אקדמיה מקוונת עוזרת לחרדיות - ופוגעת בסטודנטים החרדים

86% מהסטודנטים ציינו כי הבעיה הגדולה ביותר שלהם עם הלמידה המקוונת היתה שבתקופת הקורונה נחשפו הילדים החרדים ללימודי החול של האבות ■ מי שמבקש להנגיש את האקדמיה לאוכלוסייה זו חייב להתאים עצמו למאפייניה הייחודיים

יובל אלבשן
יובל אלבשן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כ-70% מהסטודנטים החרדים ביקשו לא להמשיך בלמידה מקוונת
כ-70% מהסטודנטים החרדים ביקשו לא להמשיך בלמידה מקוונתצילום: רמי שלוש

ריבוא מלים נכתבו בשבועות האחרונים על המעבר שנכפה על האקדמיה הישראלית ללמידה מקוונת. באופן שאינו מקרי, בכל אותם מאמרים וכינוסים לא נזכרו כלל הסטודנטיות והסטודנטים החרדים. נדמה כי הם נבלעו בציבור הסטודנטים הכללי, למרות שונותם התרבותית ומאפייניהם הייחודיים.

זה אינו מקרי, משום שזה הולם את גישת רבים באקדמיה שמצהירים אמנם כי הם מבינים את חשיבות הנגשת האקדמיה למגזר החרדי, אבל לא באמת מוכנים לבצע את ההתאמות הנחוצות; רוצים שהחרדים ילמדו "אצלנו", אבל רק בתנאי שיתנהגו "כמונו", שהרי האקדמיה היא הבית שלנו והם אורחים בה ותו לא.

אלא שכל מי שמצוי בשטח, יודע כי קיים שוני לא זניח בין הסטודנטיות והסטודנטים החרדים לבין שאר הסטודנטים (לרבות סטודנטיות וסטודנטים מוסלמים־דתיים) הן מבחינת מאפייני הלימוד והן מבחינת הרכשת המיומנויות השונות. לכן הפתרונות שמסופקים לכלל הסטודנטים מחייבים לרוב התאמה עבור החרדים. כך בשגרה וכך במשבר הקורונה, שרק הקצין את הדברים והחריף את ההבדלים.

כדי לעמוד על כך, ערכנו במקביל ללימודי הסמסטר האחרון בשני הקמפוסים החרדיים שלנו בקריה האקדמית אונו מחקר מלווה מקיף, שכלל ראיונות ושיחות עומק עם כ–160 סטודנטים חרדים וסטודנטיות חרדיות (שמייצגים נאמנה את 2,600 הסטודנטים שלמדו בקמפוסים האלה במהלך הסמסטר). במסגרת המחקר ביקשנו למפות את הבעיות העיקריות שהטרידו את הסטודנטים החרדים בלמידה מקוונת, כמו גם היתרונות שנמצאו בשיטה זו.

בשורה התחתונה גילינו כי הלמידה המקוונת היתה טובה לסטודנטיות החרדיות ורעה לסטודנטים החרדים. זו הסיבה שקרוב ל–70% מהסטודנטים ביקשו לא להמשיך בלמידה מקוונת, בעוד שקרוב למחצית הסטודנטיות היו שמחות שהלמידה המקוונת תימשך גם בשגרה.

הסיבה העיקרית לכך הפתיעה גם אותנו, שעובדים בקמפוסים האלה שנים רבות. 86% מהסטודנטים ציינו שהבעיה הגדולה ביותר שלהם עם הלמידה המקוונת היתה שבקורונה נחשפו הילדים החרדים ללימודי החול של האבות. זה צוין הן על ידי נשים והן על ידי גברים כבעיה הגדולה מכולן. מרביתם הסבירו שמבחינתם אידיאל החינוך של ילדיהם הוא לימוד תורה וברגע שנחשפת אפשרות אחרת של השכלת גברים, זה קשה להם.

סטודנטים חרדים בספרייה בקריה האקדמית אונו
סטודנטים חרדים בספרייה בקריה האקדמית אונו. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: דודו בכר

חשוב לציין שרק מיעוטם ציינו שהקושי נובע מתגובת הסביבה ומפגיעה פוטנציאלית בילדיהם אם ה"סוד" ייחשף. מרביתם ציינו שזו בעיה אמונית שלהם עצמם. הדבר אקוטי, כי הוא מלמד עד כמה עדיין לא מקובלים לימודים אקדמיים כאידיאל רצוי בקהילה החרדית, גם אם הוא כבר מתחיל להיות לגיטימי.

אצל הסטודנטיות החרדיות התוצאה היתה שונה. היא נבעה בעיקר מכך שלדבריהן הלימודים בצורה זו פותרים את בעיית היציאה מן הקהילה לאזורים שבהם, לשיטתן, נכפה עליהן אורח חיים שהן אינן רוצות בו. זה גם מאפשר להן להמשיך לנהל את משק הבית ואת גידול הילדים ביתר קלות במקביל ללימודים — תפקידים שבחברה החרדית עדיין מוטלים בעיקר על כתפי הנשים.

המחקר גילה עוד כמה קשיים ייחודיים לסטודנטיות ולסטודנטים החרדים. אלה ואלו ציינו שהדרישה לפתוח מצלמות במהלך השיעורים פוגעת בפרטיות משפחתם. במיוחד משום שמרביתם חיים בדירות קטנות יחסית עם לא מעט ילדים ובניגוד לסטודנט הצעיר הממוצע באקדמיה — אין להם חדר ללמוד בו בשקט. אגב, בעקבות זאת הסרנו את הדרישה לפתוח מצלמות בקמפוסים חרדיים ובמקרים מיוחדים — כמו סמינריונים — התרנו להם להגיע לחדרי המחשבים בקמפוסים ולהשתתף בשיעור משם.

בעיות נוספות שעלו היו היעדר מחשבים בבתים, אינטרנט שאינו חזק דיו ביישובים חרדיים וכו'. גם את בעיות אלה ניסינו לפתור. למשל, באמצעות הקלטת הרצאות באולפנים מיוחדים שמאפשרים שידור ברוחב פס צר יותר ובאמצעות חלוקת מחשבים למי שחסר אותם.

אלה מקצת מהממצאים. די בהם כדי להבין שמי שמבקש להנגיש את האקדמיה לאוכלוסייה זו חייב להתאים עצמו למאפייניה הייחודיים. תמיד ובמיוחד בעת הזו, בה הקורונה משנה את האקדמיה לנגד עינינו מדי יום.

פרופ' אלבשן הוא דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, המפעילה שני קמפוסים חרדיים

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker