רוצו על נפשכם: חששות לגבי ביטוח בריאות מבוסס מעקב

מאוד ייתכן כי המהלך יוביל להרחבת הפערים בבריאות בין עשירים ועניים בישראל, על ידי תגמול יתר של אלו היכולים להרשות לעצמם אורח חיים בריא

איתי שטיינברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אימון יוגה בגן סאקר בירושלים
אימון יוגה בגן סאקר בירושלים. (למצולמים אין קשר לכתבה)צילום: אמיל סלמן

לאחרונה פורסם כי קופות החולים מכבי וכללית יחלו לשווק בקרוב תכניות ביטוח המשלבות תמריצים לעידוד אורח חיים בריא - באמצעות מידע שיועבר להן מאפליקציה העוקבת אחר מבוטחים ומנטרת נתונים כמו פעילות גופנית, תזונה, ועישון, קופות החולים יתגמלו מבוטחים עבור "התנהגות טובה" – כלומר, התנהגות בריאה.

הפרקטיקה הזו קיימת ברחבי העולם בביטוחי בריאות וביטוחי חיים (למשל, בארה"ב, קנדה, בריטניה, דרום אפריקה) וממשיכה לתפוס תאוצה. הבעיה היא כי מאוד ייתכן כי המהלך יוביל להרחבת הפערים בבריאות בין עשירים ועניים בישראל, על ידי תגמול יתר של אלו היכולים להרשות לעצמם אורח חיים בריא.

כביכול, ההיגיון הכלכלי מאחורי המהלך הוא פשוט: ככל שמבוטחת מנהלת אורח חיים בריא יותר, כך פוחתים הסיכויים שקופת החולים תצטרך לממש את הפוליסה שלה. מבוטחות בריאות יותר מהוות סיכון נמוך יותר מבחינת הביטוח. לקופות החולים משתלם לתגמל התנהגות בריאה. עלות התמריצים (ציוד ספורט, שובר לארוחת בוקר או לחנות מוצרי בריאות) מוצדקת לאור החיסכון הצפוי על הוצאה על טיפולים יקרים. על פניו, נראה שכולם מרוויחים: קופות החולים חוסכות בהוצאה על מימוש פוליסות, ומבוטחים המשנים את אורח חייהם מקבלים תמריצים בעלי ערך כספי, ומרוויחים משיפור במצבם הבריאותי.

משחק כדורגל על שפת הים בתל אביב. (למצולמים אין קשר לכתבה)צילום: מוטי מילרוד

עם זאת, לא הכל ורוד. ישנן סוגיות מוסריות כבדות משקל המעורבות במהלך הזה, ומאכזב לראות כי הרגולטור אישר את כניסת מוצר הביטוח הזה לשוק בישראל, ובפרט לשימוש על ידי קופות החולים.

ראשית, ישנו קשר ישיר והדוק בין רמת הכנסה לבין בריאות. ככל שאנשים עניים יותר, כך סביר יותר שהם יסבלו מבעיות בריאותיות. בנוסף, שיעור האנשים באוכלוסייה המתנהגים באופן בריא עולה ככל שיש לאנשים הכנסה גבוהה יותר. ככל שהכנסתנו גבוהה יותר, יש לנו יותר זמן ומשאבים נפשיים להשקיע בעצמנו – בבריאות וברווחה הגופנית והנפשית שלנו. אנשים עשירים יותר מנהלים אורח חיים בריא יותר, כיוון שיש להם את המשאבים לכך.

שנית, הכנסה מתואמת גם עם ההזדמנות "לשפר" את ההתנהגות שלנו. ככל שיש למישהי הכנסה גבוהה יותר (ובתוך כך הכנסה פנויה גבוהה יותר), כך יש לה יותר הזדמנויות ואפשרויות לשפר את התנהגותה הבריאותית. אלו מאתנו שיש להן פחות הכנסה, פשוט לא יכולות לעמוד במחיר של שינוי אורח חיים.

בנוסף, חשוב לציין כי חברות ביטוח בחו"ל המשתמשות במעקב אף מרחיקות לכת ומתאימות את מחירי הפוליסה באופן אישי לכל מבוטחת לפי נתוני ההתנהגות שלה, וכך צפוי לקרות גם בישראל. הדבר יעצים את הפערים הכלכליים – העשירים יותר ישלמו פחות – מה שבתמורה יעצים את פערי הבריאות, וחוזר חלילה.

המסקנה היא שביטוח מבוסס מעקב למעשה צפוי להעצים את הפערים בבריאות הקיימים כבר ממילא בישראל בין עשירים ועניים: אותם אנשים שיכולים להרשות לעצמם לנהל אורח חיים בריא יותר או לשפר את אורח חייהם יתוגמלו למעשה לא על התנהגותם, אלא על רמת הכנסתם. פוליסות מבוססות מעקב יתגמלו את העשירים יותר, בסופו של יום, על כך שהם עשירים יותר.

השקעה בבריאות הציבור צריכה להגיע לא מתמריצים, אלא משינוי גורף בסדרי עדיפות לאומיים במדיניות כלכלית וחברתית. אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם אורח חיים בריא לא צריכים שובר לחדר כושר או נעלי ריצה. הם צריכים מרחבים ציבוריים שיאפשרו להם להתעמל בהנאה ובבטחה, גישה טובה יותר לשירותי בריאות, שירותי רווחה חזקים, שכר מינימום גבוה יותר ותשלומי העברה נדיבים יותר. רק אם נשקיע בגורמים החברתיים המשפיעים על בריאות נוכל באמת לשפר את בריאות הציבור באופן שלא משאיר מאחור את אלו שכבר נמצאים שם.

הכותב הוא דוקטורנט לפילוסופיה באוניברסיטת טורונטו. חוקר את האתיקה של שימוש בטכנולוגיות מידע למטרות רווח

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker