לחייב את קרנות הפנסיה להשקיע בהיי-טק

מצד אחד הגופים המוסדיים יושבים על הררי שקלים בחיפוש נואש אחר אפיקי השקעה נושאי תשואה, ומצד שני הם נמנעים להשקיע בספינת הדגל של הכלכלה הישראלית

אסתר לוצאטו
אסתר לוצאטו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עובדים בארגון. נוצר צורך בגמישות. למצולמים אין קשר לנאמר
עובדים בארגון. נוצר צורך בגמישות. למצולמים אין קשר לנאמרצילום: Sergio Lastrebner

עוד לפני משבר הקורונה העלו אנשי רשות ניירות ערך את החשש כי אם יפרוץ משבר כלכלי גלובלי, תעשיית ההיי-טק הישראלית עלולה להיפגע, משום שהיא תלויה בהון זר. במסמך שחיברו אנשי הרשות בנובמבר 2019, הם קראו להגדיל את השקעות הגופים המוסדיים בהיי-טק המקומי.

"הרשות סבורה כי במשברים פיננסיים יש לטפל, עוד לפני שהם מתרחשים, וכי על שוק ההון הישראלי להיערך ליום משבר בתעשיית ההיי-טק המקומית", נאמר במסמך. ובכן, שעת המשבר הגיעה.

מנתונים שונים שפורסמו באחרונה, עולה כי תעשיית ההיי-טק חשה היטב את השפעות המשבר. קרנות ההון סיכון מקפיאות או משקיעות פחות בימים אלה, והדבר עשוי להימשך עמוק לתוך 2020. חברות החלו לפטר עובדים ורבות אחרות הוציאו עובדים רבים לחופשה.

יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, ד"ר צבי מרום, העריך כי 30% מחברות ההיי-טק נאלצו לפטר או לשלוח עובדים לחל"ת. הענף שרוי בחוסר ודאות והדבר משפיע יותר מכל על חברות צעירות, שהן חסרות ניסיון בהתמודדות עם משברים. סגירת הגבולות ועצירת הטיסות מונעת מחברות סטארט-אפ לגייס משאבים בחו"ל, שכן עולם ההשקעות מבוסס על מפגשים אישיים בין אנשים, כנסים ותערוכות.

בהתאם לכך, נדרש לחשוב על מקורות מימון חלופיים להיי-טק הישראלי, ובין האפשרויות יש למנות את הגופים המוסדיים היושבים על הר של מזומנים. לפי אחת ההערכות, היקף ההון לטווח ארוך שמנהלים הגופים המוסדיים (פנסיה, גמל וביטוח) היה ב-2018 יותר מ-1.7 מיליארד שקל. עד 2020 סכום הנכסים הפנסיוניים המנוהלים צפוי להכפיל את עצמו ולהגיע לכ-2.2 מיליארד שקל.

מנגד, היקף ההשקעה של גופים מוסדיים בחברות מקומיות מתחום ההיי-טק, לפחות אלה הרשומות למסחר בישראל, היה, נכון לסוף 2018, כ-1% משווי הנכסים המנוהלים. לפי נתוני רשות ניירות ערך, ההשקעה של המוסדיים בקרנות הון סיכון היתה (נכון ליולי 2019) כ-0.16%.

עוד לפני המשבר היה מדובר במצב אנומלי: מצד אחד הגופים המוסדיים יושבים על הררי שקלים בחיפוש נואש אחר אפיקי השקעה נושאי תשואה, ומצד שני הם נמנעים להשקיע בספינת הדגל של הכלכלה הישראלית, בנמל הבית שלה, שהיא יעד להשקעות מצד גופים מוסדיים מחו"ל (90% מהמשקיעים בקרנות ההון סיכון הם זרים).

לצד הגדלת ההשקעות של רשות החדשנות, על האוצר להפעיל צעדים מידיים על מנת לנתב חלק מכספי המוסדיים להשקעה בהיי-טק. תחילה בהידברות עם מנהלי הגופים, תוך הבטחת רשת ביטחון להשקעותיהם, ואם הדבר לא יתממש ייתכן שיש מקום לנקוט בצעדים רגולטוריים. אסור שהמשבר יגרום לישראל לאבד את יכולת החדשנות שלה - שגם כך נמצאת בנסיגה, לפי הדו"ח הטרי של מבקר המדינה.

למוסדיים היו תמיד טיעונים המסבירים את מיעוט השקעותיהם בהיי-טק הישראלי. למשל, שמדובר בהשקעות עם פרופיל סיכון גבוה, או שקרנות ההון סיכון לא הניבו תשואות טובות מספיק למשקיעים המוסדיים. טיעון אחר הוא שדמי הניהול של קרנות ההון סיכון יוצרים כפל דמי ניהול. כל הטענות הללו הן פתירות. למשל, לגופים המוסדיים הוצע סיוע מהממשלה בביצוע אנליזה שתאפשר להם לגייס אנליסטים שיתמחו בהשקעות טכנולוגיות.

תעשיית ההיי-טק היא תעשייה חיונית בכלל, ובימים של משבר כלכלי חריף בפרט. גם אלמלא המשבר היה צורך לנתב חלק מכספי המוסדיים להיי-טק הישראלי, והמשבר רק העצים צורך זה.

הכותבת היא מנהלת-שותפה בקבוצת לוצאטו עורכי פטנטים וחברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker