להפסיק לאיים - ולהגיע להסכם: ההסתדרות היא לא אויב המדינה

בפיצוץ המו"מ הנוכחי בין שר האוצר ליו"ר ההסתדרות שוב נשמע איום מצד האוצר בפעולה חד צדדית - מה שיוביל להפגנות, שביתות בלתי נגמרות ופגיעה בדמוקרטיה

יובל רכלבסקי
יובל רכלבסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר האוצר, ישראל כ"ץ (מימין), לצד יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד
שר האוצר, ישראל כ"ץ (מימין), לצד יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דודצילום: דוברות ההסתדרות

הפיצוץ במשא ומתן על קיצוצי השכר בין שר האוצר ליו"ר ההסתדרות בעת משבר כלכלי קשה מחזיר אותנו למשברים בעבר, כמו ההבנות בין שר האוצר יצחק מודעי למזכ"ל ההסתדרות ישראל קיסר, בליווי שמעון פרס כראש ממשלה בייצוב המשק ב–1985; וכן למשבר הכלכלי החמור, שבו לקחתי חלק כממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, שבסופו הגיעו שר האוצר בנימין נתניהו ויו"ר ההסתדרות החדשה עמיר פרץ לשורה של הבנות כלכליות.

במאי 2003, לאחר משא ומתן שנמשך כחודשיים, חתמתי בשם מדינת ישראל על הסכם קיבוצי מיוחד - "הסכם לעידוד הצמיחה במשק" - שהורחב בחקיקה על כ–700 אלף השכירים במגזר הציבורי, נבחרים, שופטים וחוזי העסקה מיוחדים.

במהלך המשא ומתן הצגנו והוכחנו את המשמעויות של נתוני הכנסות המדינה. הירידה התלולה והצמיחה השלילית שחייבו התמודדות ארוכת טווח עם הגירעון, הכניסה למיתון ומעל לכל - איך לאפשר על פני זמן מתווה שימנע פגיעה קשה במערכות החינוך, הביטחון והבריאות.

בתקופה שבה התנהלו המגעים לחתימה על הסכם, נמנענו מלצאת לתקשורת ובחדרי חדרים נבנה האמון עם יו"ר האגף לאיגוד מקצועי שלמה שני, יו"ר איגוד האחיות אילנה כהן ואחרים, תוך יצירת תחושת שליחות להירתמות לטובת כלכלת ישראל ועתידה. היה ברור שאם לא נגיע להסכם בשילוב ידיים על הפחתות בשכר ובתנאי עבודה, ברפורמות מבניות בתאגידים ובשוק ההון והפנסיה, לרבות העלאת גיל פרישה והתייחסות להפרשות העובדים בפנסיה התקציבית, לא נחלץ את המשק ולא נשיג את יעדי התוכנית להבראת כלכלת ישראל, בראשות שר האוצר נתניהו.

במסגרת ההסכם שהגענו מול ההסתדרות, הופחת שכרם החודשי של מרבית עובדי ונבחרי המגזר הממשלתי והציבורי ב–4%–17% במשך שנתיים, ובוצעו מהלכים שפגעו במרכיבים נוספים בהכנסת העובדים. בסך הכל נחסכו מיליארדים רבים לקופה הציבורית והגירעון צומצם, תוך קיום רפורמות ושיפור דרמטי בשנים שלאחר מכן בדירוג של כלכלת ישראל.

ההסכם עם ההסתדרות והרחבתו על כלל המשק הציבורי ונבחריו היה בהיקף שלא היה כדוגמתו בעולם המערבי, ואין ספק שתרם ליציאה מהמשבר והקיפאון הכלכלי של תחילת שנות ה–2000.

כיום אנו מצויים באחד המשברים הכלכליים והחברתיים הקשים שידע העולם. בנוסף, המשבר הפוליטי שעמו מתמודדת ישראל אינו תורם ליציבות ארוכת טווח ולהבראת כלכלתה, אך זו העת לרתום את ההסתדרות כשותף לצד האוצר להגעה למתווה עקרונות מוסכם.

התנעת המהלך על ידי נתניהו תאפשר בהמשך לשר האוצר, ישראל כ"ץ, להנהיג ולהוביל את המדיניות הכלכלית לשנים הקרובות, עם הדרג המקצועי במשרדו. נוכחתי בעבר כי ההסתדרות והאיגודים המקצועיים אינם אויבים ואף לא תמיד לעומתיים, בייחוד בתקופת משבר.

בפיצוץ המשא ומתן הנוכחי בין כ"ץ ליו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, שוב נשמע איום מצד האוצר לחוקק שלא בהסכמה את התוכנית לקיצוצי שכר ותנאים אחרים לעובדים וגמלאים. היינו בסרט הזה ב–2003 ולא נתתי ידי למהלכי חקיקה שלא בהסכמה עם ההסתדרות שנגעו לעובדים. הסיבה לכך פשוטה: חקיקה פוגענית תיתקל בהכרזת סכסוכי עבודה, הפגנות ענק של מגזרי עובדים ובהם עובדי מדינה, שוטרים, מורים ועובדי מערכת הבריאות, ובעיקר שביתות בלתי־נגמרות. התוצאה תהיה הכרזה על מצב חירום, הגבלות חופש ההתאגדות וזכות השביתה, לרבות חקיקה שתשנה את פניה הדמוקרטיות של ישראל. הפתרון היחידי הוא דרך השכנוע, הגישור ושילוב כל הכוחות להגעה להסכם.

אני משוכנע שיו"ר ההסתדרות ידע לגבש חזית רחבה של העובדים, לרבות הוועדים החזקים, שיירתמו למהלכים קשים שיאפשרו שילובם של מאות אלפי מובטלים בתעסוקה, שדרוג מערכת הבריאות, החינוך והרווחה. אזרחי ישראל זכאים לשירות ציבורי טוב ומתקדם. ההסתדרות החדשה, ביחד עם ארגוני המורים, הרופאים ואחרים הם צד לפתרון מוסכם שיסייע בהשגת הצמיחה מחדש והתאוששות בפרמטרים הכלכליים.

זה קרה ב–1985 בין הממשלה וההסתדרות, זה קרה בין נתניהו לפרץ ב–2003 ואני רוצה להאמין שלא ירחק היום וייחתם השנה הסכם בין שר האוצר ליו"ר ההסתדרות, ביחד עם ראשי האיגודים.

הכותב היה הממונה על השכר במשרד האוצר

צילום: תומר אפלבאום

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker