אי אפשר למנף את תקציב הביטחון אחרי כל פיגוע - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אי אפשר למנף את תקציב הביטחון אחרי כל פיגוע

היכן החיסכון שנבע מהנסיגה מעזה? מישהו ראה את הכסף?

16תגובות

>> הקרב על תקציב הביטחון תופס תאוצה. החדירה לישראל מגבול מצרים, הריגת שמונה אזרחים וחיילים ומטח הגראדים על הדרום, שינו את האווירה הציבורית.

השינוי סיפק רוח גב לדוברי מערכת הביטחון, שאומרים שבעקבות מתקפת הטרור בדרום הם צריכים עוד 1.5 מיליארד שקל לבנייה מזורזת של גדר הגבול עם המצרים, עוד כמה עשרות מיליונים לתגבור השמירה בגבול ועוד הרבה מיליארדים לרכישת סוללות טילים שיגנו על הדרום בפני גראדים.

למה הדבר דומה? למשרד החינוך שהיה אומר: "יש לי תקציב שוטף של 35 מיליארד שקל למימון החינוך, אבל כדי ללמד אני צריך עוד 10 מיליארד".

לכן צריך לומר לשר הביטחון אהוד ברק ולרמטכ"ל בני גנץ: יש לכם השנה 54 מיליארד שקל ובשנה הבאה 55.5 מיליארד. זה סכום עצום שגבוה יותר מתקציב הביטחון של כל שכנינו. זה הכסף שעמו אתם צריכים לספק לנו ביטחון, גם בגבול מצרים וגם בגבול הצפון. אתם לא יכולים לבוא כל פעם שמתרחש מחדל צבאי (כמו המחדל הקשה בדרום) ולמנף אותו לתוספות תקציב. הרי המחדל בגבול מצרים לא התרחש עקב מחסור בתקציב. אם תגידו שאתם לא יכולים לספק ביטחון בסכום הזה, אין בעיה, לא נכעס, פשוט נחליף אתכם באחרים, שכן יכולים.

מהיכן יהיה לצבא כסף כדי לרכוש את סוללות הטילים הנחוצות? מהסטה בתוך התקציב, מפרויקט א' לפרויקט ב'. מחיסכון והתייעלות שיופנו להתעצמות. דרך אגב, היכן החיסכון שנבע מהנסיגה מעזה? מישהו ראה את הכסף?

כאשר מדובר על התייעלות, ראוי להזכיר את דו"ח ועדת ברודט שקבע שב-1 בנובמבר 2007 כי צה"ל יגיש תוכנית התייעלות מקיפה בסך 30 מיליארד שקל, שתהיה מוסכמת על האוצר ומאושרת על ידי המועצה הלאומית לביטחון. ואולם צה"ל לא הגיש תוכנית כזו עד עצם היום הזה, וההתייעלות הנדרשת לא מתבצעת.

לכן, משרד האוצר מציג לצבא שלוש דרישות מרכזיות:

1. לחזור למתווה ברודט, תביעה שפירושה קיצוץ של כמה מיליארדים בתקציב השוטף.

2. הצגה וביצוע של תוכנית ההתייעלות עליה הוסכם בדו"ח ברודט.

3. פיקוח ובקרה של אגף התקציבים על תקציב משרד הביטחון וצה"ל, בדיוק כמו הפיקוח שיש על יתר משרדי הממשלה. זה לבד יביא לחיסכון של כמה מיליארדים.

צריך להבין שבלי קיצוץ תקציב הביטחון לא ניתן יהיה להיענות לדרישות החברתיות. אין יש מאין.

הפשע של שטייניץ

המאבק של הרפתנים נגד הניסיון לבצע רפורמה מוגבלת בענף, עלה השבוע מדרגה. מועצת החלב הגישה ביום ראשון בג"ץ נגד שר האוצר, יובל שטייניץ, בטענה שמיהר והוציא צו שמאפשר התחלה של יבוא גבינות קשות ואבקת חלב. זה הפשע הגדול של שטייניץ, שהוא דואג לאזרחים שמשלמים מחירים מופקעים עבור מוצרי החלב, ומנסה להורידם.

מועצת החלב היא קרטל שפועל בשיטות סובייטיות. המועצה קובעת את המחיר שתשלם תנובה לרפתנים עבור החלב הגולמי, וגם את המכסות שכל קיבוץ או מושבניק יזכו לקבל. התוצאה היא שאין תחרות בענף, רפתות חדשות לא קמות ומחיר החלב הגולמי גבוה יותר מהמקובל בעולם.

המועצה טוענת שהצו שעליו חתם שטייניץ נחתם בחשאי, לפני אישור הרפורמה בממשלה. אבל זה בדיוק המנדט שיש לשר האוצר: להוציא צווים שמשנים את גובה המכסים. זה תפקידו, והוא צריך לקבל מחיאות כפיים על הביצוע.

הרפתנים טוענים שהפתיחה ליבוא תחסל 25% מהיקף הייצור המקומי. אבל זו בדיוק ההוכחה שהמחיר שהם גובים מאתנו מופקע, כי אם ניתן לייבא אבקת חלב מחו"ל עם כל הוצאות הדרך ולייצר ממנה מוצרי חלב זולים יותר, המשמעות היא שהרפתנים, תנובה, שטראוס, השופרסל והקו-אופ גובים מאתנו מחירי עושק.

לעושק הזה אין תשובה אחרת מאשר פתיחה ליבוא. האמת היא ששטייניץ היה צריך לפתוח את כל שוק מוצרי החלב ליבוא בתהליך הדרגתי, ולא להסתפק רק בגבינות צהובות ובאבקת חלב, המהווים 20% מהשוק בלבד.

אנשי הלובי החקלאי טוענים שאי אפשר לייבא חלב, יוגורט וגבינות לבנות. אם כך מה הבעיה? שיפתחו את השוק ליבוא, ולא יהיה יבוא. אז מדוע הם בכל זאת מתנגדים? כי הם יודעים יותר טוב מכולנו שאפשר גם אפשר לייבא גבינות לבנות ויוגורטים, ואז כבר לא נראה גבינה לבנה במחיר של מרצדס ויוגורט בגודל אצבעוני במחיר של רולס רויס.

פרקינסון וטרכטנברג

כולם מתפעלים מהדרך הדמוקרטית שבה מנהל פרופ' מנואל טרכטנברג את דיוני הוועדה לטיפול במחאת האוהלים. אני מתפעל קצת פחות, כי לוועדה יש מעט זמן ומלאכה מרובה, והדרישות שיעלו במפגשים המתוקשרים עם הציבור יהיו אינסופיות.

יש לי גם סוד קטן: לטרכטנברג ולחברי הוועדה יש השקפת עולם מוצקה, שהם לא עומדים לשנותה, אפילו לא בעקבות כמה מפגשים עם הציבור.

טרכטנברג ודאי מכיר את הספר "חוק פרקינסון", שכתב הפרופ' הבריטי נורתקוט פרקינסון. הספר עוסק גם בניתוח דרך עבודתם המוזרה של ועדות ממשלתיות. פרקינסון (המצטיין בהומור בריטי דק) כותב שאם רוצים ועדה שתפעל ביעילות, הגודל האידיאלי שלה צריך להיות חמישה חברים; לא צוות מנו עם 22 חברים; ולא צוות מומחים המייעץ לראשי המחאה עם 65 חברים.

פרקינסון מסביר שחמישה אנשים בצוות זה מספיק, כי "נקל לכנס חמישה חברים לישיבה, כאשר לכל אחד מהם מומחיות שונה. כשהם מתאספים, יש לאל ידם לפעול ביעילות, בחשאיות ובמהירות".

אבל, ממשיך פרקינסון, ועדות וממשלות נוטות לגדול עקב "חוק ההתרבות", כי תמיד יש לחצים, שיקולים פוליטיים ו"כוח הטרדה" של כל אלה שנשארו בחוץ. כדי להשתיק את התנגדותם, מכניסים גם אותם לוועדה, וכך מפייסים אותם על חשבון הרס עבודת הוועדה.

כאשר הוועדה מגיעה ל-10-20 איש, כותב פרקינסון, קשה מאוד לכנס את כולם בתאריך מסוים, וכאשר הם כבר מתכנסים, לא מתקיים דיון אפקטיבי, כי אי אפשר לדון ברצינות כאשר מסביב לשולחן הענק מסתופפים 20 איש. במצב זה אף אחד לא מדבר, אלא נושא נאום שהכין מראש בבית, שאחר כך הוא מדליף אותו במהירות לתקשורת.

כאשר חוסר היעילות של הוועדה (או הממשלה) מגיע לשיא, מוקם "קבינט מצומצם" של חמישה חברים שמתכנס לפני הישיבות הרחבות, והוא קובע בעצם הכל, כאשר השאר נהפכים לחותמת גומי. אבל אז גם הקבינט המצומצם הולך ומתרחב, עקב הלחצים שמופעלים, והוא נהפך ללא יעיל, עד שאין ברירה אלא להקים "מטבחון קטנטן" בן חמישה חברים, ששם נופלות כל ההחלטות. גם המטבחון הזה מתרחב והולך, וכך נמשך המסע הארוך של חוסר היעילות של ועדות ממשלתיות.

אז מדוע לא להקים מראש ועדה בת חמישה חברים? כי אז יהיה לנו שירות ציבורי מהיר ויעיל, וזה כבר ממש מוגזם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות