לחשוף את דיווחי תנובה ורשתות השיווק

הקוטג' הוא רק סמל של חוסר השקיפות בשוק

רועי פלד, פרשנות
רועי פלד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רועי פלד, פרשנות
רועי פלד

>> מחיר הקוטג' מסעיר את המדינה - עלייה של 40% במחיר בשלוש שנים נשמעת על פניה בלתי סבירה, אך המעורבים בדבר מעלים שלל טענות והסברים, המקשים להבין מי אשם בהתייקרות הקוטג'.

צילום: ניר קידר

כדי להוריד את מחיר הקוטג' אנו זקוקים למידע, לנתונים מדויקים וקשיחים. חלק מהתמונה נמצא בידינו: מחיר הקוטג' על המדף (בלי תעלולים שיווקיים) הוא 6.5-8 שקלים. העלייה בשלוש השנים האחרונות - 40%. מחיר המטרה שקבעה מועצת החלב עלה בתקופה זו ב-3.8%, וזה נשמע חשוד, אבל אז באות המחלבות וטוענות שבתקופה מוקדמת יותר היה המצב הפוך. לך תצא מזה עכשיו.

הפתרון טמון בשקיפות מלאה של הנתונים הרלוונטיים. לא מדובר באלפי נתונים, ולא צריך מחשב על כדי לעבד או להבין אותם. בכמה בדיוק מוכרות המחלבות את המוצר לרשתות השיווק בשנים האחרונות? בכמה בדיוק מוכרות הרשתות את המוצר לנו (נתון שקשה לעקוב אחריו בגלל שלל המבצעים שנועדו בין היתר לטשטש אותו)? מהו הרווח של תנובה, שטראוס וטרה ממכירת קוטג' בכל מחיר שנמכר, ומהו הרווח של הרשתות?

אלא שבדיון בוועדת הכלכלה השבוע סירבה תנובה לחשוף נתונים על רווחיה, והיא מסרבת בעקביות לפרסם את הדו"חות הכספיים שלה. הטענה של תנובה היא שמדובר בחברה פרטית. היא אינה נסחרת בבורסה, ולכן אין עליה חובות גילוי שחלות על חברות בורסאיות. היא אינה חייבת דין וחשבון לאף אחד (מלבד בעליה).

זוהי הגישה הרווחת, ורבים וטובים חושבים שרווחי החברה או מחירי המכירה שלה אינם עניינו של איש מחוץ לתנובה. אבל תנובה היא לא רק חברה פרטית. היא מונופול, שיחד עם שחקנים קטנים יותר קובע במידה רבה מה ייכנס לפיותיהם של מיליוני ישראלים. ההשפעה שלה על חיינו היומיומיים עצומה. מובן שאת כל רווחיה היא עושה מכספי הציבור, ושאלת מעמדה המשפטי כחברה פרטית או ציבורית אינה השאלה החשובה ביותר. החשוב הוא שלציבור הרחב יש גם אינטרס וגם זכות לדעת למה מחיר הקוטג' הוא כפי שהוא, ובעיקר כיצד ניתן לשנות זאת, ולשם כך הוא זכאי לדרוש ולקבל מתנובה, שטראוס, טרה ורשתות השיווק מידע רלוונטי.

סודות מסחריים חיוניים לקיומה של פעילות מסחרית. אם תנובה עלתה על דרך חדשה לעשות את הקוטג' טעים יותר, זכותה להרוויח מכך ולא לתת לאיש מידע שיעזור לו להתחרות בה. אבל כאן פחות או יותר נגמר הצידוק לסודות מסחריים. כל החשאיות וההסתרה סביב הנתונים הכספיים, התעריפים והרווחים מטרתן אחת: למנוע מהציבור ומגופי הפיקוח מידע שיביך את החברות, יעמיד אותן באור שלילי ויחייב אותן לתקשר באופן שונה עם לקוחותיהן.

הקוטג' הוא רק סמל. הדברים נכונים כל אימת שחברות הסלולר מהלכות אימים באשר להשפעות הצפויות מכל בדל שינוי רגולטורי, והבנקים מפחידים אותנו באפוקליפסה פיננסית אם רק יתערב המחוקק בעמלות שהם גובים. יותר גישה למידע שהחברות שומרות קרוב לחזה תשפר את קבלת ההחלטות ותאפשר לציבור להבין מי מתעמר בו ומי נוהג בהגינות. אם החברות ימשיכו במדיניות של חוסר דיווחיות מוחלט לציבור הצרכנים, ראוי שהמחוקק יקדיש מחשבה לאמצעים לכפות עליהן יתר שקיפות.

הכותב הוא מנכ"ל התנועה לחופש המידע

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה