הממשלה חוסמת את חברות הפינטק - והציבור מפסיד

המשק ניזוק קשות מאי-מימוש הפוטנציאל העצום של הפינטק: מוחות ופטנטים טכנולוגיים בורחים, פחות עובדים מועסקים ותקבולי המסים מצטמצמים ■ על הממשלה להשלים את החקיקה בתחום

רון צרפתי
רון צרפתי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אילוסטרציה. "נוח לבנקים לייצר סביבה המקשה על חברות פינטק לפעול"
אילוסטרציה. נוח לבנקים לייצר סביבה המקשה על חברות פינטק לפעולצילום: Mark Blinch/רויטרס

תחום השירותים הפיננסיים בישראל שרוי זה כמה שנים במצוקה קשה שנובעת מאוזלת יד של הממשלה והרשויות. אין מבוגר אחראי או תהליכי הסדרת רגולציה ברורים, וכך הבנקים החזקים ממשיכים לשלוט בשוק הפיננסים הריכוזי ללא תחרות, תוך ניצול משבר הקורונה לטובתם.

באחרונה פירסמה רשות התחרות דו"ח הקובע כי הבנקים מציבים לחברות פינטק דרישות מוגזמות ובלתי-ישימות ולא מאפשרים להן לפתוח ולנהל חשבונות בנק. בדיקת הרשות החלה בהמשך לפניות שהגיעו מחברות פינטק על קשיים שהן נתקלות בהם בפעילות מול הבנקים. בדו"ח נמצא כי העובדה שחברות הפינטק תלויות בבנקים לפתיחת וניהול חשבון בנק, ביחד עם המבנה הריכוזי של מערכת הבנקאות בישראל, יוצרים תמריץ שלילי מובנה לבנקים לפתוח ולנהל חשבונות של חברות פינטק.

לפני כארבע שנים נחקק חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, שהחיל רגולציה חדשה והכרחית על עולם השירותים הפיננסיים, וביניהם שירותי תשלום והעברת כספים, גופי אשראי חוץ-בנקאי, שירותי המרת מט"ח, פלטפורמות דיגיטליות להלוואות בין-חברתיות ומסחר במטבעות דיגיטליים. מטרת החקיקה היתה עיצוב שוק פיננסי משוכלל ומפוקח, שיוכל להוות תחרות וחלופה למערכת הבנקאות המסורבלת.

לצורך השלמת הרגולציה בתחום, הכנסת היתה אמורה לחוקק במקביל צו איסור הלבנת הון ייעודי. צו זה מסדיר למעשה את כל הכללים הנחוצים לשם מניעה וצמצום של סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, לרבות אופן זיהוי ואימות לקוחות, ביצוע הליכי "הכר את הלקוח", ניטור עסקות, בדיקות נאותות והעברת דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

לאור עיכובי חקיקה ובעיות משילות ונוכח מערכת הבחירות המתמשכת, טיוטת הצו נתקעה במסדרונות הכנסת ובמשרדי האוצר והמשפטים, כך שנוצר אבסורד בכך שחוק הפיקוח, שחקיקתו הושלמה לפני כמה שנים, אינו יכול להגשים את ייעודו ביצירת תחרות. ההשפעה הישירה של היעדר צו היא שמרבית הבנקים לא מאפשרים לחברות הפינטק לפתוח או לנהל חשבון בנק באופן סדור. החברות מצאו עצמן בשנים האלה ללא יכולת אפקטיבית לפעול ולהציע לציבור שירותים פיננסיים מגוונים וחדשניים, ולכן חברות ויזמים רבים פשוט סגרו את המיזמים שלהם או נדדו לחו"ל.

הנפגע העיקרי מכך הוא הציבור בישראל. הצרכנים ממשיכים לקבל שירותים פיננסיים מיושנים, מוגבלים ויקרים. בנוסף, המשק ניזוק קשות מאי-מימוש הפוטנציאל העצום של הפינטק - מוחות ופטנטים טכנולוגיים בורחים, פחות עובדים מועסקים ותקבולי המסים מצטמצמים.

על ועדת חוקה, חוק ומשפט ועל שרי האוצר והמשפטים לפעול ללא דיחוי לתיקון המחדל ולהשלמת הליך החקיקה של תחום השירותים הפיננסיים (כפי שגם המליצה רשות התחרות), ובכך לעודד תחרות ושכלול שוק השירותים הפיננסיים, דבר שיקדם את התאוששות וצמיחת המשק, בייחוד נוכח המשבר הכלכלי החמור שבו אנו נמצאים.

הכותב הוא סמנכ"ל כספים ורגולציה ב-Bit2C (בורסת הקריפטו בישראל)

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker