המדינה הבריחה את התרופה האפשרית למשבר הקורונה

הקטנת שיעור מס הרכישה היתה צעד ראשון וחשוב להחזרת משקיעי הנדל"ן לישראל - אך לא מספק ■ הממשלה נדרשת לבצע פעולות נוספות שיעודדו את חזרתם לשוק

גיל עובדיה
גיל עובדיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בנייה בבאר יעקב
בנייה בבאר יעקבצילום: עופר וקנין

חלפו יותר מחמש שנים מאז הכריז שר האוצר לשעבר משה כחלון מלחמה נגד משקיעי הנדל"ן. זה היה בסוף יוני 2015 כאשר כחלון העלה את מס הרכישה למשקיעים באופן דרמטי, והפך את ההשקעה בדירה להרבה פחות משתלמת. זו היתה רק יריית הפתיחה בסדרה של גזירות נוספות על המשקיעים, ומטרתן היתה - להדיר את משקיעי הנדל"ן מהשוק בישראל. זה כלל גם ניסיון לחקיקת מס דירה שלישית, ולפסילתו בבג"ץ, במהלך שנרשם כפיאסקו ופארסה.

אלא שראשי האוצר לא הסתפקו רק בחקיקה, ויצאו בקמפיין חסר תקדים של דה-לגיטימציה נגד ציבור, שכל חטאו היה רכישה של דירה להשקעה. כחלון כינה את התנהגותם "חזירית", ודרש מהם "להשאיר כמה דירות לזוגות הצעירים", ושר הכלכלה לשעבר, אלי כהן, הוסיף: "לכו להשקיע בלונדון, לונדון מחכה לכם".

ורבים מהם אכן הלכו. הנתח של המשקיעים בשוק הדיור ירד בחדות, מ-29% בתחילת העשור ל-13% בלבד כיום. ב-2019 רכשו משקיעים כ-14 אלף דירות, לעומת יותר מ-30 אלף דירות להשקעה שנרכשו ב-2015. בהערכה גסה ומאוד שמרנית, היקף רכישות הנכסים במשק של משקיעי הנדל"ן ירד מ-30 מיליארד שקל ב-2015 ל-14 מיליארד שקל ב-2019. רק לשם השוואה, הערכות של אנליסטים מדברות שב-2019 לבדה רכשו ישראלים נכסים בארה"ב בסכום עתק של יותר מ-8 מיליארד שקל.

אלא שאז הגיעה 2020, ועמה מגפת הקורונה, על כל ההשלכות הבריאותיות, הכלכליות והחברתיות שלה. העולם נכנס למשבר כלכלי עולמי. ישראל אינה יוצאת דופן, ונמצאת בעיצומה של סופה מושלמת. קצב הצמיחה השנה צפוי להיות שלילי בשיעור 7%, וזה עוד לפני מגבלות נוספות בגין התפשטות הקורונה; הגירעון התקציבי צפוי להגיע השנה לכ-15%; וההתאוששות בצריכה הפרטית ובשוק העבודה נבלמו עם הגעתו של גל קורונה שני.

פועלי בניין סינים באתר בנייה במודיעין
פועלי בניין סינים באתר בנייה במודיעין. אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לכתבהצילום: גיל כהן מגן

ההערכות מדברות על כך שבחמש השנים האחרונות נגרעו מכלכלת ישראל, לכל הפחות, 50 מיליארד שקל מכספיהם של משקיעי הנדל"ן, שהועברו לרכישת נכסים בחו"ל. אותם מיליארדי שקלים חסרים כיום כדי להניע את שוק הדיור ואת כלכלת ישראל כולה, והם למעשה יכלו לשמש סוג של כריות אוויר להגנה על המשק במקרה של תאונה או האטה כלכלית.

זה אולי המקום לציין את החשיבות של אותם משקיעי נדל"ן למשק הישראלי בכלל, ולשוק הדיור בפרט. מדובר על ציבור שכספו מניע את הכלכלה הריאלית, לא שורות אקסל ברשומות בנקאיות, אלא עבודה אמיתית על הקרקע, שתלויים בה למחייתם עשרות אלפי עובדים בצורה ישירה - בנאים, טפסנים, מודדים, רצפים, צבעים, חשמלאים, מפקחים, אדריכלים, ועוד; אך גם מאות אלפי ספקי שירותים נוספים - שמאים, עורכי דין, רואי חשבון, משווקים, שיפוצניקים, מעצבים, מרהטים ועוד. בהיבט הזה כדאי לזכור את האמירה הבאה: הנדל"ן יכול להיות הקטר של המשק הישראלי, שיגרום להנעה מחדש של גלגלי הכלכלה.

כדי שכך אכן יהיה, נדרשת הממשלה לבצע פעולות שיעודדו את חזרת משקיעי הנדל"ן הביתה ולהשקיע בישראל. הקטנת שיעור מס הרכישה היתה צעד ראשון וחשוב, אך לא מספק. נדרשת פנייה אמיתית וכנה של קברניטי המדינה אל ציבור משקיעי הנדל"ן, במסגרתה הם יודו בטעותם, ויפתחו עם הציבור בשיח חדש, פורה ומקדם.

זו אולי תהיה פעולה קשה לביצוע, אבל אם יתגברו על האגו, אז אולי נראה התחלה של קשר חדש בין המדינה לבין ציבור חשוב, שכל מבוקשו מלכתחילה היה להשקיע במדינתו, כספו הודר ממנה בבושת פנים למשך שנים - ונקרא כעת כדי לסייע בשיקום כלכלת ארצו.

הכותב הוא מנכ"ל-שותף בחברת Ewave Nadlan, המתמחה בייזום וניהול פרויקטים לבנייה

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker