לאן נעלמה כנסת ישראל? - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאן נעלמה כנסת ישראל?

מתי בפעם האחרונה ראינו שר נותן דין וחשבון אמיתי או נאלץ להסביר את מדיניותו בפני ועדות הכנסת השונות, כפי שקורה בפרלמנטים רבים בעולם

3תגובות

אחת השאלות שלא זכו להתייחסות רצינית בעת האחרונה היא עובדת יציאת הכנסת לפגרה בצל מחאת האוהלים. לשם הדיוק רק שר או שניים התבטאו בעניין. גם האופוזיציה הרימה קול מחאה שקט, תרמה שתיים שלוש כותרות בעיתון וקדימה לחופש.

לכאורה, למה לא, ישראל היא מדינה סוערת ורדופת סדר יום היסטרי, ההרגשה התמידית היא שרק הבהול דוחק את הדחוף והמערכת כולה נמצאת תחת סיר לחץ מבעבע. במצב עניינים זה דווקא עמידה בסדר יום שפוי, הכולל חופשות מתוכננות, מכניסה סדר לכל המערכת. אפילו נשיא ארה"ב מוצא לעצמו פה ושם זמן לחופש.

ובכל זאת, כאשר הציבור כולו יוצא לרחובות אולי נכון היה שנציגיו בכנסת יוותרו על חופשת הקיץ שלהם ויסייעו לו לדחוק בממשלה למצוא פתרונות ראויים לשלל הבעיות שצפו בחודש האחרון. בסופו של דבר יש משהו מטריד בעובדה שבשעה שהציבור יוצא לגל המחאה מהגדולים בתולדות המדינה נציגיו לא רואים צורך לבטל את חופשתם. אולם לא רק ברמה ההצהרתית נכון היה שנציגי הציבור יאריכו את תקופת המושב, אלא גם כחלק מתפקידם האמיתי בתוך המערכת הישראלית המבוססת על עקרון הפרדת הרשויות.

הכנסת היא הרשות היחידה שנבחרת על ידי הציבור. היא זו שצריכה לתת לו מענה ולייצג אותו. תפקידה של הכנסת הוא כפול. מצד אחד לחוקק ומצד שני לפקח על עבודת הממשלה. את תפקידה של הכנסת כרשות המפקחת על הרשות המבצעת נוטים אצלנו לעתים קרובות לשכוח.

אמיל סלמן

לדוגמא, כאשר אנו נמצאים במצב בו מדיניות הממשלה בנושא צמצום פערים וחיזוק
מעמד הביניים כשלה, תפקידה של הכנסת הוא לבדוק את הסיבות לכישלון הממשלה, ולדחוק בה לשנות את מדיניותה ופעולותיה.

לפי עיקרון זה, היינו מצפים לראות כעת שורה של שרים עומדים בפני ועדות הכנסת ונותנים דין וחשבון אמיתי על פעולותיהם בתחומים האמורים. לצערנו זה לא קורה. בשנים האחרונות הפיקוח של הכנסת על הממשלה הולך ומתמעט. מתי בפעם האחרונה ראינו שר נותן דין וחשבון אמיתי או נאלץ להסביר את מדיניותו בפני ועדות הכנסת השונות, כפי שקורה בפרלמנטים רבים בעולם.

די אם נתבונן בשפת הגוף של אותם שרים מעבר לים המופיעים ב"שימוע" כזה או אחר בפרלמנט של מדינתם כדי להבין את חשיבותו של הדין וחשבון הזה ואת המורא שמטילה סמכות הפיקוח של הפרלמנט. בישראל כידוע לא רק שאין זה קורה, אלא כחלק מהזלזול בתפקידה המפקח של הכנסת אנו עדים לתופעות אבסורדיות במסגרתן שר ויו"ר הוועדה הרלבנטית בכנסת שאמורה לפקח עליו ועל משרדו הממשלתי, חברים באותה מפלגה, ולא אחת אף קורה שיו"ר אותה ועדת כנסת ממונה לתפקידו על ידי
אותו שר, הבכיר ממנו בהיררכיה המפלגתית שלהם. במצב כזה בודאי שלא ניתן לצפות
מהכנסת לפיקוח רציני על הממשלה.

גם את סמכותה העצמאית לחוקק מתקשה הכנסת להוציא אל הפועל. אינני יכול לזכור מתי עברה הצעת חוק שאינה ממשלתית או בתמיכת הממשלה. כלומר רובה המכריע של החקיקה בישראל מתבצעת הלכה למעשה על ידי הממשלה.

וכפי שאנו מכירים את מהלך הדברים, בסופו של דבר צוות רוטשילד בניהולו של פרופ' מנואל טרכטנברג יגבש את מסקנותיו, והכנסת (קרי: הממשלה) תעביר במקשה אחת את כל תיקוני החקיקה הדרושים לצורך יישום המסקנות, ללא דיון אמיתי וללא השגות מהותיות. כזכור, כך היה אך לאחרונה עם חוק הוד"לים הממשלתי שעבר כמקשה אחת תוך התעלמות מההשגות הלגיטימיות הרבות שהיו לגביו.

תופעות מעין אלה מטילות צל קודר על מערכת האיזונים והבלמים המאפיינת את עיקרון הפרדת הרשויות, עליה דיבר אריסטו עוד במאה הרביעית לפנה"ס ומונטסקייה במחצית
הראשונה של המאה ה18- לספירה. לצערי בישראל הפרדה הכרחית זו בין הכנסת לממשלה הולכת ומתפוגגת.

אך כאן רק חלק מהבעיה. רובו וכולו של המבנה השלטוני במדינת ישראל סובל מטשטוש
וזליגת אחריות בין רשויות שונות. הדבר נובע מהיעדרה של חוקה ברורה, מחקיקה מיושנת ומעודף כוח הנתון לממשלה ביחס לרשויות האחרות. כך, למשל, מי שתופס את התפקיד שהייתה אמורה הכנסת למלא כרשות מפקחת הוא מבקר המדינה, שמוצף בבדיקות וחקירות שהיו אמורות להתבצע על ידי הכנסת.

לאור כל אלה לא פלא שחברי הכנסת בחרו דווקא בעת הנוכחית ליהנות מפגרת המושב ולהעלם עד אחרי החגים. מדינה יציבה צריכה ממשל יעיל ומתפקד והפרדת רשויות ברורה. במצב כזה צריכה להיות ברורה לכל רשות שלטונית גבולות סמכותה ותחומי אחריותה. כרגע בישראל המצב רחוק מכך ואחד הצעדים הראשונים בדרך לשינוי חברתי-כלכלי אמיתי הוא הסדרת נושא חשוב זה.

עו"ד איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15 (פורום הערים העצמאיות)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות