ישראל היא כבר לא שמאל מול ימין - עכשיו זה אדונים מול משרתים

למעלה מ-50 שנה התרגלנו שהמערכה הפוליטית בישראל ניטשת בין שני מחנות - הקורונה שינתה את המצב הזה

שמואל ואזנה
שמואל ואזנה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו
הפגנה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהוצילום: אוהד צויגנברג

בסוף יולי השנה ביצענו ב-Political Labs מחקר שנועד למפות את הזירה הפוליטית אחרי שלוש מערכות בחירות רצופות, עם תחילת כהונתה של ממשלת האחדות ובעיצומו של משבר הקורונה. תוצאות המחקר מצביעות על רעידת אדמה בזירה הפוליטית בישראל וסדרה של זעזועים ושינויים שגל ההדף שהם יוצרים רק בראשיתו. משבר הקורונה, המשפיע על כל היבטי החיים, משפיע מאוד גם בזירה הפוליטית.

למעלה מ-50 שנה התרגלנו שהמערכה הפוליטית בישראל ניטשת בין שני מחנות ולאורכם של שלושה קווי שבר: מדיני וביטחוני - סוגיות הקשורות ליהודה ושומרון ולפלסטינים; דתיים וחילוניים - סוגיות דת ומדינה, מגיוס תלמידי ישיבות ועד תחבורה ציבורית בשבת; אשכנזים ומזרחים - מ"קיפחו והדירו" ועד צ'חצ'חים, מנשקי קמעות ודרבוקות ואליטות ישנות.

הקורונה שינתה את המצב הזה. עיקר ממצאי המחקר: ארבעה חודשים בלבד אחרי הבחירות האחרונות וכבר שליש מהמשתתפים בו מתכוונים לשנות את הצבעתם בבחירות הבאות. מבחינת הנושאים, בראש סדר העדיפויות של הבוחרים ניצב הנושא הכלכלי שמקבל 70% מקולות המשיבים. מדובר על שינוי מרשים במיוחד, אם נזכור שבבחירות האחרונות הנושא הכלכלי לא היה כלל על סדר היום של אף מפלגה. 53% חושבים שתפקוד הממשלה במשבר הקורונה רע או רע מאוד. חוסר האמון לא נשאר תחום בנושאי הקורונה והבריאות בלבד והוא זולג גם לתחום הביטחוני, כאשר 47% מהמשיבים מעידים שהאמון שלהם ביכולתה של הממשלה להתמודד עם משבר ביטחוני כמו הגרעין האיראני נפגע.

לטעמנו, גולת הכותרת של המחקר היא הגילוי של קו שבר חדש בזירה הפוליטית, קו השבר הרביעי: "אנחנו והם". נפער שסע חדש ועמוק בציבור. בין "אנחנו", הישראלים העובדים והנושאים בנטל, לבין הצמרת הפוליטית והפקידותית של השלטון - "הם". ניתן להרגיש ניכור ועוינות גדולה מצד השלטון ותגובת נגד חזקה של הציבור נגד אוזלת היד והשרירות שהשלטון מפגין כלפיו. סיסמת קמפיין הקורונה של משרד הבריאות מבטאת את הניכור הזה בצורה הכי בוטה: "אם לא תהיו בסדר, תהיו בסגר". איום, הפחדה, התנכרות, התנערות מאחריות והטלתה על הציבור, וכל זאת בזמן שנחשפים עוד ועוד מקרים של פוליטיקאים בכירים ופקידים הרואים עצמם פטורים מהגזירות שהם מטילים על הנתינים.

אנחנו רואים חלוקה ל"אדונים" ו"משרתים". מקבלי ההחלטות לא השכילו להתנהל נכון מול הציבור והניסיונות שלהם לאיים ולאכוף באגרסיביות גזירות שהציבור לא מבין ולא מוכן לקבל הביאו לאובדן אמון ולתגובת נגד של התעלמות מהוראות הממשלה (מרד המסעדנים ב-17 ביולי ופתיחת הקניונים בסוף השבוע ב-23 ביולי למרות האיסור הממשלתי).

לפי המחקר, עבודתם של 35% מהישראלים נפגעה באופן משמעותי בגלל הקורונה. רק עובדי ציבור ופנסיונרים לא נפגעו כלכלית. כך קורה שמצד אחד אזרחים איבדו את מטה לחמם בן לילה והם כורעים תחת המכה הכלכלית ללא אופק או תקווה לחזרה למעגל העבודה - ומנגד קבוצות לחץ במגזר הציבורי, שלא נפגעו כלל מבחינה כלכלית, מתעלמות לחלוטין מהמשבר הכבד ומתנהלות כאילו מדובר בשגרה, בלי נכונות להירתם או להתגמש לנוכח הקשיים.

כשבודקים התאמה לתפקיד ראש הממשלה, כל המועמדים הפעילים כיום מקבלים ציון נמוך מהציבור. נתניהו, שלפני הבחירות האחרונות קיבל 47% בשאלת ההתאמה לתפקיד, מקבל עכשיו רק 28% תמיכה. במקום השני "אף אחד": 20% מהמשיבים לא מוצאים אף אחד מהמועמדים כראוי לתפקיד ראש הממשלה. נפתלי בנט במקום השלישי עם 17% תמיכה. בנט מקבל תמיכה גבוהה גם במעוזי שמאל מובהקים כמו תל אביב כי עכשיו, בתקופת הקורונה, סדר היום החדש מוחק את קווי המחלוקות הישנים לטובת מי שנראה שמסוגל להתמודד עם המשבר ולשים את טובת האזרחים בראש.

מתמודדים או מפלגות שישכנעו את הציבור שאכן טובת האזרחים בראש מעייניהם והם יפעלו למענם, צפויים לגרוף המוני קולות שכרגע מחפשים לאן לנתב את התסכול והזעם שלהם מהמצב.

הכותב הוא יועץ פוליטי ומייסד מכון המחקר "פוליטיקל לאבס"

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker