פירות השלום: ישראל תביא סייבר ופינטק, האמירויות — בנקאות

ההסכם בין המדינות מאפשר לקרנות ובנקים באיחוד האמירויות להשקיע בישראל — בסטארט־אפים ובפתיחת סניפים בחברה הערבית

זיאד אבו-חבלה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בנק בדובאי
בנק בדובאיצילום: בלומברג

בהסכם השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות טמון פוטנציאל כלכלי רב לשני הצדדים. השוק הפיננסי הוא אחת הזירות המשוועות לשיתוף פעולה כלכלי בין שתי המדינות, ויש פוטנציאל לעשייה משותפת בטווח המיידי: שירותי סייבר ופינטק מהצד הישראלי, ושירותי בנקאות וקרנות הון סיכון מצד איחוד האמירויות.

השוק הפיננסי הוא הראשון שייהנה מפירות מיידיים של הסכם השלום. הדבר לא מקרי: החוזקות של צד אחד הן החולשות של הצד השני, ובכך הסכם השלום הוא בגדר התאמה של "מוצרים משלימים". השוק הפיננסי של איחוד האמירויות זקוק למוצרי הפינטק, תחום שבו ישראל נחשבת מובילה עולמית, והשוק הפיננסי הישראלי צריך את השירותים הבנקאיים של איחוד האמירויות, ובמיוחד למגזרים שמערכת הבנקאות הישראלית סימנה כ"מסוכנים" — כמו האוכלוסייה הערבית וענף הסטארט־אפים.

השוק הפיננסי הישראלי, המשרת 8.8 מיליון נפשות, סובל מריכוזיות יתר כבר שנים רבות. כך למשל, מסך של 1.6 טריליון שקל של נכסי מערכת הבנקאות, כ–95% מוחזקים בידי חמשת הבנקים הגדולים, מתוך 24 בנקים. הריכוזיות אינה רק ברמת הנכסים, היא באה לידי ביטוי גם בנוכחות הדלה של הבנקים בחברה הערבית. רק כ–1% מתוך כ–1,500 הסניפים הפועלים בישראל, נמצאים ביישובים ערביים — עם היקף אשראי זניח של כ–2% מסך האשראי של מערכת הבנקאות.

חברות ההיי־טק סובלות אף הן מהזנחה סיסטמטית של מערכת הבנקאות. ואולם לכך נמצא פתרון, אם כי לא מלא, מתעשיית קרנות ההון סיכון העולמית. חלקן של חברות ההיי־טק הישראליות בהשקעות ההון הסיכון העולמיות מגיע ל–4%, וזה פי עשרה מחלקה של ישראל בתוצר העולמי. ובכך, הסכם השלום נותן אור ירוק לחברות הון סיכון של איחוד האמירויות ולמערכת הבנקאות עצמה להשקיע בחברות סטארט־אפ ישראליות ובפתיחת סניפים ונציגויות בישראל, ובמיוחד בחברה הערבית.

השוק הפיננסי באיחוד האמירויות כפול בגודלו מהשוק הישראלי, משרת אוכלוסייה של 9.6 מיליון נפשות ונמצא בתנופה. מערכת הבנקאות באיחוד מאופיינת ברמת ריכוזיות נמוכה, מורכבת מ–59 בנקים, מהם 38 זרים, ומפעילה 640 סניפים עם היקף נכסים של כ–3.1 טריליון דרהם (כ–3 טריליון שקל). כמו בישראל, מערכת הבנקאות באמירויות עוברת רפורמה של טכנולוגיית הפינטק, שמביאה לצמצום סניפים ולהנגשת מוצרים דרך האינטרנט. בנוסף, וכחלק מאסטרטגיית הבנק המרכזי של איחוד האמירויות, הדגש הוא על הנגשת האשראי לאוכלוסיות שאינן מקבלות אשראי. בהתאם לנתוני הבנק העולמי, לכ–15% מהמבוגרים מעל גיל 15 אין יכולת כניסה לשירותים פיננסיים כלשהם.

הסכם השלום בא בנקודת זמן חשובה מאוד, שבה מערכת הבנקאות של איחוד האמירויות משקיעה משאבים רבים בתשתית להגנות סייבר. הבנק המרכזי, להבדיל מישראל, עובר לתשתית המבוססת על טכנולוגיית בלוקצ'יין — מה שנותן לישראל הזדמנות לנצל את היתרון שיש לה בתחומי הסייבר והפינטק לשוק הפיננסי של איחוד האמירויות. לחברות סייבר, פינטק והשקעה במוצרים המאפשרים הנגשת אשראי יש פוטנציאל אדיר להצלחה באיחוד האמירויות.

הסכם השלום שנחתם אינו "שגרתי" ושונה מההסכמים הקיימים בין ישראל וכמה ממדינות ערב. להבדיל משאר הסכמי השלום, שנוצרו אגב סכסוך פוליטי ומלחמתי, מטרת ההסכם הנוכחי היא לעודד שיתופי פעולה כלכליים. מדובר בהסכם של נורמליזציה מלאה, בשונה מההסכמים עם מצרים וירדן, שבהן העמים ראו ב"נורמליזציה" מלת גנאי וחרצו את גורלם של ההסכמים להיות ברמה המדינית ותו לא.

היות שהשווקים הפיננסיים בישראל ובאיחוד האמירויות נתונים לרגולציות שונות, מנסחי הסכם השלום צריכים להתייחס, בשלב זה, להקלות רגולטוריות בשתי המדינות. זה יאפשר את הקידום וההצלחה של "פינטק תמורת בנקאות", לרבות הקמת תשתית בנקאית משותפת.

הכותב הוא רואה חשבון, מומחה לבנקאות ופינטק, וכלכלן לשעבר במחלקת השוק הפיננסי בבנק העולמי

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker