לנצל את המשבר — ולחבר את יהודי ארה"ב לישראלים

משבר הקורונה אמנם גובה מהקהילות היהודיות בארה"ב מחירים כבדים, אך אם יחכימו המוסדות ללכת בדרך של שינוי, התייעלות וגיוון חברתי תוכל העכבה להיות לטובה

שירה רודרמן
שירה רודרמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שכונה חרדית בברוקלין, בשנה שעברה. לפי ארגון הגג של יהדות ארה"ב, 54% מהאורתודקסים בארה"ב נתנו את קולם לטראמפ
שכונה חרדית בברוקליןצילום: Seth Wenig / AP

בעקבות ההרס שהביאה עמה הקורונה, מוסדות וארגונים יהודיים רבים בארה"ב ניצבים בפני משברים חמורים. אלה פוגעים קשות ביציבות הקהילות היהודיות באמריקה, הנשענות על המוסדות הללו.

כך לדוגמה, בתי כנסת ומחנות קיץ נסגרים, בתי ספר ומוסדות קהילתיים מקצצים בעובדים, ופדרציות יהודיות נאלצות לסגור תוכניות. ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה אף קיצץ באחרונה כ–21% מצוות העובדים שלו. וכשהמשבר פוגע בעוצמה, גם היחסים המורכבים עם ישראל נדחקים לשוליים, והנתק בין רוב הישראלים כאן לרוב היהודים שם גובר.

ואולם אתגרי הקהילה היהודית בארה"ב לא החלו עם פרוץ המגפה. למעשה, הקהילה נמצאת זה זמן מה במצב של סטגנציה. ערב המשבר, במוסדות והארגונים בקהילה ניכר היעדר גיוון אתני ומגדרי, והם סבלו מהתיישנות בדרכי הפעולה ובקבלת ההחלטות. חרף הגיוון של הקהילה, הרבדים השונים שבה אינם מיוצגים נאמנה על ידי מנהיגות המוסדות שלה. כך, יהודים רבים מגדירים עצמם "כיהודים לא־לבנים", אך אין הם נוכחים מספיק בדרג הניהולי. כמו כן, רק כ–14% מהארגונים היהודיים ללא כוונת רווח מובלים על ידי נשים.

הקיפאון במוסדות הללו הוא מה שמונע מהם עשייה מהותית והצלחה ביצירת שינוי. היעדר הגיוון והמבנה הארגוני המיושן אינם מועילים למערכת היחסים המורכבת עם ישראל וגורמים לריחוק ולניכור בקרב הדור הצעיר של הישראלים. אלה אינם חווים כל חיבור רגשי או ערכי עם המוסדות שמעבר לים, הנתפשים כבלתי רלוונטיים.

דווקא כעת, בעיצומם של קיצוצים בכוח אדם ובתקציבים, בשלה אפוא הקרקע לשינוי שיהפוך את המשבר להזדמנות. על המוסדות של יהדות ארה"ב לרענן את שורותיהם בהון אנושי מגוון יותר מבחינה אתנית ומגדרית — יותר מיעוטים ונשים. קליטת עובדים חדשים וצעירים מרקעים ומתפישות עולם שונות יסייעו לחיבור הדוק יותר להלך הרוח בקהילות ולדור החדש שלהן. המהלך ישנה אצל הישראלים מדור המילניום את התדמית המיושנת של הקהילות בארה"ב, והציבור הישראלי יוכל להזדהות יותר עם פעילותם ועם חשיבות הקשר שבין הצדדים.

כדי להמשיך בתנופת השינוי, זו גם הזדמנות לחולל רפורמה במודל הכלכלי של מרבית המוסדות היהודיים בארה"ב. כספי התרומות הצטמצמו, וההכנסות מתשלומי דמי החברות קטנו בעקבות ביטול פעילויות. כדי לתת לכך מענה, על המוסדות לעבור למודלים של גיוס המונים ותשלום מצד משתתפים בפרויקטים. כאשר המימון יגיע ישירות מהקהילה, יוכלו המוסדות ללמוד טוב יותר את צורכיה ורצונותיה וליהנות מגיוון בהרכב האנושי ובאופי הפעילות. כך גם תגדל המעורבות של הקהילה עצמה בעשייה.

מנהטן, ניו יורק, הקיץ. התייעלות המוסדות היהודיים תחזק את הקשר עם צעירי ישראל
מנהטן, ניו יורק, הקיץ. התייעלות המוסדות היהודיים תחזק את הקשר עם צעירי ישראלצילום: בלומברג

במסגרת זו רצוי גם לצמצם את הכפילות הנהוגה כיום בקרב מוסדות המשיקים פרויקטים דומים מדי, ואף זהים. כפילות זו מפצלת את הקהילה וגורמת לבזבוז משאבים. חיבורים ושיתופי פעולה יסייעו למוסדות להגיע לקהל רחב יותר, להשיק פרויקטים חכמים יותר ולחסוך עלויות.

חיסכון כזה עשוי להגיע גם ממעבר לפעילות בדיגיטל. מעבר כזה אינו חף מחסרונות, אך אם הוא יתוכנן בתבונה, הדבר יסייע להעיר קהלים רדומים שכיום אינם ממצים את הפוטנציאל שבפעילות המוסדות. ככל שיקיימו יותר פעילויות וירטואליות חכמות, יצליחו הארגונים לשתף קהלים מגוונים ומרוחקים יותר תוך חיסכון במשאבים. התייעלות כזו תתרום אף היא לחיזוק הקשר עם הדור הצעיר של הישראלים, שכן אלה יזדהו יותר עם קהילה אשר במוסדותיה מנשבת רוח צעירה ועדכנית, המחוברת לאינטרנט ולרשתות החברתיות.

משבר הקורונה אמנם גובה מהקהילות היהודיות בארה"ב מחירים כבדים, אך אם יחכימו מוסדות הקהילה ללכת בדרך של שינוי, התייעלות וגיוון חברתי תוכל העכבה להיות לטובה, לא רק עבור יהודי ארה"ב אלא גם עבור הצעירים בארץ.

הכותבת היא מנכ"לית קרן רודרמן, הפועלת לחיזוק הקשר בין ישראל ליהדות ארה"ב

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker