כמה היינו צריכים עכשיו בנק קואופרטיבי

ההבדל הגדול בין אגודת אשראי לבין הבנקים ושאר הגופים הפיננסיים הפועלים בישראל - בנקים ונותני אשראי חוץ-בנקאי גם יחד - הוא מי הם הבעלים, ובהתאם, את מי הם משרתים ואילו אינטרסים

יפעת סולל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בניין בנק ישראל בירושלים
בניין בנק ישראל בירושליםצילום: אמיל סלמן

בכל יום מצטברות ראיות נוספות על כך שהבנקים מנצלים את משבר הקורונה כדי לקדם את רווחיהם. בנק ישראל קרא לבנקים לתת יותר הלוואות בריבית נמוכה, אך מודה שבמציאות המדיניות דווקא הוקשחה; הבנקים ממחזרים הלוואות קודמות של עסקים תוך שימוש בערבות המדינה שנועדה להלוואות לתקופה הזו, כדי להגן על עצמם מפני חדלות פירעון, במקום לשחרר עוד מזומנים; הם מאפשרים דחייה של תשלומי המשכנתא – אבל הריבית בשמים.

למרות שנים של ביקורת, ועדות מומחים ואפילו חקיקה, שוק הבנקאות בישראל עדיין מבוסס כולו על גופים שפועלים למטרת מקסום רווחים, ובעת משבר ברור עד כמה העובדה הזו פוגעת בציבור הישראלי.

כבר במחאה החברתית ב-2011 הועלו הטענות נגד השימוש הפוגעני של הבנקים בכסף שלנו. ועדת טרכטנברג קבעה כי השוק ריכוזי ויש לייצר חלופות. בעקבותיה, ועדת זקן קבעה ב-2014 כי יש לקדם הקמת אגודות אשראי. בנק ישראל, שבשנות ה-70 חשב שככל שיפחת מספר הבנקים, יהיה קל יותר לפקח עליהם, הבין כי מדיניות זו יצרה מפלצת, וליתר דיוק חמש מפלצות, המחזיקות ב-94% משוק הבנקאות, ומונעות תחרות.

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, הודיעה כי מיד עם כניסתה לתפקיד שצריך לקדם הקמת אגודות אשראי במהירות ובמינימום רגולציה, ולכן ביקשה להעבירן לרגולטור שאמור להיות קל ומהיר – רשות שוק ההון. בדצמבר 2016 העבירה הכנסת חוק שמאפשר הקמת אגודות פקדון ואשראי – מוסדות פיננסיים קואופרטיבים, בבעלות דמוקרטית של חברים, במתכונת הקיימת כמעט בכל מדינות העולם: 20% מהבנקאות האירופית היא קואופרטיבית, וכמאה מיליון אמריקאים מחזיקים חשבון באגודת אשראי.

עם כניסת החוק לתוקף, ביוני 2017, אגודת אופק הגישה בקשה לרישיון, ועמדה בכל תנאי שהוצב לה, אבל רשות שוק ההון לוקחת את הזמן. כמעט שלוש שנים מאז שהוגשה הבקשה, והרשות אינה רואה כל דחיפות בעניין: שנה וחצי עד שגיבשה טיוטת נוהל, בעלי תפקידים התחלפו תדירות וכל בעל תפקיד חדש מתחיל את התהליך מבראשית. למרות שיותר מ-6,000 איש הצטרפו לאופק ומחכים לרישיון ולחירות לעשות בכסף שלהם כרצונם, הרגולטור מונע זאת בדרך של משיכת זמן.

ההבדל הגדול בין אגודת אשראי לבין הבנקים ושאר הגופים הפיננסיים הפועלים בישראל, בנקים ונותני אשראי חוץ בנקאי גם יחד - הוא מי הם הבעלים, ובהתאם – את מי הם משרתים ואילו אינטרסים. אגודת האשראי משרתת את חבריה, אין לה צורך או רצון למקסם רווחים, מניות החבר אינן סחירות ואינן משנות את ערכן, וכל עניינה לתת פתרונות טובים לחבריה ולקהילה. לכן אגודות אשראי אינן מעלות ריבית רק כי אפשר, ההפך הוא הנכון.

אנו רואים איך בנקים קואופרטיביים ואגודות אשראי בכל העולם מתייצבים כעת לצד חבריהם-לקוחותיהם: בדה-ז'ארדין הקנדי נתנו הנחה גורפת בריביות על כל המוצרים הפיננסיים והקימו קרן מיוחדת עבור מי שחלה בקורונה; קרדיט קואופרטיף הצרפתי מאפשר דחיית תשלומים והלוואות עד חצי שנה ונותן לכל חבריו ייעוץ שוטף; ראבו-בנק ההולנדי הפחית את הריבית על משיכת היתר ומאפשר דחיית תשלומים עד 1 ביולי; ועוד. החברים-הלקוחות של הבנקים הקואופרטיבים ואגודות האשראי אינם צריכים לדאוג מפני ניסיונות לנצלם בגלל המשבר, כי הם עצמם הבעלים והבנק עובד בשבילם.

רק בישראל, למרות הביקורת, למרות ההמלצות, למרות החקיקה, נאלץ הציבור להיות שבוי בידי בנקים שפועלים למען רווחיהם בלבד. הקורונה לא יצרה את האבסורד בשוק הפיננסי בישראל, היא רק הביאה אותו שוב לפתחו של כל תושב שנפגע ממנה כלכלית, כלומר לפתחם של רוב תושבי ישראל.

כשגופים שונים פועלים על בסיס אותו רציונל כלכלי, של מקסום רווחים, אין ולא תהיה תחרות של ממש – תחרות מתקיימת רק כשקיים מגוון של הגדרות יסוד. אם לא יפעלו בישראל גופים פיננסיים דמוקרטיים, בבעלות לקוחות, נשוב שוב ושוב אל מעגל האימים, שבו מנצלים אותנו בכל הזדמנות, ובעיקר כשזה הכי כואב.

הכותבת היא עו"ד, ממייסדי "אופק" וחברת הוועד המנהל

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker