דווקא כשיינתן האור הירוק לפתיחת כל העסקים - יגיע החורבן

בהנחה שהסגר יוסר כולו בקרוב, בעלי העסקים - ובמיוחד עסקי האופנה בתי הקפה, המסעדות והברים - ייאלצו להתמודד עם גל מתחדש של הוצאות שוטפות, כאשר מנגד כוח הקנייה צפוי להצטמצם ■ המצב עלול להביא להצפה בבקשות לחדלות פירעון

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הפגנת עצמאים בכנסת
הפגנת עצמאים בכנסתצילום: אמיל סלמן

ההודעה על ההקלות בסגר ופתיחה מדורגת של עסקים, היא על פניו בשורה טובה לבעלי עסקים רבים - אבל צפויה להניב גל נוסף של עסקים שיקרסו דווקא ברגע שייפתחו מחדש. המחשבה שלפיה המשק נכנס למשבר הקורונה כשהוא יציב וחזק, איננה מדויקת בכל הנוגע לעולם הקמעונאות, ובפרט לענפים כגון אופנה, מסעדות ובתי קפה.

אחת מתקופת המסחר המבטיחות והמכניסות של השנה חלה בפתחו של חג הפסח ובהתאם לכך חנויות רבות נערכו ופעלו לרכישת מלאי בהיקפים ניכרים, ובהתאם גם ההתחייבויות; הגדלת אשראי, ספקים, הגדלת מצבת עובדים, והכל בציפייה שפסח והאביב יביאו לגדילה בהכנסות. ואז היכה משבר הקורונה ובמחצית חודש מרץ המשק נסגר בבת אחת והותיר את העסקים עם הלוואות וחובות גדולים.

בהנחה שהסגר יוסר כולו בקרוב, יהיה על בעלי העסקים - ובמיוחד עסקי האופנה, בתי הקפה, המסעדות והברים - להתמודד עם גל מתחדש של הוצאות שוטפות (חובות לבנקים, שכירות מחודשת, משכורות לעובדים ותשלומים לספקים), כאשר מנגד כוח הקנייה צפוי להצטמצם, והחשש מהתגודדות במקומות כאלה עדיין יהיה קיים. הניסיון של הממשלה לייצר מצג אופטימי לפיו חזרה לשגרה תשיב את המצב לקדמותו, הוא אשלייה. מרבית בעלי העסקים יגלו, כי ברגע שיינתן אור ירוק לפתיחת העסק, לרובם צפוי חורבן כלכלי.

תביעות רבות יוגשו מצד הנושים שלא קיבלו תשלומים, או שבעלי העסקים בעצמם יקדימו תרופה למכה ויבקשו להיכנס להליך של פשיטת רגל או הקפאת הליכים. לפיכך, נדרש מענה מהיר מצד המערכת המשפטית, לה תפקיד מכריע בהמשך קיום העסקים ובאופן ניהול המשבר. על הנושים ועל המערכת המשפטית "להיכנס מתחת לאלונקה" ולסייע ככל יכולתם על מנת שעסקים לא יקרסו, כיוון שכל עסק שיקרוס יותיר אחריו נושים עם חוב אבוד. גם לנושים עצמם יש אינטרס שהעסק לא יקרוס, כי אז הם האחרונים בשרשרת המזון לקבל את החוב (הקדימות כידוע היא לנושים מובטחים כמו: המדינה, בנקים ורק אחר כך העובדים ובסוף הספקים).

עו"ד שי פיאדה
עו"ד שי פיאדהצילום: משרד פיאדה, לייבו
עו"ד יונת לייבוביץ-מאיר
עו"ד יונת לייבוביץ-מאירצילום: משרד פיאדה, לייבו

בתי המשפט יצטרכו להבדיל בין חובות עבר, שנצברו בטרם משבר הקורונה, לבין חובות שהצטברו מאז הכניסה למשבר, להורות על הקפאת החובות החדשים, אולי גם על מחיקת חלק מהם, ובכך לסייע לעסקים להתניע עצמם מחדש. את זה ניתן לעשות רק באמצעות הגשת בקשה קולקטיבית להסדר חובות (פרט או תאגיד) כאשר על הנושים לשתף פעולה עם המהלך.

בקרוב מאוד אנו צופים שתהיה הצפה של בקשות לחדלות פירעון, בין אם של יחידים ובין אם של תאגידים. על המערכת המשפטית להיערך לכך ולקבוע מדיניות משפטית אחידה ככל שניתן, בהתאם למציאות החדשה שתהיה במשק.

צו השעה מחייב הרתמות קולקטיבית, שלא הייתה מוכרת במגזר העסקי לפני עידן הקורונה. רק מהלך קולקטיבי, בו הנושים ובעלי החובות ישלבו ידיים בעזרת בתי המשפט, יוכל להניב תוצאות חיוביות ולהותיר תקווה לאלפי בתי קפה, מסעדות וחנויות אופנה. אחרת הקריסה שלהם תהיה מהירה וחדשה כמו מגדל קלפים.

לצערינו, עדיין לא נוצרה אחידות בפסיקה, ורק בחודש האחרון ניתנו שני פסקי סותרים בכל הקשור להתמודדות עם המשבר. המקרים עסקו בחילוט ערבות בנקאית כבטוחה לשכירות שלא שולמה בתקופה זו. בעוד בית משפט השלום בת"א קבע כי משבר הקורונה הוא לא תירוץ לאי תשלום השכירות ואישר חילט ערבות בנקאית, בית משפט השלום בירושלים קבע כי דווקא יש מקום לעכב את החילוט, לאור המשבר. לכן, בשעה קשה זו, על כלל הגורמים לפעול באחידות שיפוטית, בשיקול דעת ובחשיבה צופה פני עתיד.

הכותבים הם ממשרד פיאדה, לייבוביץ-מאיר המתמחה בחדלות פירעון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker