דרוש רב מטעם העיר - למען תושבי העיר

הליך המינוי הנוכחי של רבני ערים, שמתנהל על ידי המשרד לשירותי דת, לוקה בחסר ■ יש לאמץ את מודל בני ברק: רב עיר מטעם העירייה, שמחויב יותר לציבור התושבים

תני פרנק
תני פרנק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לאמץ את מודל בני ברק: מינוי רב מטעם העירייה - ללא מעורבות יתר של השלטון המרכזיצילום: Oded Balilty / AP
תני פרנק
תני פרנק

בשנים האחרונות חלה ירידה במספר רבני הערים בישראל והגיל הממוצע שלהם עלה ל–67.4 (נכון ליוני 2020). רק בשלוש השנים האחרונות מתו כמה רבנים ואחרים יצאו לגמלאות, ומנגד בקושי מונו רבנים במקומם. המצב הזה הותיר עשרות רשויות מקומיות ללא רב מקומי, בהן ערים גדולות כמו תל אביב, חיפה ואשקלון.

כל זה עשוי להשתנות בקרוב: השר לשירותי דת, הרב יעקב אביטן, פירסם באחרונה שורה של הליכי מינוי חדשים לרבני ערים. אם אתם מתגוררים בתל אביב, רמת השרון, כפר סבא או הרצליה, בקרוב ייתכן ויתמנה בעירכם רב עיר חדש.

רוב הסיכויים שאינכם מכירים את שמו של רב העיר, ואולי אינכם מודעים לכך שלא מכהן רב בעירכם זה כמה שנים. אפשר להסתדר גם בלי רב עיר, ותוכיח המציאות בערים רבות שבהן שירותי הדת לא נפגעו ואולי בחלקן אף השתפרו, ללא קשר להימצאותה של סמכות הלכתית עליונה בעיר. עם זאת, יש משמעות לגורם דתי שנשען על אמון הציבור ופועל למענו בקביעת המדיניות ההלכתית באשר לשירותי הדת, ובהם סמכויות סטטוטוריות, כמו חתימה על תעודות כשרות ונישואים.

ואולם אין זה אומר שיש להשלים עם הליך המינוי מטעם המשרד לשירותי דת. מדובר בהליך מינוי שבמסגרתו מתמנה גוף בוחר שהרכבו נע בין 16 ל–48 חברים (תלוי בכמות התושבים) אשר בוחרים בשם כלל תושבי העיר את הרב. הליך המינוי תלוי ברצונו הטוב של השר לשירותי דת, ולכן הוא מעורב פוליטית במינוי הרבנים, למשל, באמצעות מינוי ועדת בחירות וכן חלק מחברי הגוף הבוחר. בנוסף, רב עיר נבחר בהליך הזה לכהונה בלתי קצובה, אלא עד גיל הפרישה, שיכול להגיע כיום לגיל 75. כלומר, רב עיר יכול להיבחר בגיל 40 לתפקידו ולכהן 35 שנים בתפקיד, ללא קשר לזהות המשתנה של תושבי העיר, מועצת העיר וראש העיר בעצמו. הוא חסר אחריותיות (accountability) כלפי התושבים ונבחרי הציבור שלהם.

במקום זאת, יש דרך אחרת - רב עיר מטעם העירייה. זה מודל הקיים בעיר בני ברק, שבה מכהנים זה שנים רבנים מטעם העירייה, ללא שנאלצו לעבור בהליך המינוי הפורמלי. מועצת הרבנות הראשית אף העניקה לפני קצת יותר משנה לאחד מהם, הרב יצחק אייזיק לנדא, את הסמכות לחתום על תעודות כשרות בעיר.

יש כמה יתרונות לרב מטעם העירייה. הוא מחויב לציבור התושבים שכן הוא מתמנה על ידי מועצת העיר שמורכבת מנבחרי הציבור; כהונתו יכולה וצריכה להיות קצובה לכמה שנים, אפשר לקבוע אותה לעשר שנים בדומה לכהונת הרבנים הראשיים לישראל; תפקידו יהיה מוגדר ויציב, שלא כמו רבני ערים שתפקידיהם אינם מוגדרים מספיק; שכרו יינתן באופן הולם לתפקידו ומעמדו וללא תלות בחיכוך מתמיד בין הרשות המקומית למשרד לשירותי דת.

אמנם יש שיטענו שרב כזה איננו עצמאי הלכתית, שכן הוא מחויב לנבחרי הציבור, אך עובדה שבערים שבהן אין מועצה דתית, כמו מודיעין או שוהם, רב העיר מועסק על ידי העירייה ואין בכך כל פגם, מבלי להזכיר שוב את הדוגמה של בני ברק.

ייתכן וצריך לבחון מחדש את נחיצותו של תפקיד רב העיר. אך כל עוד מדובר בתפקיד שתחת סמכותו אחריות לשירותי הדת המקומיים ואשר תושבים בעיר חפצים במינויו, יש לחשוב מחוץ לקופסה ולאמץ את מודל בני ברק - מינוי רב מטעם העירייה, ללא מעורבות יתר של השלטון המרכזי. פעולה זו תחזק הן את עצמאות השלטון המקומי והן את החיבור של רב העיר לתושבים ומעמדו בקרבם.

הכותב הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker