שרה חדשה, מחלות ישנות: פסולת הבניין מכסה את המדינה

גם בשיא תקופת הקורונה, עברייני פסולת הבניין לא נחו לרגע: הם ניצלו את היעדר הפיקוח כדי להגביר את קצב הזיהום של שטחים ירוקים ■ אם ישראל לא תפעל במהירות, היא תמצא את עצמה עם עשרות אלפי קילומטרים של אדמות הרוסות, מרחבים פתוחים מטונפים ומאגרי מים מזוהמים

ערן שמרלק
ערן שמרלק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פסולת בניין בשדה חקלאי בנגב
פסולת בניין בשדה חקלאי בנגב

זה כ-15 שנה מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק חשובה לטיפול בפסולת הבניין, אך כנראה זה לא מספיק. בימים של משבר כלכלי ובריאותי, אני בספק עם מישהו ממקבלי ההחלטות זוכר שיש הצעת חוק כזו. בפעמים הקודמות, ההצעה לא קודמה בשל משבר ביטחוני או פוליטי, כנראה שזה רוע מזלה. אך האם אבד עליה הכלח? נהפוך הוא, ההצעה הופכת להיות רלוונטית יותר ויותר משנה לשנה.

גם בימים ובלילות הארוכים של שיא הקורונה בתקופת הגל הראשון - עברייני פסולת הבניין לא נחו לרגע. להפך, הם ניצלו את היעדר הפיקוח והוצאת קומץ פקחי הסביבה לחל"ת כדי להגביר את קצב הזיהום של שטחים ירוקים בכל יערות וחורשות הנגב בהררי פסולת בניין.

גם בימים כתיקונם, בלי מגפות ושאר מרעין בישין, מספר הפקחים האמורים למנוע ולפחות לאכוף את הוראות איכות הסביבה לא עולה על מספר אצבעות כף יד אחת. לשם ההמחשה, במחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה (מאשדוד עד אילת), פועלים ארבעה מפקחים בלבד, אם נרשמת נוכחות מלאה.

מדובר איפוא במכת מדינה ממש. ואל מול ההתפרעות חסרת הרסן הזאת עומדת מדינה שלמה על מגבלות הביורוקרטיה שלה ומנסה לשווא זו השנה השנייה להעביר חוק שישים קץ להפקרות המסוכנת הזאת.

אין ספק שלשרה החדשה להגנה על הסביבה, גילה גמליאל, מצפה משימה לאומית מורכבת וחשובה מאין כמותה. כמעט מדי ערב מתבצעת בשטחים ירוקים רבים ברחבי הארץ מערכה איומה של הרס מערכות טבע, נוף, מים ואוויר, כמעט באין מפריע. כן, מדי לילה מגיחות מכל רחבי גוש דן משאיות עמוסות פסולת שמוצאות את דרכן ליערות, פארקים מרוחקים ושטחי טבע יפהפיים, פורקות את הפסולת בשטח ונעלמות כלעומת שבאו.

מדובר בפגיעה הרסנית, כמעט בלתי-הפיכה, במאגרי מים, בפינות ירוקות של נופש וטיול ובמרחבים הפתוחים של ישראל. לא אחת, כשערימות הזבל מועלות באש, נוסף לזיהום הקרקע ומקורות המים, גם זיהום אוויר נורא. לעומת עברייני פסולת הבנייה והפסולת, מוסדות המדינה וגורמי הפיקוח והאכיפה עובדים בעצלתיים.

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאלצילום: מארק ישראל סלם

אם ישראל לא תפעל במהירות וביסודיות בנושא הזה, היא תמצא עצמה עם עשרות אלפי קילומטרים רבועים של אדמות הרוסות, של מרחבים פתוחים מטונפים ומאגרי מים מזוהמים.

אין לנו את הלוקסוס להניח להפקרות הזאת להימשך ולהמשיך להעסיק רק ארבעה מפקחים מטעם המשרד להגנת הסביבה בכל הארץ. אי-אפשר להמשיך להסתפק בענישה מגוחכת שגורמת לעבריינים לשוב ולבצע את עבירות הבנייה והפסולת האלה שוב ושוב - בידיעה שגם אם ייתפסו, העונש המגוחך יגרום להם להמשיך ולפשוע בלי פחד.

האבסורד הוא שלא מדובר במלחמת סייבר עתירת ערפל קרב ונתונים. הפתרון לכאורה הוא פשוט וזמין. יצרני פסולות הבניין, למשל, הם לא משפחות פשע ואנשי מאפיה. אלא גופים נורמטיביים כמו קבלני בניין, מנהלי תאגידים ורשויות מקומיות.

העבריינים הם המתווכים ה"תמימים", שבסך הכל באים ומציעים שירותי פינוי פסולת מהירים וזולים, ומבטיחים שהכל חוקי, נקי וטוב. בפועל, מדובר בפשיעה מאורגנת שמעבר לנזקים הסביבתיים, גורמת לפגיעה כלכלית של ממש וגם מעלימה מסים מהמדינה.

אכיפה יעילה ונוקשה שתחייב את יצרני הפסולת להתקשר ישירות עם נקודות סילוק הפסולת החוקיות והמורשות מטעם המשרד להגנת הסביבה - תשים קץ להפקרות הפושעת הזאת ותבטיח לילדינו עולם נקי וטוב יותר. זה הזמן לקדם אחת ולתמיד את הצעת החוק לטיפול בפסולת הבניין.

הכותב הוא מנכ"ל חברת נגב אקולוגיה, העוסקת במיחזור ובפינוי פסולת

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker