לא לתת ליצרני המזון להנדס אותנו

יש להדוף את פניות יצרני המזון, שמעדיפים את האינטרס העסקי גם במחיר של נזק בריאותי לצרכנים

עופר בכר
עופר בכר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מדפי מזון בסופרמרקט
עופר בכר
עופר בכר

בתחילת השנה יצאה לדרך רפורמת סימון המוצרים, שחייבה את יצרני המזון לסמן באמצעות מדבקות אדומות מוצרים שבהם נמצא ריכוז גבוה של שומן רווי, נתרן וסוכר מעל לערכים שקבע משרד הבריאות. הרפורמה נועדה לשנות הרגלי צריכה ולהביא להקטנת רכישת מוצרי מזון שמזיקים לבריאות הציבור.

מהלך זה יצא לפועל חרף מאמצי סיכול ולובינג אינטנסיביים שהפעילו יצרני המזון כלפי מקבלי ההחלטות. אחת הטענות המרכזיות של היצרנים גרסה כי הציבור נבון ופועל באופן רציונלי, משכך יש לו בחירה חופשית לבחור אילו מוצרים לרכוש מתוך ידיעה שהם לא בהכרח מומלצים מבחינת תזונה. הבעיה עם טיעון זה, שהוא מתקיים באופן חלקי בלבד במציאות.

ד"ר ריצ'ארד תיילר, חתן פרס נובל לכלכלה ומומחה במימון התנהגותי, וקאס סנסטיין, הממונה על הרגולציה לשעבר בממשל אובמה, היטיבו לתאר בספר בשם "Nudge - Improving Decisions About Health, Wealth, and Happiness" את המנגנונים שחברות מפעילות כדי להשפיע על התנהגות הצרכנים והגדירו מנגנון זה כארכיטקטורה של הבחירה, כלומר עיצוב סביבת האפשרויות שמשפיעות על קבלת ההחלטות של הצרכן.

לטענתם, בחינת התנהלות המסחר בסניפי רשתות המזון מצביעה על קיומה של זירה "מהונדסת" שתוכננה להשפיע על החלטות הקנייה של הצרכנים. הסללה של לקוחות מכניסה לנתיב מובנה במסע הקניות, סידור המדפים, מיקום קטגוריות מזון, מיקום מוצרים בהתאמה לזויות ראייה של הלקוחות ומיתוג של מארזים, הם דוגמאות לשימוש שנעשה בהטיות התנהגות ועיצוב סביבת האפשרויות הבחירה כדי להגדיל את היקפי המכירות.

באחרונה פנו יצרני המזון למשרד הבריאות כדי לדחות את הפעימה השנייה ברפורמה שאמורה להחמיר את הקריטריונים ולהגדיל את מספר המוצרים שיתויגו במדבקות אדומות. יוזמת הדחייה של יצרני המזון מבטאת את רצונם לשמר את הסטטוס־קוו הנוכחי, הגם שטובתם היא רעת האחר. לשיטתם, האינטרס העסקי גובר גם במחיר של נזק בריאותי לצרכנים.

מסקר עמדות לבחינת רפורמת סימון המוצרים של המרכז הישראלי לחקר וקידום מדיניות בסוכרת, עולה כי החשיבות של ערך תזונתי זז ביחד עם שיעור ההכנסה. באופן יחסי, בעלי הכנסה נמוכה מייחסים פחות חשיבות לערך התזונתי של המזון שאותו הם צורכים. היכולת לשפר את הליך קבלת ההחלטות, לפי תיילר וסאנסטיין, תלויה בהנגשת מידע באופן מופשט תוך שימוש ב"אפקט הנאדג'", מנגנון התרעה שנועד להזהיר ולהזכיר לאנשים כיצד נכון לתפקד. המדבקות הם יישום יעיל לתיווך מידע חשוב זה.

לפיכך, יש להדוף את פניות יצרני המזון וליישם את הפעימה השנייה, מתוך הבנה שהגברת המודעות לצריכת מזון בריא יותר היא משימה מרכזית של משרד הבריאות. בנוסף, ראוי שהמשרד ישקול להשתמש באמצעי נוסף כדי לצמצם צריכה של מוצרי מזון שאינם בריאים, לדוגמה "מס סוכר". תמריץ כלכלי שלילי יכול להיות "נאדג'" בהפחתת הצריכה של מוצרי מזון בעלי רמת סוכר גבוהה, ללא תלות במיקום שלהם על המדף.

יש לקוות שהיצרנים ורשתות המזון יאמצו את הכיוון שאותו מוביל משרד הבריאות, וינצלו את המומנטום לשפר את הצעת הערך לצרכנים שלהם בממד הבריאותי.

הכותב הוא בעל הבלוג סטיית תקן

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker