חייבים מנצלים לרעה את הליכי פשיטת הרגל - והמדינה שותקת

אם חייבים יידעו שמעשי מרמה מצדם יגררו עונשים פליליים ואפילו מאסר ממושך, ניתן להעריך כי התמריץ שלהם לנצל לרעה את ההליך יפחת משמעותית

דרור טימור
דרור טימור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה נגד אישור הסדר הגישור בתיק פשיטת הרגל של אליעזר פישמן
הפגנה נגד אישור הסדר הגישור בתיק פשיטת הרגל של אליעזר פישמןצילום: עופר וקנין

משבר הקורונה הביא ועוד צפוי להביא לגידול משמעותי בהליכי חדלות פירעון - הן של שכירים והן של עצמאים, חברות ותאגידים. עוד לפני משבר הקורונה ניתן היה להצביע על גידול עקבי ומתמשך במספר תיקי פשיטות הרגל של יחידים, כשבין 2015 ל–2018 חל גידול של 32.5% במספר צווי הכינוס שניתנו במסגרת הליכי פשיטת רגל.

יתרה מכך, מספר תיקי פשיטת הרגל שנפתחים מדי שנה עולה באופן משמעותי על מספר התיקים שנסגרים (עקב מתן צו הפטר או עקב ביטול ההליך) - כך שקיימת עלייה מתמשכת במספר התיקים הפעילים. הכונס הרשמי טרם פירסם נתונים לגבי 2019, אבל על פי הידוע גם בשנה זו, ובוודאי שב–2020, המשיכה ביתר שאת המגמה של גידול ניכר במספר הליכי פשיטת רגל.

סביר להניח כי המקור לעלייה זו אינו דווקא קשיים כלכליים רבים יותר, אלא בעיקר האפשרות שנפתחה בשנים האחרונות לקבל הפטר בתוך פרק זמן קצר יחסית. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף בספטמבר 2019, שינה את נקודת האיזון בין האינטרסים של החייבים לאלה של הנושים, ושם דגש רב יותר על המטרה של שיקום החייב ופתיחת דף חדש ונקי מחובות. לא בכדי, הרוב המכריע של בקשות פשיטת הרגל המוגשות בשנים האחרונות הן של חייבים, אף שגם נושים זכאים להגיש בקשה כזו.

מעבר לפגיעה הקשה בזכות של נושים לגבות את חובם, שהיא זכות קניינית המוכרת כזכות יסוד, קיימים לא מעט מקרים שבהם חייבים מנצלים לרעה את הליכי פשיטת הרגל.

אם בעבר ניצול הליך פשיטת רגל לרעה היווה עילה לביטול ההליך, הרי כיום אין בחוק עילה כזו, וניצול ההליך לרעה מוגדר רק כעילה אפשרית לדחות את מועד מתן ההפטר.

אחת הבעיות המרכזיות בסוגיה זו נוגעת לקושי המובנה לאתר את המקרים שבהם חייבים פועלים בתרמית או בחוסר תום לב, ומנצלים לרעה את ההליך. באופן טבעי לא קל לאתר מעשי מרמה, בפרט כאלה שנעשים על ידי חייבים מתוחכמים. בעלי התפקיד כורעים תחת עומס של תיקים רבים ובדרך כלל אין להם זמן ומשאבים לבצע חקירות מקיפות.

לכונס הנכסים הרשמי, הממונה מטעם המדינה על פיקוח של הליכי חדלות פירעון, יש יחידה לחקירות פשיטות רגל, אבל לא ניתן להצביע על הישגים משמעותיים שלה. ב–2018 הוגשו כתבי אישום בארבעה תיקים בלבד, ומספר התיקים שנמצאים בחקירה מגיע לעשרות בודדות - מתוך יותר מ–65 אלף תיקים פעילים. אמנם בחוק חדלות הפירעון החדש הוקנו לכונס הרשמי סמכויות חקירה נרחבות יותר, לרבות סמכות לקבל צווי חיפוש ולתפוס נכסים, אבל ניתן להעריך כי לנוכח המספר העצום של תיקי פשיטת הרגל והמשאבים המוגבלים, לא ניתן יהיה לבצע חקירות מקיפות ורציניות, אלא במקרים מועטים יחסית.

הבעיה העיקרית בהקשר זה היא היעדר הרתעה. אם חייבים יידעו שמעשי מרמה מצדם יגררו עונשים פליליים ואפילו מאסר ממושך, ניתן להעריך כי התמריץ שלהם לנצל לרעה את ההליך יפחת משמעותית. כל עוד הענישה נעשית במקרים נדירים וברמה קלה יחסית, ניצול ההליך לרעה כנראה יימשך ואף יתגבר.

בחוק חדלות פירעון החדש הוגדרו כמה מעשים שייחשבו עבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר: הסתרת נכס במטרה שלא ייכלל בנכסי קופת הכינוס, מסירת מידע כוזב, וקבלת אשראי חדש ללא אישור. בשלב זה לא ברור עד כמה הוראות אלו ייאכפו בצורה רצינית.

ניתן לקוות כי החקירות בהליכי חדלות פירעון יורחבו בצורה משמעותית, לרבות מספר כתבי האישום שיוגשו במסגרת הליכים אלה, וכי בתי המשפט ימצאו לנכון להעניש בחומרה במקרי מרמה. בסופו של דבר, יש מקום לציפייה שהליכים אלה יטופלו באופן מיטבי ויניבו גבייה מרבית לטובת הנושים.

הכותב הוא עורך דין, שותף במחלקת בנקאות ומימון במשרד עוה"ד סלומון ליפשיץ

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker