כדי לשרוד, המגזר החברתי חייב ללמוד מהמגזר העסקי

התורמים והקרנות הפילנתרופיות מוכרחים לאמץ את המודל שלאורו פועלות רבות מקרנות ההשקעה במגזר העסקי, ולמלא תפקיד פעיל בליווי ובהכוונה של העמותות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איסוף מוצרי מזון באפריל. לווי נכון יהפוך את העמותות למשפיעות יותרצילום: תומר אפלבאום

באחרונה פירסם ארגון "מנהיגות אזרחית", ארגון הגג של העמותות בישראל, כי שליש מהעמותות הקפיאו את פעילותן בעקבות משבר הקורונה, וכי רבות מהן עלולות להיקלע לפירוק. לפי הארגון, 60% מהעמותות הוציאו עובדים לחל"ת במשבר, ו–40% דיווחו על פגיעה משמעותית בהכנסות. מדובר במשבר החמור ביותר שפקד את המגזר החברתי בישראל, שלפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העסיק ערב המגפה יותר מחצי מיליון עובדים, ושהכנסותיו הסתכמו אז ב–163 מיליארד שקל.

וכאילו אין די בכך, הרי שברקע מרחפת הסכנה לפגיעה בתרומות מחו"ל. לפי נתוני הלמ״ס ל–2018 יותר מ–80% מהתרומות המגיעות מדי שנה מעבר לים - כ–10 מיליארד שקל - מקורן בקהילות היהודיות שבצפון אמריקה. המיתון בארה"ב עלול להוביל לסגירת הברז ולצמצום דרמטי בתרומות החל מהשנה הבאה. כך קרה ב–2009, אז הרגישו העמותות את גלי ההדף של המשבר הפיננסי שאירע בארה"ב שנה קודם לכן.

עומק השבר, שעדיין לא ידענו כמוהו, מחייב היערכות חירום מצד קברניטי המגזר החברתי - ובראשם התורמים והקרנות הפילנתרופיות. צעד הכרחי בהיערכות הזאת חייב לכלול את אימוץ המודל, שלאורו פועלות רבות מקרנות ההשקעה במגזר העסקי. קרנות אלה, בעיקר בזירת ההון סיכון, אינן מסתפקות בהשקעת הון אלא מעניקות ערך מוסף ליזמים, לסטארט־אפים ולחברות הפורטפוליו שלהן. הערך המוסף מתבטא, בין היתר, בייעוץ ובמנטורינג. הקרנות מביאות את הניסיון ואת רשת הקשרים שלהן - הכל כדי להשביח את החברות וכדי לפתוח עבורן דלתות.

זהו בדיוק הערך המוסף שגם קרנות פילנתרופיות יכולות וצריכות לתת לעמותות. הרי אם יש משהו שעמותות זקוקות לו כעת כדי לשרוד, זה לא רק תרומות בכסף, אלא גם ובעיקר ליווי, הכוונה וייעוץ כדי להצליח ולשמר את פעילותן. פילנתרופים אוחזים לא אחת בידע ובניסיון ניהולי ועסקי עשיר, ואין מתאימים מהם לתרום לעמותות מהידע שצברו בתחומים כגון מימון, גיבוש אסטרטגיה, משאבי אנוש, תפעול, ייזום ופיתוח, הובלת תוכניות, רגולציה, שיווק, וכיוצא באלה. מהלך כזה גם ישרת את הקרנות עצמן בכך שיגדיל את ההשפעה שלהן ושל השקעותיהן על הכלכלה והחברה, יעודד מצוינות בניהול הקרנות ויגביר את הרלוונטיות שלהן במגזר השלישי.

דוגמה טרייה מעולם השינוי החברתי מוכיחה, כי אימוץ המודל של קרנות ההון סיכון - עובד. מדובר בקמפיין שהובילו צעירים מכל הארץ להנגשת התחבורה הציבורית הבין־עירונית לאנשים עם מוגבלות. נכון להיום, התחבורה הציבורית הבין־עירונית אינה מונגשת, והדבר פוגע קשות בשוויון. מעבר לתמיכה הכספית שהעניקה הקרן הפילנתרופית שלנו לקמפיין החשוב הזה, פעלנו לפי המודל של קרן הון סיכון, המספקת תשתית מקצועית לסטארט־אפים שלה.

כך, הקרן ליוותה את הצעירים בייעוץ ובהכוונה לגבי האסטרטגיה והמסרים לקמפיין, סייעה להם בקידומו מול משרדי הממשלה וחברי כנסת, השתתפה בתכנון פעילויות ובכתיבת דו"ח מקצועי בנושא, והעמידה את מערך השיווק והפרסום שלה. התוצאה: בעקבות הקמפיין הודיע משרד התחבורה על יוזמה להנגשת הקווים הבין־עירוניים ועל פרסום קול קורא לקבלת רעיונות מהציבור בתחום. סביר שהיוזמה אף תזכה לתקצוב ממשלתי, וזאת בשיא משבר הקורונה. הקמפיין הצליח. הצעירים זכו להישג מעורר השראה.

הכלים שבהם עשה הקמפיין שימוש חורגים מהתפישה המסורתית לגבי תפקידה של קרן פילנתרופית. כאמור, מעורבותה של הקרן לא הסתכמה במתן תרומות אלא בליווי פעיל של ניהול הקמפיין - כולל פעילויות להעלאת מודעות בתחנות אוטובוס שאינן מונגשות, קידום מדיניות מול שרים וח"כים, וגיוס תמיכה מדעת הקהל באמצעות כלי התקשורת. על הדרך, למדנו גם כמה חשוב לייצר רשת של פעילים עם וללא מוגבלות, המגיעים מהשטח ויוצרים ביחד שינוי חברתי.

הצלחתו של קמפיין ההנגשה ממחישה כי הקורונה היא הזדמנות עבור הקרנות הפילנתרופיות לשנות כיוון. עליהן לאמץ את מודל ההתערבות של קרנות ההשקעה העסקיות מול חברות הפורטפוליו שלהן, ולמלא תפקיד פעיל בליווי ובהכוונה. מהלך ברוח זו עשוי להתגלות כקרש הצלה למגזר החברתי בשעתו הקשה, ולהפוך את הקרנות עצמן למשפיעות יותר מאי פעם על החברה הישראלית.

הכותבת היא מנכ"לית קרן משפחת רודרמן

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker