במקום החזרי נסיעה — תנו לעובדים החזרי הוצאות ביתיות

כתוצאה מהמעבר לעבודה מהבית מתקיימת גם העברה של נטל כלכלי מכיסם של מעסיקים לכיסם של עובדים ■ בצד שינויי חקיקה שנחוצים עד מאוד ביחס לחקיקת מגן מיושנת, נדרש גם מתן ביטוי לנושא החזרי ההוצאות של עובדים בעידן של העסקה מרחוק

מתן סטמרי
מתן סטמרי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עבודה מהבית, אילוסטרציה
עבודה מהבית, אילוסטרציהצילום: בלומברג

בחודשים האחרונים אנו חוזים בהתפשטות מגפת הקורונה, שאיש אינו יודע לומר בוודאות מתי היא עשויה להסתיים. מה שברור הוא שהשפעותיה הגלובליות והדרמטיות כאן כדי להישאר, ולהשפיע על אורחות חיינו במגוון תחומים גם לאחריה.

אחד מתחומים אלה הוא התעסוקה, שבו ניתן לאתר שינויים משמעותיים והאצה של מגמות שכבר החלו קודם לפרוץ המגפה. עולם התעסוקה נדרש לשינויים מהירים וביניהם שינוי של סביבת העבודה. באופן זה, מגפת הקורונה אילצה רבים להחליף את המשרד הממוזג בעבודה מהבית. אחד השינויים הדרמטיים מתבטא במעבר מתעסוקה במקום פיזי קבוע, מחוץ למרחב האישי־ביתי, למקום עבודה שנמצא בסלון או בחדר העבודה הביתי.

באחרונה ניתן לראות יותר ויותר תאגידי ענק ומעסיקים מסוגים שונים ומתחומים מגוונים שבוחנים אלטרנטיבות להמשך העסקה מרחוק — "העסקה דיגיטלית" — גם לאחר שתסתיים המגפה הנוכחית. כתוצאה מהמגמה המתוארת מתקיימת גם העברה של נטל כלכלי מכיסם של מעסיקים לכיסם של עובדים. מעסיקים שבוחרים לצמצם את הנוכחות הפיזית במרחב התעסוקתי הקיים יניבו חיסכון דרמטי בהוצאות נדל"ן, בצד הוצאות שוטפות כמו חשמל ומים, אחזקה, כיבוד והוצאות נוספות שהן פועל יוצא של ניהול ואחזקת משרדים פיזיים.

מן הצד האחר, עובדים נדרשים ויידרשו לשאת בעלויות חדשות שלא היו מקובלות בעולם התעסוקה הקודם שהיו מורגלים אליו עד לפני כמה חודשים. הוצאות נחוצות לעבודה מרחוק, דוגמת רכישת מחשב נייד ואביזרים נלווים, הוצאות חשמל ומים עבור פעילות בשעות העבודה, והוצאות נוספות שמשתנות מעיסוק אחד למשנהו.

כלומר, עובדים נדרשים להוצאות חד־פעמיות כמו רכישת ציוד משרדי — מדפסת, שולחן עבודה וכו' — בצד הוצאות תקופתיות, למשל, חשבון החשמל שתפח כתוצאה מהעברת המשרד לסלון הבית. נטל כלכלי זה עשוי אף להתבטא בצורך לשכור, באופן עצמאי, חדר עבודה או מקום מגורים רחב יותר כדי להסב את אחד מחדריו למשרד.

כך, בצד שינויי חקיקה שנחוצים עד מאוד ביחס לחקיקת מגן מיושנת (דוגמת חוק שעות עבודה ומנוחה שאינו מותאם למציאות של "העסקה דיגיטלית"), נדרש גם מתן ביטוי לנושא החזרי ההוצאות של עובדים בעידן של העסקה מרחוק. לעומת מעסיקים שעשויים לקבל הטבות מס בשל הכרה בהוצאות האמורות, כהוצאות עסקיות, בהתייחס לעובדים שכירים מדובר על הוצאות פרטיות שאינן מוכרות לצורכי מס. לכן, חלף השתתפות בהוצאות אחזקת רכב או החזר הוצאות נסיעה, שנועדו לממן באופן מלא או חלקי את הוצאות העובד כדי שיוכל להתנייד למקום העבודה הפיזי וממנו, נדרש כעת לכונן רכיב גמול חדש. רכיב זה ייקבע בהתאם למדרגות סדורות ולפי קריטריונים ברורים, דוגמת סוג הענף התעסוקתי ותפקיד העובד; היקף המשרה ואופיה; הוצאות קבועות או משתנות וכו'.

מדובר ברכיב שכר שניתן לחוקק אותו בחקיקה ייעודית או בהסכמות קונקרטיות בין הצדדים (ויוזמות עצמאיות כבר צצות מעל פני השטח). הסכמות פרטניות עשויות בהמשך להתגבש לכדי הסכמים קיבוציים שיחילו רכיב החזר בגין הוצאות ביתיות, שבהמשך ניתן יהיה להרחיבם באמצעות צווי הרחבה ענפיים או כלליים במשק בדומה לצווי ההרחבה בדבר החזר הוצאות נסיעה ודמי הבראה.

ניתן לקיים דיאלוג בין צו הרחבה מסוג זה לבין צו ההרחבה בדבר השתתפות בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה — כך, למשל, כשעובד מועסק יומיים בשבוע ממקום עבודה פיזי ושלושה ימים מביתו אז החזרי ההוצאות השונים יחושבו באופן יחסי בהתאמה. מדובר על רכיב שכר חדשני שישולם על ידי מעסיקים כדי לגלם את השתתפותם בהוצאות של עובדים כתוצאה מהמעבר המואץ למרחב התעסוקתי החדש.

הכותב הוא עורך דין לדיני עבודה

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker