שליש מהסטודנטים הערבים עלולים לנשור בגלל הקורונה

סטודנט מהדרום תימצת זאת במשפט: "אם קשה לנו ללמוד מקרוב — אז תחשבו כמה קשה לנו ללמוד מרחוק"

יעל מעין
יעל מעין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
האוניברסיטה העברית. למצולמים אין קשר לכתבה
האוניברסיטה העברית. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אמיל סלמן

המוסדות האקדמיים נערכו בחודשי הקיץ לאתגרי הלמידה בתנאי קורונה במרץ רב, אך נראה שאין מספיק תשומת לב להשלכות ארוכות הטווח שעלולות להיות למתכונת הלימודים הזו על החברה הישראלית. תופעה מדאיגה במיוחד היא ההשפעה על אוכלוסיית הסטודנטים הערבים, שתתקשה להתמיד בלימודים בעקבות משבר הקורונה.

בשנים האחרונות, בעידוד המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ובשינוס מותניים משמעותי שעשו המוסדות בתוכניות לתמיכה בסטודנטים ערבים, בלטה מגמת העלייה בהשתלבות סטודנטים ערבים באקדמיה. בתש"פ החלו יותר מ–50 אלף סטודנטים ערבים את לימודיהם, ובכך חיזקו את המגמה החיובית של פריצת המחסומים בדרך להשכלה הגבוהה. מדובר בהתפתחות משמעותית בחברה, המשליכה על שוק העבודה כולו, ומאפשרת את השתלבות החברה הערבית וצמצום פערים.

ואולם משבר הקורונה והשלכותיו על אופי הלמידה מאיים על מגמות אלה. עם פרוץ הגל הראשון, דיווחו רכזים לחברה הערבית במוסדות האקדמיים על שלל בעיות של סטודנטים ערבים שאותם הם מלווים לאורך השנה, שהביאו כבר אז לתחילתה של מגמת נשירה מדאיגה.

סטודנטים ערבים היו תמיד בסיכון גבוה לנשירה ביחס לסטודנטים יהודים, ואולם התופעה היתה במגמת ירידה בשנים האחרונות. וכך, 21% מהסטודנטים הערבים ו–11% מהסטודנטיות הערביות נשרו לאחר שנת הלימודים הראשונה ב–2009, אך עד 2016 שיעור הנשירה ירד והגיע ל–14% מהגברים ו–6% מהנשים.

לפי מחקר של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, סיכויי הנשירה של סטודנטים ערבים פחתו בשנים שבהן פעלה תוכנית החומש להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה באוכלוסייה הערבית, תוכנית חשובה שהושקעו בה 91 מיליון שקל ב–2018 לבדה. כעת, מגמה זו עלולה להשתנות.

הבעיות שעמן סטודנטים ערבים מתמודדים אינן ייחודיות להם, אבל הם סובלים מהן במיוחד. כך, החברה הערבית היא ענייה יותר וסובלת יותר מהקורונה הכלכלית. בהתאמה, יותר סטודנטים ערבים סובלים מאובדן פרנסה, קורסים תחת הנטל הכלכלי, ונושרים. גם הלמידה מרחוק לא קלה לאף אחד, אבל היא מחריפה במיוחד את הקשיים של הסטודנטים הערבים.

סטודנטים ערבים נאבקים במיוחד עם בעיית תשתיות אינטרנט, מחסור במחשבים, וגם מחסור במרחבי למידה ביתיים. בנוסף, הלמידה מרחוק מביאה גם קושי מוגבר בהבנת החומר הנלמד. הסטודנטים והמרצים כלל לא נפגשים פנים אל פנים בעת הזו — מה שמקשה על המרצים לעקוב אחר מצב הסטודנטים, ולדקאן הסטודנטים קשה להציע תמיכה מרחוק. סטודנט מהדרום תימצת זאת במשפט: "אם קשה לנו ללמוד מקרוב — אז תחשבו כמה קשה לנו ללמוד מרחוק".

כתוצאה מכך, צפויה נשירה מוגברת של סטודנטים ערבים בשנת הלימודים הקרובה. על פי סקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה ביוני עבור קרן אדמונד דה רוטשילד, כשליש מהסטודנטים הערבים האמורים להמשיך בלימודיהם האקדמיים בשנה הבאה, שוקלים לפרוש או שלא ימשיכו בשנה הבאה. זאת, כאשר באוכלוסייה הכללית 84% מהסטודנטים מתכוונים להמשיך את לימודיהם כרגיל ו/או לסיים את הלימודים השנה.

אם לא ייעשה דבר, ההישג המרשים של שילוב סטודנטים ערבים שנעשה בעשור האחרון, עלול להיבלם או שנראה ממש נסיגה לאחור. לכן, דווקא עכשיו, יש להרחיב את ההשקעה בליווי הסטודנטים בשנותיהם הראשונות באקדמיה, אשר תסייע מאוד לצמצום הנשירה, ולעשות כל שניתן לשימור הסטודנטים הערבים במערכת ההשכלה הגבוהה.

זה אינטרס של כולנו: אם הסטודנטים הערבים ייעלמו מהאקדמיה — החברה הישראלית כולה תפסיד את ההון האנושי החשוב הזה.

הכותבת היא מנהלת מחלקת חינוך לחיים משותפים בעמותת יוזמות אברהם

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker