משרד החינוך לא עשה שיעורי בית - והתלמידים והמורים יסבלו

המודל הקיים, הכולל את הניסיון לחקות את המציאות כפי שהיא, לא עובד - ובפועל, הילדים מתקשים להתרכז ורק חלקם מבצעים את המשימות שמוטלות על ידי המורה

אריק פיינגולד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בנימין נתניהו ויואב גלנט
בנימין נתניהו ויואב גלנטצילום: מארק ישראל סלם / ה

שנת הלימודים תשפ"א נפתחת עם מודל למידה מרחוק שנהפך לכורח המציאות, אך רחוק מאופטימלי. אם מדינת הסטארט־אפ אינה רואה בבית הספר רק כבייביסיטר לילדים, אלא כגורם חינוכי משמעותי, עליה להפוך על פיה את שיטת הלימוד מרחוק שאומצה תוך כדי תנועה מאז תחילת משבר הקורונה. הטכנולוגיה המתאימה ללמידה מרחוק כבר כאן, היא אפילו מפותחת בישראל — אך לצערנו אינה מיושמת, ואת זה אפשר לשנות אם נפעל בהקדם.

כפי שרבים מההורים שמו לב, מתחילת המשבר שיטת הלמידה מרחוק כללה ניסיון לחקות את הכיתה הפיזית. המורים התחברו לילדים באמצעות אפליקציית זום או אפליקציית וידאו אחרת, וניסו לקיים מערך שיעור רגיל, כאילו ישבו כולם יחד בכיתה. את הלוח בכיתה החליף לוח מחיק קטן וביתי או "לוח לבן" המאפשר לכתוב על מסך מחשב משותף.

המודל הקיים, הכולל את הניסיון לחקות את המציאות כפי שהיא, לא עובד. בפועל, הילדים מתקשים להתרכז, רק חלקם מבצעים את המשימות שמוטלות על ידי המורה; המתקשים פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ואילו את המצטיינים שרוצים להשתתף בצורה פעילה, מפספסים בהרבה המקרים. המורים והילדים מתוסכלים, הלמידה אטית, מעייפת ומייסרת, במיוחד בגילאים הנמוכים, אך גם בגילאי החטיבה והתיכון, גילאי ההתבגרות המורכבים ממילא. אפשר להבין למה — וזה בכלל לא באשמת הצוותים או התלמידים — פשוט אין להם את הכלים הנכונים.

פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לכיתת הלימוד עדיין לא אומצו בישראל בצורה נרחבת. אולי משום שהם לא מנסים לחקות את המציאות בכיתה ולא מתיישרים לפי שיטת הלימוד המסורתית — ההפך הגמור מכך. הפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים משנים את שיטת הלימוד מהיסוד. לתלמידים הם מציעים חוויית לימוד טובה יותר, ולמורים יכולת מעקב ובקרה אחר התקדמות התלמידים, תוך יצירת שיח דינמי סביב החומר הנלמד.

חלק ניכר מהפתרונות הטכנולוגיים הללו פותח בישראל ויוצא לחו"ל, שם אומץ על ידי מוסדות חינוך באופן רחב. כמי שעומד בראש חברה שהיתה אמונה על פיתוח כמה פתרונות בתחום, הלב נחמץ כשאני רואה את שיעורי ההצלחה שלהם במדינות אירופה, ארה"ב ואוסטרליה, בעוד שבישראל המערכת משתרכת מאחור.

הכיתה הטכנולוגית החכמה כוללת שילוב של כמה כלים טכנולוגיים. באופן בסיסי, היא כמובן כוללת מערכת וידאו קונפרנס בעלת הפעלה פשוטה, שמאפשרת תקשורת בין המורים והתלמידים. אך זוהי רק ההתחלה. ספרי לימוד אלקטרוניים, שמשולבים במודל הלמידה מרחוק, יוצרים סביבת לימודים חדשנית, המאפשרת למורים להעביר טקסט, משימות ומטלות, ולעקוב אחר התקדמות התלמידים. התלמידים, מצדם, מצוידים בכלים אינטראקטיביים עשירים, הכוללים את היכולת לשתף פעולה באופן שקוף עם עמיתיהם לספסל הלימודים, ליצור קשר באופן פרטי עם המורים וליצור תוכן אישי.

תחת מנוי הכולל תשלום אחד ויחיד לתלמיד, יכולים התלמידים והמורים לגשת לספרייה עשירה שתואמת את תוכנית הלימודים שלהם. לכך ניתן להוסיף עוד נדבך בדמות אפליקציות שיח, המשתלבות על גבי סרטוני וידאו לימודיים שרצים בזמן השיעור. אלו מאפשרים למורה תקשורת רציפה ואינטראקטיבית עם התלמידים בזמן צפייה בחומר לימודי ומענה לשאלות. סביבת הלימודים האינטראקטיבית תאפשר למורים לתפור תוכן מדויק לצורכיהם המשתנים של תלמידיהם, בצורה איכותית ולימוד בעל ערך לתלמידים ברמות שונות.

כדאי ואפשר לאמץ מיידית את הכלים הטכנולוגיים הללו. בעוד הילדים שלנו מרותקים לטיקטוק ולמסרים מיידיים ואינטראקטיביים, אנחנו מאבדים אותם בניסיון לחקות את כיתת הלימוד המיושנת. הטכנולוגיה קיימת והיא ניתנת להתקנה במהירות ובקלות, תוך כמה שבועות אפילו. עם זאת, חשוב לציין שפרויקט זה לא מסתיים בהטמעת הטכנולוגיה. יהיה כמובן צורך בהנחת תשתית טכנולוגית, בהדרכה והכשרת הצוותים, בהתאמת תכני הלימוד ובהנגשת מחשבים לילדים. יהיה גם צורך בשינוי התפישה החינוכית בקרב הצוותים החינוכיים — זהו תהליך מורכב, אך מתחיל בהחלטה של מערכת החינוך.

זוהי החלטה קריטית שיכולה להתקבל היום בעקבות המשבר, אך היא תלווה את מערכת החינוך שנים קדימה ותקדם את ישראל לחזית החינוך בעולם.

הכותב הוא יזם, משקיע ונשיא קבוצת Comm-IT

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker