בואו להפגנה - המשבר החברתי רק מתחיל

ההפגנה הערב היא לא לימנים, לא לשמאלנים, לא לעצמאים ולא לשכירים - אלא לכל מי שרוצה לראות שינוי ולהיות אזרח פעיל בישראל

גיא רולניק
גיא רולניק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים228
הפגנות המחאה החברתית בתל אביב, קיץ 2011
הפגנות המחאה החברתית בתל אביב, קיץ 2011צילום: טל כהן
גיא רולניק
גיא רולניק

הערב תתקיים הפגנת המחאה הגדולה של העצמאים בכיכר רבין בת"א - ואתם מתלבטים אם להגיע לשם.

הנה כמה מהסיבות שרבים מונים היום - מדוע לא כדאי להגיע להפגנה הערב:

1. מחאות לא עובדות - יצאנו לרחובות ב-2011, התלהבנו, ובפועל שום דבר לא קרה.

2. זאת מחאה של "שמאלנים" - הם רק רוצים להפיל את נתניהו - הם לא מקבלים את הכרעת הבוחר הדמוקרטית.

3. זאת מחאה של "ימנים" - נתניהו השתלט על ה"שולמנים" שיהפכו ל"כולנו" מודל 2020 - עוד מפלגת לוויין של הליכוד.

4. חסר אחריות להגיע להפגנה בעיצומו של גל שני של קורונה, בעיקר לאנשים מבוגרים.

5. לא ראיתי בערוצי הטלוויזיה ובאתרי האינטרנט התייחסות להפגנות - זה כנראה לא רציני.

בחלק מטענות האלה יש גרעין של אמת - - לא להשתתף בהפגנות ובמחאות ולקוות שהתוואי הפוליטי, כלכלי וחברתי בישראל ישתנה.

מתוך הפגנת המיליון, קיץ 2011צילום: ניר כפרי

 הנה העובדות:

1. למחאה החברתית של 2011 היתה השפעה דרמטית על המדיניות הכלכלית בישראל בשנים שאחריה. ערב המחאה החברתית שירתו רוב הפוליטיקאים את הטייקונים - בחסות העיתונים והערוצים הגדולים בישראל, ובעידודם.  עצרה את הדהרה של מחירים בענפים רבים, פירקה פירמידות פיננסיות פרזיטיות, שלחה לכלא טייקונים שזכו לפרוטקשן מפוליטיקאים, העלתה את שכר המינימום והקטינה את אי השיוויון.

ואכן, בחמש השנים האחרונות, ככל שהתרחקנו מקיץ 2011 - כך הלכו ונשחקו הישגיה וגדלו הציניות והניכור של הפוליטיקאים ומקבלי ההחלטות. התפקיד של מחאת 2020 הוא לשלוח מסר ברור לפוליטיקאים ולכל מקבלי ההחלטות בממשלה - שהציבור עירני וכועס והם צריכים להתעשת.

2. זאת לא מחאה של "שמאלנים" וגם לא מחאה של מחנה "אנטי-ביבי". נזקי הקורונה והכישלון של הממשלה בתגובה לנגיף בחודשים האחרונים לא הבחינו בין ימנים ושמאלנים.

הקורונה פוגעת בעיקר בחלשים - הציבור שאינו מחובר למוקדי הכוח והכסף בסקטור הפרטי והציבורי. לפוליטיקאים מאוד נוח שכל סוגיה מיד הופכת לשמאל/ימין. אם תסכימו לשיח שבו הכל מקוטלג לפי שבטים ומחנות - נתתם צ'ק פתוח לפוליטיקאים ולמקבלי ההחלטות לא לשרת אתכם אלא רק את עצמם. אם תפעלו רק לפי השיוך השבטי שלכם - הפוליטיקאים יקחו אתכם כמובן מאליו: לא משנה איזה פתק תשלשלו לקלפי - הם ימשיכו לשרת את עצמם.

3. זאת לא מחאה של "השולמנים". בכל מחאה תמיד נוכחים הטרמפיסטים שישתמשו בה בניסיון לקדם את הקריירות שלהם, להתחבר לשלטון ולקבל זמן מסך באולפנים. יציאה של אלפים, עשרות אלפים או מאות אלפים של אנשים לרחובות שולחת מסר חשוב לכל מקבלי ההחלטות - חשוב יותר מכל נאום של פלוני או אלמוני שהצליח לעלות על הבמה ולהחזיק במיקרופון.

4. הפחד מהידבקות מנגיף הקורונה הוא כלי בידי פוליטיקאים ומקבלי החלטות שרוצים להשאיר את הציבור מבוהל וצייתן. אסור לתת לשלטון לחשוב שהפחד והמשבר ימנע מאנשים לממש את הזכות הבסיסית במשטר דמוקרטי - להפגין ולמחות. צאו להפגנה הערב, תגיעו עם מסיכות, תעטו אותן כל הזמן בדיוק לפי ההנחיות של משרד הבריאות, ותשמרו מרחק גדול זה מזה. לא צריך להתגודד מול הבמות של הנאומים, אפשר להתפרש על פני שטחים גדולים. השלטון ומוקדי הכוח חייבים לראות את הנחישות של הציבור.

דפני ליף, מחאת 2011צילום: אלון רון

5. תשכחו מהטלוויזיה ומאתרי האינטרנט הגדולים. אחד מההישגים הגדולים ביותר של מחאת 2011 הוא שהיא התחילה תנועה של קוביות דומינו שהביאה לקריסת הטייקונים ולחשיפת יחסי ההון-שלטון-עיתון המושחתים. הבוסים של רוב כלי התקשורת לא רוצים מחאה חברתית - תתעלמו מהם. המחאה היא הכלי הדמוקרטי של הציבור אשר מאבד אמון במוסדות הדמוקרטיים ובכלי התקשורת המרכזיים. אם הם היו עושים את עבודתם נאמנה - ממילא לא היה צורך לצאת לרחובות.

6. שלוש מערכות הבחירות האחרונות וההתנהלות של ממשלת האחדות הנוכחית בחודשים האחרונים הוכיחו שהמחנאות והשבטיות בישראל הובילו לשיווי משקל שבו הפוליטיקאים ברוב המפלגות לא מרגישים צורך לשרת את הציבור. דקה אחרי שמורכבת הממשלה - בין אם היא ימנית או ממשלת אחדות - חוזרים הפוליטיקאים לשרת את קבוצות הכוח המאורגנות או את המיליארדרים שעזרו להם להגיע לשלטון ולשמור עליו.

זיכרו, יש לנו כבר חודשיים ממשלת אחדות בירושלים - אתם תפגינו הערב נגד השיטה, הנורמות והערכים של שני המחנות הפוליטיים הגדולים בישראל שבסוף היום רב המשותף על המפריד ביניהם.

7. המשבר החברתי והכלכלי שהחל בחודשיים האחרונים רק בראשיתו; בשנה הקרובה תידרש מעורבות ממשלתית מאסיווית, חסרת תקדים בהיקפה כדי לפרוש רשתות הגנה מתחת למאות אלפי מובטלים כרוניים ועצמאים שעסקיהם יקרסו. הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות אמצעי מדיניות יצירתיים ונועזים ופגיעה בפריווילגיות ובהטבות של קבוצות הכוח במשק. הציבור בישראל אינו מחולק לימין ולשמאל אלא לקבוצות קטנות ומאורגנות שיש להן חיבור לשלטון, ולקבוצות גדולות ומפוזרות שהפוליטקאים לא רואים ולא חוששים מהן. אם אתם בוחרים להישאר בבית, להפנות עורף למחאות החברתיות, אתם שולחים מסר ברור לפוליטיקאים ולפקידים - תמשיכו בדרככם הנוכחית - תדאגו רק לחזקים ולמקושרים, שיש להם מנופי השפעה עליכם.

חידוש רוח המחאה החברתית ויציאה להפגנות שיגדלו מדי שבוע - הם דרך מרכזית להפחיד ולהרתיע את מקבלי ההחלטות המושחתים, האדישים והעצלים, ולהעצים ולחזק את אלה מהם שרוצים לשרת את הציבור הרחב והמפוזר. ההפגנה הערב היא לא לימנים, לא לשמאלנים, לא לעצמאים ולא לשכירים - אלא לכל מי שרוצה לראות שינוי ולהיות אזרח פעיל בישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker