במקום לייבא עובדים זרים, תכשירו את הנשים הערביות

בניגוד גמור למתבקש במצב של אבטלת שיא, מיהרה המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה לקדם בחודש שעבר הצעה להתיר כניסה של 4,000 עובדים מחו"ל לבתי אבות

מיכל שורץ
מיכל שורץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים6
מטפלים בע"מ

משבר הקורונה חשף את חומרת מצבם של הקשישים בישראל. בתי האבות

מזהירים שלא יעמדו בגל השני, והם דורשים תוספת מיידית של כוח אדם. זוהי דרישה מחוייבת המציאות, אבל נשאלת השאלה, מי יגיע לעבוד בהם. העובדה שאבטלת הקורונה פגעה קשות בנשים ערביות, שכ–80 אלף מהן נפלטו משוק העבודה, מציעה כאן פתרון מתבקש ומעשי.

ואולם בניגוד גמור למתבקש במצב של אבטלת שיא, מיהרה המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה לקדם בחודש שעבר הצעה להתיר כניסה של 4,000 עובדים מחו"ל לבתי אבות (מירב ארלוזורוב, TheMarker, 26.6). זוהי איננה הפעם הראשונה שהנושא נידון. במארס 2017 קיימה הכנסת דיון בהצעה להתיר העסקה של עובדים זרים בבתי אבות, בטענה שעובדים ישראלים אינם מוכנים לעבוד בהם. נציגת ארגון העובדים "מען", שמנהל פרויקט של השמת נשים ערביות חסרות מקצוע, התנגדה להצעה, וטענה ששיפור תנאי העבודה והשכר, ומתן הכשרה מתאימה, ימשכו אלפי נשים ערביות לעבוד בענף.

בעקבות אותו דיון פתח מען בשיתוף עם אגף הגריאטריה במשרד הבריאות פיילוט יחודי, שהכשיר נשים ערביות מאזור המשולש כסייעות לטיפול בקשישים. במהלך הפרויקט נערכו שלושה קורסים בבית הספר האקדמי לסיעוד בבית החולים הלל יפה. הוא הכשיר 79 מטפלות גריאטריות שרבות מהן נקלטו בעבודה, ו–30 מהן עדיין עובדות בענף אחרי שלוש שנים, למרות התחלופה הגדולה בו. עד היום, מען ממשיך לקבל פניות מנשים שמעוניינות בהכשרה ובעבודה.

ואולם משרד הבריאות לא מצא לנכון להמשיך את הפיילוט, והוא הופסק ב–2018 לאחר שלושה קורסים. לו היה המשרד ממשיך בפיילוט, הוא יכול היה להבטיח אלפי מטפלות מיומנות שהיו פותרות את משבר כוח האדם בבתי האבות, וגם להגדיל את השתתפותן של נשים ערביות בשוק העבודה. הסיבה להפסקת הפיילוט פשוטה — התקציבים הנדרשים לא היו בסדר העדיפויות.

במהלך הפרויקט תיקצב משרד הבריאות את ההכשרה, ובקורס הראשון הוא מימן למשתתפות נסיעות לקורס. אך בקורסים הבאים ההסעות כבר לא מומנו, המשתתפות נאלצו לנסוע על חשבונן ולא תמיד הצליחו להגיע. היעדר תחבורה מסודרת מהיישובים הערביים לערי השפלה היא מכשול בנושא התעסוקה של נשים ערביות בפריפריה, במיוחד במשמרות הערב והלילה, מה שדורש השקעה בתשתיות. בנוסף, משרד הבריאות לא מצא תקציב לממן את הליווי התעסוקתי של מען: פרסום וגיוס נשים מתאימות לקורס, ליווי וסיוע בעת הקורס ולאחר מכן בחיפוש עבודה וסיוע בקליטתן בבתי אבות בסביבה.

סימן לשינוי כיוון חיובי ניתן לפני כחודש, כאשר הממשלה אישרה "מפת דרכים לענף המטפלים הישראלים בקשישים סיעודיים" בהובלת אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה, ביוזמת אגף הגריאטריה במשרד הבריאות ובהשתתפות הביטוח הלאומי. נקבע שנוכח המחסור במטפלות, התחלופה הגבוהה, התגמול הזעום, והיעדר אופק קידום — נדרשים צעדים לשיפור ההכשרות בענף, ויצירת מסלולי קידום.

הניסיון שרכש מען בפרויקט מצביע על פוטנציאל לפתור הן את משבר הטיפול בקשישים והן את חרפת העוני של נשים ערביות, באמצעות השקעות נכונות. הוא תואם את מפת הדרכים, ששמה דגש על הרחבת ההשקעה בהון האנושי. גישה זו מנוגדת לחלוטין להצעת המועצה הלאומית לכלכלה להתיר העסקה של מטפלות זרות בנסיון לחסוך בהוצאות. זאת, אף שהביטוח הלאומי יצטרך לספק לערביות שאינן עובדות קצבאות קיום במשך כל חייהן.

הברירה כאן חדה — שירות לבעלי הון וחברות כוח אדם על חשבון קשישים, או יצירת מסלול שיאפשר גם לטפח קשישים וגם לשלב נשים ערביות בשוק העבודה ולהוציאן מהעוני.

הכותבת היא אחראית על פרויקט "נשים ועבודה" בארגון העובדים מען

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker