החליש במקום לחזק: הכישלון של אלקין במשרד להגנת הסביבה

בשנות כהונתו במשרד, השר אלקין נמנע מאכיפה והענשת תעשייה מזהמת — והעדיף להתעסק בפוליטיקה

מאיה יעקבס
ויקטור וייס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
זאב אלקיןצילום: מוטי מילרוד
מאיה יעקבס
ויקטור וייס

אחת התגובות הראשונות למשבר הקורונה, היתה התרגשות עולמית מהירידה בזיהום האוויר כתוצאה מהפסקת התחבורה ומתמונות בעלי החיים שנראו כתופסים את מקומם של בני האדם ברחובות הנטושים. אבל לצערנו, הקורונה אינה נושאת בשורה של שיקום כדור הארץ, ממש להפך.

מדינת ישראל נמצאת כיום בצומת של קבלת החלטות חשובות בשורת נושאי מפתח, בעלי השלכות סביבתיות, חברתיות וכלכליות, אך למרבה הצער נראה כי הכל מקודם הפוך מהנדרש סביבתית ובריאותית: פיתוח הארץ בבינוי אינו כולל דרישות תכנון בר קיימא; הממשלה פועלת לעזור לעסקים ולתעשיינים, אך במקום להסיר מכשולים ביורוקרטיים — היא מורידה דרישות סביבתיות ואף תיתן למשרד הכלכלה זכות וטו לתעשיינים כנגד כל דרישה והחלטה של המשרד להגנת הסביבה.

בנוסף, הממשלה מקדמת הקמת משרפות אשפה שיעלו לציבור כ–4 מיליארד שקל, שהיא מכנה "מתקני השבת אנרגיה", למרות שהם מייצרים הרבה זיהום אוויר ורק מעט אנרגיה. מתקנים אלה יעודדו המשך ייצור פסולת פלסטיק במקום וימנעו קידום כלכלה מעגלית ואת הפסקת זיהום הפלסטיק.

כמו כן, הממשלה נדרשת להכריע בשאלת חוק הפיקדון לבקבוקים גדולים, שאמור להצמיד ערך כלכלי לאשפה ולעזור להפחית את הזיהום; שיקום קרקעות מזוהמות לטובת קידום פרויקטי נדל"ן תוך מתן הקלות מופרזות; צפויה הכרעה בשאלת עתיד בז"ן; מתן רישיונות כרייה לכיל בשדה בריר תוך התעלמות מהמאבק הממושך שם; חילוץ תעשיית הנפט והגז מהמשבר הכלכלי למרות חוסר ההיגיון האקלימי, וקידום פרויקטים של הפקת נפט מפצלי שמן, שנחשבים למקור אנרגיה המזהם ביותר.

בשנות כהונתו, נמנע השר להגנת הסביבה היוצא, זאב אלקין, מאכיפה והענשת תעשייה מזהמת, לא פעל למען קידוחי גז ונפט בטוחים בים, לא טיפל בזיהום האוויר הקשה בראייה מערכתית, לא טיפל בבעיית הפסולת — והתעקש לא לעסוק בהתמכרות הישראלים לפלסטיק חד־פעמי.

אלקין גם לא פעל מספיק לקידום אנרגיות מתחדשות או למניעת כריית פצלי שמן. במקום זאת, הוא השקיע את עיקר זמנו בפעילות פוליטית רחבה ובבחירות הכושלות לראשות עיריית ירושלים והגביל את עובדי משרדו ולא איפשר להם להתבטא בסוגיות מקצועיות שלא תאמו לאינטרסים שלו.

את ארגוני הסביבה שהיו אמורים להילחם לצדו, אלקין הגדיר כיריבים ולדעת רבים פעל לסכסך בין הארגונים. כעונש ואולי נקמה על הביקורת כנגדו, הוא אסר על הענקת תמיכות לארגוני הסביבה, בניגוד למדיניות במשרדי הממשלה האחרים.

בנוסף, באחרונה ביטל השר אלקין פגישה עם צוות מומחים שגיבשו תוכנית למעבר למשק המתבסס על אנרגיות מתחדשות, מהלך שיחסוך מיליארדים לציבור ויצעיד את ישראל אל מקום מוביל בשווקי האנרגיה של עידן משבר האקלים. הפגישה לא נדחתה בגלל הקורונה, אלא בוטלה, כי הנושא לא עניין את המשרד.

לקח ברור שצריך ללמוד ממשבר הקורונה הוא עוצמת אסונות הטבע והשפעתם הרבה על הביטחון והחוסן הלאומי. המשרד להגנת הסביבה אמור להוות חיץ בין האינטרסים הכלכליים של בעלי הון לאינטרסים של טובת הציבור, הבריאות והסביבה. ואולם אלקין איפשר את תהליך החלשת המשרד להגנת הסביבה — ופירוק המשרד מסמכויותיו.

יש לקוות כי השרה החדשה במשרד, גילה גמליאל, תפעל לשינוי סדר העדיפות ששם את טובת הציבור בראש — ותילחם על כך מול האוצר והממשלה.

יעקבס היא מנכ"לית עמותת צלול; וייס הוא מנכ"ל מרכז אש"ל לקיימות

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker