צבי בראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נשיא איראן חסן רוחאני
נשיא איראן חסן רוחאניצילום: Office of the Iranian Presidency
צבי בראל

"הוא מרחיק את עצמו מהציבור ומהחברה. אבל הוא ויועציו אינם מציינים שזה עלול להביא לסופו של האמון של הציבור במדינה. הם לא מבינים אילו השלכות יש להתנהגותו" - הדברים הללו לא נכתבו במאמר דעה נגד בנימין נתניהו, אלא בעיתון האיראני אבתכאר, והם הופנו ישירות לנשיא חסן רוחאני.

ככל שמתקרב מועד הבחירות לנשיאות, שצפויות להתקיים ביוני 2021, הביקורת נגד הנשיא רוחאני מתעצמת והולכת, בעיקר כנגד היעדר תכנון וניהול בתחום הכלכלי. על פי דיווחים באיראן, בספטמבר התקיימו כ-350 הפגנות מחאה מקומיות של עובדים בחברות ממשלתיות או במשרדי ממשלה, שדורשים להתאים את שכרם לאינפלציה המשתוללת.

שנת הלימודים אמנם נפתחה, תחת מגבלות חמורות, אבל המורים מאיימים לפתוח בשביתה ממושכת אם לא יוסדרו חוזי העסקתם ומשכורתם תותאם לעליית המחירים - חלק גדול מן המורים מועסק על ידי חברות קבלן שמשלמות להם פחות משכר המינימום, ללא תנאים סוציאליים, ובתקופת הקורונה הארוכה גילו אותם מורים שהם צריכים לשלם מכיסם עבור שירותי האינטרנט שלהם הם נזקקים כדי לקיים את הלימוד מרחוק. משרד החינוך מתגאה בכך שהוא הצליח לחבר כ-76 אלף בתי ספר לרשת האינטרנט, אבל הוא שוכח לציין מי נושא בנטל התשלום.

הסקטור היחיד שנהנה משכר סביר ומתנאים סוציאליים הם המורים שרשומים באופן רשמי במשרד החינוך, ואולם עכשיו הסתבר גם למורים אלה כי הממשלה דוחקת את רגליהם, ובמקצוע הוראת השפה הפרסית, למשל, היא מעסיקה תלמידי סמינרים דתיים במקום מורים מקצועיים. ארגון המורים הארצי מחה על שיטת העקיפה הזאת ודרש ממשרד החינוך להעסיק רק מורים מוסמכים, שעל פי החוק צריכים להיות בעלי תואר שני לפחות ולעבור הכשרה ארוכה בהוראה, אבל כשהלחץ הכלכלי אינו פוסח על אותם מוסדות דתיים, הממשלה עושה את הוויתורים הדרושים כדי לפוגג את פוטנציאל המחאה שיגיע מן החוגים הללו. 

טהרן, איראן, ב-2018
טהרן, איראן, ב-2018צילום: בלומברג

ההכנסות מנפט הצטמצמו

מחאת המורים, שכמותה התחוללה גם בשנה שעברה, היא רק ענף אחד שמדאיג את הממשל האיראני. בסקטורים רבים עובדים מתלוננים על איחור של חודשים בתשלום המשכורות, על פיטורין מידיים שמנומקים בצמצום הפעילות עקב הקורונה ועל שלילת הטבות או אי תשלום פיצויים בגין אותם פיטורין. ההנהגה האיראנית מדברת על "נס כלכלי" ועל "פריצת דרך כלכלית" ומדווחת על תוכניות פיתוח והקמת פרויקטים חדשים, אבל בפועל היא מתקשה לממן גם את התקציב השוטף.

על פי אומדנים של מוסדות פיננסים במערב, ההכנסות של איראן מנפט יגיעו השנה ל-5 מיליארד דולר בלבד, לעומת כ-120 מיליארד דולר בשנים הטובות. איראן מייצאת כ-65 אלף חביות נפט ליום, לעומת יכולת הפקה של כ-2.3 מיליון חביות. היצוא צנח באופן דרמטי, ועל אף שסין ממשיכה לרכוש מאיראן סחורות שאינן נפט, וכמוה גם כמה מדינות שכנות, היקף היצוא ירד השנה ביותר מרבע והוא עומד על כ-30 מיליארד דולר.

סין, היבואנית הגדולה ביותר של סחורה איראנית, רוכשת כ-27% מכלל היצוא האיראני, אבל במונחים כספיים מדובר בכ-4.3 מיליארד דולר. להערכת קרן המטבע הבינלאומית צפוי המשק האיראני להתכווץ השנה בכ-6%, וזוהי הערכה שמרנית לעומת הערכות אחרות, שמדברות על קיטון של 8%-10%.

הריאל האיראני איבד השנה כ-49% מערכו, והוא עומד כיום על כ-300 אלף ריאל לדולר, לעומת כ-30 אלף ריאל לדולר כשרוחאני נבחר לנשיא ולשער הרשמי שעומד על 42 אלף ריאל לדולר. פיחות השער גרם לעליית מחירים שנאמדת בכ-26%, ונראה כי רק הקורונה עדיין מחזיקה את תנועות המחאה בבית ומונעת מהאזרחים לצאת בהפגנות המוניות, שעל התחוללותן הצפויה מתריעים גורמי מודיעין איראניים.

העיתון הממשלתי ארמאן הזהיר כי "הלחצים הכלכליים על השכבות החלשות הם בלתי נסבלים. עלינו להיזהר שהם לא יאבדו את סבלנותם, משום שלכך עלולות להיות השלכות חברתיות וביטחוניות".

התזת חומר חיטוי בכפר באיראן
התזת חומר חיטוי בכפר באיראןצילום: Ebrahim Noroozi/אי־פי

הנפקת איגרות חוב חדשות כדי לכסות על הישנות

בשבוע שעבר ניחתה על איראן מהלומה נוספת, כשהממשל האמריקאי צירף לרשימה השחורה 18 בנקים איראניים שמנועים מעתה מלעשות עסקים עם חברות ובנקים בינלאומיים. שר החוץ האיראני, ג'ואד זריף, האשים את הממשל האמריקאי ביישום "מדיניות טרור" נגד איראן, ורוחאני הבטיח כי איראן תוכל להתגבר גם על העונש החדש.

האמצעי שאיראן מאמצת כדי למלא את קופתה הוא הנפקת איגרות חוב, פעם אחת בהיקף של 2.6 מיליארד דולר ופעם נוספת בהיקף של 5 מיליארד דולר, אולם איגרות חוב אלה משמשות בעיקר לתשלום עבור איגרות חוב קודמות שמועד הבשלתן מגיע בקרוב. אמצעי אחר הוא שימוש בקרן הרזרבה הלאומית שלא ידוע כמה כסף מונח בה. קרן זו מיועדת אמנם לממן את צורכי הממשלה בעיתות משבר, אולם במשך עשרות שנים נזהרה הממשלה מלגעת בה, והיא נותרה כאפיק השקעה והפקת רווחים. אבל עכשיו, כשהמנהיג העליון עלי חמנאי, התיר להשתמש בה באופן מוגבל, היא עלולה ליהפך לקרן למימון שוטף. 

תקוותה של איראן תלויה עכשיו בתוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב. נדמה שאין מדינה בעולם שעתידה תלוי בהצלחתו של ג'ו ביידן כמו איראן. אולם גם אם ביידן ינצח ויתחיל במהלכים לחזרתה של ארה"ב להסכם הגרעין, איראן תתקשה להתגבר על משבריה ללא ניתוח אגרסיבי במבנה המשק ובהתנהלות המשטר. אסונה לא נגרם רק מן הסנקציות, הוא צמח והתפתח בעיקר על ברכי השחיתות והכישלון הניהולי של מנהיגיה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker