לא חוסכים במקצועיות ובניסיון: אסור לקצר את שירות החובה

קיצור השירות הצבאי לשנתיים וחצי, יחד עם היציאה המוקדמת לפנסיה הנהוגה בצה"ל, פוגעים במקצועיות הצבא - ואת התוצאות אפשר לראות בשטח ■ על צה"ל להתנגד למהלך כדי לנצל בצורה טובה יותר את הכסף הרב שמשקיעים בו האזרחים

אמיר זיו-אב
אמיר זיו-אב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חיילים באזור בית אל, בחודש שעבר
חיילים באזור בית אלצילום: אמיל סלמן

אם הייתם מעוניינים להזמין בנגריה מטבח חדש, האם הייתם פונים לנגר מתחיל או מעדיפים נגר מנוסה? האתגרים שבהם אנו מעמידים את הלוחמים בצה"ל, מורכבים הרבה יותר מאלה העומדים בפני נגר, אבל למרות זאת, צה"ל מתכוון לקצר את שירותם לשנתיים וחצי, כשרק כמחצית מזמן זה מנוצל להכשרתם.

החיילים הלוחמים עוסקים בחיי אדם, מתמודדים פסיכולוגית והתנהגותית עם אוכלוסייה פלסטינית ביישובים עוינים ובמחסומים, מפעילים כלי נשק ומערכות תקשורת מתקדמות ופועלים בתרגולות לחימה מורכבות, לעתים גם כמפקדים. גם משך שירות החובה של שלוש שנים שהתקיים עד לאחרונה לא הספיק להקניית היכולות הנדרשות, ואמנם משמר הגבול המבצע מטלות דומות, משקיע בחייליו הרבה יותר שנות לימוד ותרגול.

ההתייחסות הלא מתאימה של צה"ל לידע ולניסיון מקצועי אשר תאפשר את קיצור שירות החובה לשנתיים וחצי, מוצאת ביטוי גם בשירות הקבע. צה"ל מריץ את קציניו בקצב מהיר המונע התמקצעות בין תפקידים ומשחרר את קציניו המקצועיים (מהנדסים, משפטנים, כלכלנים וכו') לפנסיה בגיל מגוחך - סגני אלופים בסביבות גיל 40, ואלופי משנה לפני הגעתם לגיל 50. כך הוא מאבד את הידע שצברו, בדיוק בהגיעם לשיא הקריירה המקצועית.

אם רפאל והתעשייה האווירית, למשל, היו משחררות את כל המהנדסים והמדענים שלהן בגיל 40, עם ישראל לא היה זוכה ליהנות ממערכות ביטחוניות קריטיות כמו כיפת ברזל, החץ ומעיל רוח.

את משמעות הוויתור על מקצועיות וניסיון שיבוא לידי ביטוי בקיצור שירות החובה לשנתיים וחצי כבר חווינו בעבר, למשל, במלחמת לבנון השנייה - לא כך אמור צבא כה יקר להתגבר על חטיבה איראנית קדמית בדמות חיזבאללה; בעצירת משט המרמרה - לא כך אמור היה צה"ל למנוע הגעה של ספינה אזרחית אל החוף; ובמבצע צוק איתן - צה"ל לא היה אמור לשלוח חיילים אל מותם בנגמ"שים לא ממוגנים, והיה אמור להיות מוכן ומתורגל יותר אל מול אתגר המנהרות.

אני לרגע לא שוכח את חיל האוויר, 8200 וגורמים צה"ליים אחרים המפליאים בביצועיהם, אבל אין בכך כדי להצדיק את חוסר ההתמקצעות שתיארתי.

צה"ל אינו האשם היחיד בהתפשרות על ידע ומקצועיות. משרד האוצר הוא הנושף בעורפו לקצר את משך שירות החובה לשנתיים וחצי ולשחרר את קציניו המקצועיים לפנסיה בסביבות גיל 40. משרד האוצר מעדיף שיקולים תקציביים קצרי טווח על פני שיקולים כלכליים לטווח רחוק, בבחינת "לחסוך בכל מחיר, יעלה כמה שיעלה".

ואולם מצה"ל ניתן לצפות שיתנגד לקיצור שירות החובה, כמו גם הוצאה לפנסיה בטרם עת של קציני הקבע הבכירים, כדי להעלות את רמתו המקצועית ולנצל טוב יותר את תקציב הביטחון העצום שאזרחי ישראל משקיעים בו.

ד"ר זיו־אב הוא חבר הוועד המנהל של הטכניון, לשעבר המדען הראשי של משרד התחבורה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker