ההסכם מטפל בבעיות האמיתיות במערכת הרפואית

ההסכם שייחתם היום עושה ניסיון ראוי להצלת הרפואה הציבורית

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוני לינדר

<< הרבה ביש מזל ורוח רעה איפיינו את סכסוך 158 הימים בין הרופאים למדינה. הדרמות שליוו את התקופה הזו יכלו לפרנס בקלות טלנובלה רבת פרקים וסוחטת דמעות. התקופה אופיינה באיבה הדדית, מרד, ריב ומדון בין הרופאים לבין עצמם, שביתת רעב אחת, ישיבות אינסופיות, דרמות משפטיות ובתווך עשרות אלפי חולים שסבלו במשך חודשים ארוכים.

המזל השתנה לפני שבוע באולמה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, כאשר ההסתדרות הרפואית נדחקה אל הפינה והסכימה להליך מוגבל של גישור. שמו של פרופ' יצחק פטרבורג נזרק כמעט כבדרך אגב אל האוויר, הוא "נתפס" כמעט על כבש המטוס והסכים מיד לקחת על עצמו את המשימה. על אף שאיש לא האמין שמה שלא הושג במשך תקופה כל כך ארוכה יושג בשבוע, הלא יאומן קרה ופטרבורג, חסר כל רקע בגישור אך בעל ניסיון עשיר בעסקים ובמערכת הבריאות, הצליח להביא את הצדדים הסקפטיים והמצולקים "לסגור עניין" סוף-סוף.

מי שראה אתמול את הרופאים שמפגינים מול בנייני עזריאלי ושמע את טענותיהם יכול היה להתרשם כי הסכם גרוע במיוחד עומד להתרגש עליהם. לאחר יותר מעשור בלי שביתות, סכסוך עבודה ממושך מדי ומערכת קשה מאוד שהם פועלים בתוכה - הציפיות כבר לא בשמים, הן עברו אותם מזמן.

לרופאים המפגינים, רובם ככולם מבתי החולים במרכז, טענה פשוטה: ההסכם לא מגדיל במידה מספקת את שכר הבסיס שלהם על עבודה רגילה בשעות העבודה הרגילות, אלא מתגמל במיוחד את מי שיעבוד מעבר לשעות הרגילות ויעשה גם תורנויות וכוננויות. בנוסף, יתוגמלו כל מי שסובלים מקיפוח רב שנים - רופאי הפריפריה והרופאים במקצועות שיש בהם מחסור חריף. רופאי המרכז שעוסקים במקצועות רפואיים שאינם במצוקה יקבלו רק את תוספת השכר הרוחבית הבסיסית, והם כביכול המפסידים הגדולים בהסכם השכר.

הרופאים האלה אולי צודקים מבחינתם, אבל כדאי להזכיר מה היה הדגל אתו יצאו הרופאים למאבק כאיש אחד: "הצלת הרפואה הציבורית" הם כינו זאת, וההסכם שעומד להיחתם היום עושה ניסיון ראוי לעשות זאת.

ההסכם בנוי "מלמטה למעלה": בבסיסו תוספת השכר הרוחבית של 24% (כ-3% לשנה) שנראית לרופאים כמעט מעליבה. כדאי להזכיר כי אולי לא מדובר בתוספת חלומית, אך זו עדיין תוספת דומה לזו שעומד לקבל למשל הסגל האקדמי, שאליו נוהגים הרופאים להשוות את עצמם.

חציו השני של ההסכם מוקדש לטיפול באותן בעיות שבוערות כל כך במערכת הבריאות: המחסור הקשה ברופאים בפריפריה שמשפיע על איכות הרפואה באזורים אלה, המקצועות הרפואיים שנמצאים בסכנת הכחדה, הרופאים שנתקעים שנים באותה דרגת שכר ואינם רואים כל אופק קידום - כולם יקבלו תוספות נדיבות, אמיתיות, כאלה שיש סיכוי שיגרמו באמת לסטאז'רים ולרופאים צעירים להחליט להעביר את המשפחה לפריפריה או לפנות למקצוע שלא היו חושבים עליו בעבר. התועלת לציבור ברורה: יותר רופאי טיפול נמרץ, יותר רופאי פגיות, יותר רופאים באזורי ספר נידחים ועוד.

חלק ניכר מתקציב ההסכם מוקדש להשארת הרופאים במערכת הבריאות הציבורית למשך יותר שעות ביממה. כאשר השכר עבור תורנות מומחה יהיה 3,000 שקל במרכז, ויותר מכך בפריפריה, יש סיכוי שמנהלי מחלקה כלל לא יצטרכו לחייב את הרופאים שלהם לבצע את התורנויות, כי הרופאים עצמם ירצו לבצען. ובל נשכח כי רבים מאוד מהרופאים בפריפריה מבצעים כבר כיום תורנויות רבות שנים לאחר ההתמחות, ומעתה יתוגמלו עליהן ביד נדיבה ביותר.

בשורה התחתונה, כ-60% מהרופאים שייכים לאחת משתי הקטגוריות - רופאים בפריפריה או רופאים במקצועות במצוקה (יש 13 מקצועות כאלה) ושכרם יעלה ב-40%-60% יחסית להיום. 40% מהרופאים הם רופאים שעובדים באזור המרכז ואינם משתייכים לאחד המקצועות האלה. הם אלה שקולם נשמע כיום יותר מאחרים, ואולי בצדק מבחינתם, אך מנקודת מבט לאומית נעשתה פה אפליה מתקנת לטובת האוכלוסייה המקופחת באמת של הרופאים, וכמובן החולים שלהם.

כך או כך, ביום שאחרי ההסכם יהיו לא מעט הריסות לשקם: ההסתדרות הרפואית יוצאת מהתקופה הארוכה הזו כמעט מרוסקת. כאשר הרופאים הבכירים ביותר במערכת, מנהלים שתחתיהם מאות רופאים, מפרסמים מכתב חריף נגד מנהיג הארגון - יש לו הרבה סיבות לדאגה. גם המתמחים, שעדיין לא אמרו את המלה האחרונה, חשפו קרע גדול בתוך הארגון ומי שמדבר אתם שומע המון תסכול ובעיקר משבר אמון קשה מול המדינה והארגון שמייצג אותם. עם זאת, גם לאלה וגם לאלה יהיה קשה לטעון כי מדובר בהסכם "מביש" או "מבזה" כאשר הוא מטפל בצורה מעוררת כבוד בבעיות האקוטיות של המערכת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום