איך להיות מוכנים למשבר אנרגטי

אנרגיות מתחדשות אינן יכולות כשלעצמן לספק את כל החשמל הנצרך בישראל לאורך היממה ולאורך השנה. גם אלה שחושבים אחרת לא יכולים להתעלם ממשבר האקלים שיום אחד יכה בנו בעוצמה

עמוס לסקר
עמוס לסקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
תחנת הכוח אורות רבין בחדרה
תחנת הכוח אורות רבין בחדרהצילום: יוסי וייס / חברת ה

בימים אלה כולם עוסקים בניתוח ההיבטים הבריאותיים הכלכליים והחברתיים שיצרה הקורונה, אך עניין שלכאורה לא קשור ולא נמצא בכותרות הוא השלכות המשבר על משק האנרגיה, או בניסוח מדויק יותר: מה ניתן ללמוד מהמשבר על העצמת הביטחון האנרגטי של ישראל. אפשר לבחון את הנושא משני אספקטים.

1. מלאי: מלאי חירום הוא מסוג הנושאים המשעממים שעולים לכותרות רק כשמתרחש אירוע חירום בפועל. כולנו יודעים לנתח כיום את בעיית המלאים במערכת הבריאות. בוגרי מלחמת יום כיפור שחוו ימ"חים (יחידות מחסני חירום) מוזנחים, יודעים שללא הרכבת האווירית שהגיעה מארה"ב, ייתכן שגנרל מצרי או סורי היה עומד כיום בראש המערכה נגד הנגיף בישראל. בתחום האנרגטי ישראל התברכה במלאי מן הטבע — השמש ובמידה מסוימת הרוח, ולכן גידול בנתח האנרגיות המתחדשות הוא המקבילה האנרגטית לימ"חים מוכנים למלחמה.

ואולם אנרגיות מתחדשות אינן יכולות כשלעצמן לספק את כל החשמל הנצרך בישראל לאורך היממה ולאורך השנה. גם אלה שחושבים אחרת לא יכולים להתעלם ממשבר האקלים שיום אחד יכה בנו בעוצמה וייתכן שישפיע מהותית על קרינת השמש ועל משטר הרוחות. זה אכן נשמע הזוי, אך זאת תמצית מהותו של מלאי חירום — להתארגן לתסריט הקיצון ביותר.

הפתרון המשלים נמצא בדמות הגז הטבעי שבו התברכה המדינה. זה עשור לפחות דנים באחסון גז טבעי ליום סגריר במעבה האדמה או הים. דומה שעכשיו זה הזמן שכל המפקפקים בכדאיות המהלך יחשבו על העניין מחדש. כהשלמה להאצת האנרגיות המתחדשות ולאחסון גז צפות ועולות תחנות הכוח הגרעיניות, שהן הפתרון האולטימטיבי למצב הגיאופוליטי של ישראל מצד אחד, ולהפקת אנרגיה בשעת מחסור עקב משברים עולמיים, מהצד השני.

התחנות הגרעיניות הן נושא מעורר מחלוקת שחלקה מקצועית ורובה תדמיתית. על רקע התארגנות למשבר יש לחדש את הדיון הציבורי ולבחון את ישימות תחנות הכוח הגרעיניות במבט כולל וצופה פני עתיד.

2. משטר הפעלה: לאורך תקופה ארוכה חברת החשמל עסקה במציאת פתרונות הנדסיים להפעלה מרחוק של תחנות כוח פחמיות. המניע לכך היה שילוב של שיקולים דתיים, פוליטיים ובטיחותיים. השיקול הבטיחותי נבע כך שחלק מבתי האב החרדיים מתנתק בערב שבת מהרשת ומתחבר בצורה פיראטית לגנרטורים.

נכון להיום התחנות הפחמיות יוצאות בהדרגה מכלל שימוש, ותחנות הגז הטבעי המחליפות אותן מאופיינות, בין היתר, בכוח אדם קטן יחסית לצורך הפעלה. יש להטיל על אנשי המקצוע בחברת החשמל ובתחנות הפרטיות, יחד עם מומחים בתחום השליטה והבקרה, להכין תורת הפעלה שתבטיח רציפות תפעולית ללא מגע יד אדם.

אלה שתי דוגמאות, אך אין ספק שמומחים מדיסציפלינות שונות יכולים להעלות רעיונות יצירתיים לתרחישים שכיום נראים דמיוניים. טוב יעשה משרד האנרגיה אם יקדם מחשבה ומעשה כך שלכשיגיע המשבר האנרגטי שאף אחד לא חולם עליו, ישראל תהיה מוכנה עם פתרונות.

הכותב הוא יו"ר קרן ארץ ישראל, לשעבר מנכ"ל חברת החשמל

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker