צמיחה של 5%? לא זה מה שירשים את אזרחי מצרים הסובלים

20 שריפות בשנים האחרונות במצרים חושפות את התמונה הכעורה שא־סיסי מסתיר בנתונים מרשימים ■ הפערים בין עשירים לעניים נותרו עצומים, התשתיות מוזנחות, החינוך הציבורי כושל וההון השחור משגשג, אבל הממשלה עסוקה בכיבוי שריפות

צבי בראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מפגינים בקהיר ב-2011
מפגינים בקהיר ב-2011צילום: AMR ABDALLAH DALSH/רויטר

השריפה שהשתוללה בסוף דצמבר בבית החולים בדראווי שבמחוז אלכסנדריה כבר לא הרשימה את התושבים. זו היתה השריפה השלישית שהתרחשה בבית החולים בתוך חצי שנה. אחרי שקודמתה, שהתחוללה ביוני 2020, גרמה למותם של שבעה מאושפזים במחלקת הקורונה, נדחקה הידיעה על השריפה החדשה לשולי הכותרות.

תחקיר נרחב על השריפות בבתי החולים במצרים, שאתר "אל־ערבי אל־ג'דיד" הלונדוני פירסם בינואר, מעלה כי בארבע השנים האחרונות אירעו לא פחות מ-20 מקרי שריפה. הסיבות מגוונות ואינן מפתיעות. החל בעומס על כבלי החשמל שגרם לקצרים, עובר בתחזוקה לא ראויה, בהיעדר פיקוח מקצועי ובשימוש בכבלי חשמל לא תקניים, וכלה במחסור בציוד לכיבוי אש ובחוסר ידע בהפעלת הציוד הקיים.

התחקיר שנשען על דו"חות רשמיים ועל עדויות של עובדים בבתי החולים חושף גם כשלים בניהול, תקציבים בלתי־מספקים, הנחיות סותרות ושיטות בקרת איכות מיושנות, שתרמו לנזקים הקשים ולאובדן חיי אדם בבתי החולים.

שבוע אחרי שהתפרסם התחקיר על כשלי שירותי הכבאות בבתי החולים, הסופר והעיתונאי המצרי, סעד אל-קרש, שהיה עורך המגזין "אל־הילאל", פירסם מאמר חריף על מערכת החינוך במצרים, וטען שאינה מספקת לכ-23 מיליון התלמידים במדינה את הכלים הדרושים להתמודדות עם האתגרים בתקופה המודרנית.

הוא הסביר בין היתר כי לכאורה החינוך ניתן חינם במדינה, אבל בפועל בתי הספר נחלקים בין אלה הממשלתיים לבתי ספר פרטיים. בממשלתיים אמנם אין משלמים שכר לימוד, אבל רמת הלימודים בהם נמוכה, ומי שיש בידו מעט אמצעים מעדיף לשלוח את ילדיו לבית ספר פרטי. הוא עצמו, סיפר, שלח את בתו לבית ספר פרטי בעלות כ-6,000 לירות מצריות (384 דולר) לשנה, אבל היא לא הופיעה אפילו ליום אחד ללימודים ורק הגיעה לבחינות. לדבריו, בית הספר ממילא רק דורש שינון והעתקה ואינו עוסק בהבנה או בעידוד לחשיבה עצמאית.

מאמרו נכתב בתגובה לתוכניתו של שר החינוך המצרי להטמיע שיטת בחינות בגרות חדשה שתופעל באופן ממוחשב, כך שתלמידים יידרשו להשיב על 30 שאלות בשיטה אמריקאית, ללא שאלות פתוחות שיוכלו להעיד על הבנתם או על כושר הניסוח וידיעת השפה. שר החינוך הסביר כי בשיטה החדשה "ייצר המחשב מבחנים בתוך חמש שניות, וכך יסוכל כל ניסיון להעתיק או לקבל את השאלונים לפני הבחינות".

בית הספר הפרטי טיבה מעאדי בקהיר. פער עצום בין בתי הספר הממשלתיים לפרטייםצילום: AMR ABDALLAH DALSH/ REUTERS

מי נהנה מהצמיחה הכלכלית?

שתי דוגמאות אלה, ויש עוד רבות, מציגות את הפער העצום בין השיפור במצבה הכלכלי של מצרים לבין מצבן של מערכות השירותים הציבוריים, שסובלות מהזנחה עמוקה עד כדי סכנת חיים ופגיעה בדור הצעיר.

הפער הזה נחשף במלוא משמעותו כשמצד אחד הממשלה מדווחת על הסכם שחתמה עם חברה סינית לייצור לוחות סולאריים מחו"ל, או על ההסכם שנחתם עם רוסיה לבניית כור גרעיני חשמלי, ומצד שני בבתי הספר קיים מחסור עצום במחשבים, ורמת החינוך הנמוכה בבתי הספר הממשלתיים מאלצת את המצרים לשלם למורים פרטיים יותר מ-47 מיליארד לירות מצריות (300 מיליון דולר) בשנה.

נשיא מצרים, עבד אל־פתח א־סיסי מקבל ציונים טובים על ניהול הרפורמות הכלכליות שעליהן הכריז ב-2016. תחזית הבנק העולמי ל-2021 מבשרת למדינה צמיחה של יותר מ-5%, בין השאר בעקבות ירידה דרמטית בשיעור האינפלציה – שצנח ב-2020 ל-5.7%, השיעור הנמוך ביותר מאז 2014 – ובעקבות ירידה של כ-3% בשיעור העוני ב-2020.

אבל להישגים הללו מחיר חברתי וכלכלי כבד, שנופל על כתפי האזרחים. מחיריהם של מוצרים בסיסיים התייקרו; רמת השירותים ירדה; הזדמנויות התעסוקה מצומצמות, ואינן מספיקות לכ-800 אלף דורשי עבודה שמצטרפים לשוק מדי שנה; וחברות ממשלתיות ממשיכות להוביל את גרף הרווחים, בעוד חברות פרטיות נותרות מאחור, משום שאינן יכולות להתחרות במגזר הציבורי, ובמיוחד בצבא, השולט בענפים אזרחיים רבים בתחומי הבנייה והייצור.

לפי חישוב שערכה סוכנות רויטרס, כ-17 חברות אחזקה מצריות שולטות ביותר מ-170 חברות קטנות והכנסתן גדלה ביותר מפי ארבעה בשלוש השנים האחרונות, בעוד בחברות הפרטיות שורר קיפאון. קרן המטבע הבינלאומית, שהעניקה למצרים הלוואה של 12 מיליארד דולר, אמנם לוחצת לשתף יותר את המגזר הפרטי, והנשיא אכן העמיד למכירה כמה חברות ממשלתיות גדולות כחלק מתוכנית ההפרטה, אבל מי שרכש חלק מהן הן חברות מאיחוד האמירויות או חברות סיניות, כך שהמגזר הפרטי המצרי לא ממש נהנה מן התהליך.

לטיפוח החברות הממשלתיות יש גם עלות תקציבית. חברות אלה נהנות מפטורים מפליגים ממסים, מארנונה וממכסים, ובכך הן לא רק זוכות ביתרון גדול על פני חברות פרטיות, אלא גם פוגעות בהכנסות המדינה.

א־סיסי ויורש העצר של איחוד האמירויות, בן זאיד, באבו דאבי ב–2019. ההסכם עם ישראל הגביר את המתחצילום: KARIM SAHIB / AFP

א־סיסי יעשה הכל כדי לא לעורר מחאה

כעת מנסה הממשלה ליישם תוכנית חדשה, או נכון יותר להחיות תוכנית ישנה, להעמקת גביית המסים מ"הכלכלה המקבילה", שאינה רשומה ואינה משלמת מסים, והיקף פעילותה מוערך ב-170 מיליארד דולר, שהם כ-40% מהתמ"ג.

כ-78% מהכנסות המדינה מקורם במסים, אבל אלה בעיקרם מסים לא ישירים שתלויים בהיקף ההוצאה הפרטית או בשלל אגרות שמטילה הממשלה. כדי להגדיל את נתח המסים הישירים הנובעים מהכנסה ולצמצם את שעור המסים הלא־ישירים, מציעה הממשלה לעובדים ולבעלי עסקים לא רשומים להירשם בתמורה להטבות מרחיקות לכת.

בין היתר, תפטור המדינה את הנרשמים מחובות העבר, ותקבע טבלת מסים נוחה במיוחד למצטרפים. כך, למשל, בעלי הכנסות של עד 16 אלף דולר לשנה ישלמו רק 63 דולר, והסכום יעלה עד 320 דולר בשנה לבעלי הכנסות של 64-32 אלף דולר בשנה. היעד הוא גבייה של כ-60 מיליארד דולר ממסים ישירים.

זו הצעה נדיבה ומהלך שאם יצליח עשוי לשנות לא רק את היקף הכנסות המדינה, אלא גם את תודעת תשלום המסים. אבל, כצפוי, בעלי העסקים הללו מתנגדים להצעה, משום שלחששם הם ייאלצו לשלם בהמשך סכומים גבוהים הרבה יותר, שיפגעו ברמת הכנסותיהם, שגם כך אינה גבוהה. 

לטענתם, הם גם יידרשו להעסיק יועצי מס ומנהלי חשבונות, להדפיס חשבוניות, להיות תחת פיקוח ולשלם עבור פתיחת תיק במשרדי הגבייה, כך שההנחות במסים לא ישתוו לעלות הגבוהה שצפויה להם. עימות עם מיליוני העוסקים ב"שחור" אינו נתיב פעולה שהנשיא ירצה לאמץ, ובינתיים נראה שמה שהיה הוא שיהיה. הממשלה תעדיף להטיל מסים עקיפים נוספים או לקצץ עוד בתקציב השירותים לאזרח, כדי לא להסתכן במחאה ציבורית. עם שריפות בבתי חולים או בתי ספר כושלים קל יותר להסתדר מאשר עם המוני מפגינים שידרשו לבטל את חקיקת המסים החדשה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker