המל"ל לא יתגייס לטפל בתאונות דרכים

הפוליטיקאים סומכים על הזיכרון הקצר שלנו, וכשזה נוגע לקטל בכבישים, הם ממחזרים פעולות שטחיות שמטרתן יחסי ציבור בלבד

גבי בן הרוש
גבי בן הרוש
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תאונת דרכים בכביש 90
תאונת דרכים בכביש 90צילום: אורן בן חקון

בתחילת ימי הקורונה חלה ירידה בתאונות הדרכים. אולם בימים אלה, תוך שאנו חוזרים לשגרה, על פי נתוני ענף הרכב באיגוד השמאים, חלה דווקא עלייה במספר תאונות הדרכים.

על פי נתוני הרלב"ד, מגפת תאונות הדרכים הביאה במהלך העשור שבין 2008 ל-2018 ל-719,644 תאונות דרכים עם נפגעים, שבהן נהרגו 3,867 בני אדם, נפצעו קשה 20,615 ונגרם נזק כלכלי רב.

ראש הממשלה המליץ לא אחת, עוד בקדנציה הראשונה שלו, להילחם בתאונות כפי שנלחמים בטרור. אז מדוע לא להילחם בתאונות כפי שנלחמים בקורונה?

פצועי תאונות הדרכים אינם בולטים בסטטיסטיקה, אך הם מתהלכים ביננו שנים רבות וזקוקים לאורך כל חייהם לטיפולים שעלותם הישירה והעקיפה למשק גבוהה מאוד. מצד שני, התפוקה שלהם למשק נמוכה, מה שמביא להוצאות אדירות. למרות זאת, לא ראיתי את ראש הממשלה או את שרי התחבורה מכנסים מסיבת עיתונאים בנושא, וראש המל"ל של תאונות הדרכים לא קיים.

לאורך השנים, כיו"ר מועצת המובילים, פעלתי רבות על מנת להיאבק בתאונות הדרכים. היום אני יכול לומר שהגורמים שאמורים לטפל בכך אינם רוצים לקשור את עצמם למחדל, ולכן לא נזכה לראות אותם מתגייסים לעניין, ובוודאי לא מופיעים בתקשורת בנושא זה.

כפתרון מעשי אתייחס לענף ההובלה וההיסעים שממנו אני בא. על פי נתוני הרלב"ד, משאיות מעל 3.5 טון מהוות 3% מסך כלי הרכב, אך מספר ההרוגים בתאונות שבהן מעורבת משאית עומד על כ-18%; פי 6 מכמותן במצבת כלי הרכב. אם כך, ריכוז מאמץ ב-3% מסך כל הנהגים בארץ ייתן תפוקה של 18% מסך כל התאונות. אני מציע פה עסקה שתניב רווח יפה למשק - כשם שידענו להתרכז בבני ברק ודומות לה בקורונה, נתמקד ברכב הכבד ונמנע אובדן חיי אדם וסיוטים של משפחות פגועות, פצועים ונכים לכל החיים.

הפוליטיקאים סומכים על הזיכרון הקצר שלנו, וכשזה נוגע לקטל בכבישים, הם ממחזרים פעולות שטחיות שמטרתן יחסי ציבור בלבד ומקימים עוד ועדה, עוד שימוע ועוד מסקנות והמלצות. השורה התחתונה של כל הוועדות - השקיעו בגורם האנושי - הכשירו נהגים, מורי נהיגה, שוטרי התנועה וקציני הבטיחות, בנו תוכנית לימודים מתאימה, ולא כזאת שמותאמת לשנת הקמת המדינה, חייבו בהשתלמויות עדכניות, למדו את שוטרי התנועה אכיפה נכונה ולמדו את נהגי הרכב הכבד להעמיס ולקשור מטענים בצורה נכונה. זה לא תורה מסיני.

מהצד השני, יש להשקיע בתשתיות, משום שלא מספיק לבנות כבישים, מחלפים וגשרים ולהצטלם לעיתון, חשוב לעשות זאת בצורה בטוחה. יש להקפיד על שוליים תקניים ורחבים, לבטל את מעקות הבטיחות במקומות שבהם אינם נחוצים, לדאוג למפרצי חניה ולחניוני מנוחה לרכב הכבד, לטפל בבעיית גובה הגשרים ועוד.

אף נהג משאית שנקלע למעורבות בתאונת דרכים, גם אם הוא לא נפגע, איננו אדיש לתוצאה והיה מעדיף שלא להיות שם. ולכן, לצד חובה חוקית של תהליכי הכשרה רצופים לנהגים, נקבל שיתוף פעולה, ומועצת המובילים יכולה להוות מטה מקצועי בין ארגוני על מנת להרים פרויקט בסדר גודל כזה. כמובן שנושא המימון מונח לפתחה של ממשלת ישראל.

הכותב הוא יו"ר מועצת המובילים והמסיעים והתאחדות בעלי מפעלי הובלה בישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker