אסטרטגיית היציאה המתבקשת למשק: השקעה בתשתיות

הממשלה חייבת להרחיב את ההשקעה בתשתיות כדרך להחזרת מאות אלפי עובדים למעגל התעסוקה ■ זה הזמן להוציא את תוכניות התשתיות הגדולות מהמגירה - ולנצל את ההזדמנות לצמיחת המשק

עוזי יצחקי
עוזי יצחקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נתיבי איילון בימי קורונה
נתיבי איילון בימי קורונהצילום: מוטי מילרוד

עננה שחורה מרחפת מעל כולנו, כשהפחד מהיום שאחרי משבר הקורונה מדיר שינה מטובי הכלכלנים. ההיסטוריה זוכרת היטב אירועים ומשברים שריסקו מדינות, אך גם את הדרך שבה כלכלות הרימו עצמן מהמצב הקשה.

"יום שלישי השחור" ב-1929 מסמל את אחד מהמשברים הכלכליים הקשים ביותר שידעו ארה"ב והעולם. במהלך המשבר, הייצור צנח ביותר ממחצית והאבטלה זינקה ליותר מ-25%. אסטרטגיית היציאה מהמשבר של הנשיא פרנקלין רוזוולט חייבה חשיבה כוללת ופעולות דרסטיות. בתוכנית הניו-דיל שגובשה היו שלושה עקרונות: הקלה, שיקום ורפורמה, ובמלים אחרות: תשתיות, תשתיות ותשתיות.

יציאה ממשברים אינה זרה לישראל, ותוכנית האצה למשק בלטה במיוחד בשנים שאחרי האינתיפאדה השנייה והפיגועים בתחילת שנות ה-2000. תוכנית נתיבי ישראל כללה אז פרויקטים לפיתוח ושיפור תשתיות התחבורה, ובכלל זה הקמת והפעלת מערכות הסעת המונים, הקמת מסילות ברזל לכל חלקי ישראל, סלילת כבישים חדשים, בהם כביש 6, בניית שני נמלי ים חדשים בחיפה ובאשדוד והקמת נמל תעופה חדש ליד אילת.

כמנכ"ל משרד התחבורה דאז, הצגנו עבודה כלכלית עם תוצאות חד-משמעיות שעל פיהם תגבור היקף ההשקעה בתשתיות תחבורה מניב למדינה תועלות משמעותית בטווח הקצר והארוך. מצאנו כי המשק נהנה מירידה ביחס חוב ממשלתי לתוצר, והרחבת ההשקעה במשק הוסיפה עשרות אלפי מועסקים כתוצאה משיפור אמצעי התחבורה.

כעת, הממשלה חייבת להרחיב את ההשקעה בתשתיות כדרך להחזרת מאות אלפי עובדים למעגל התעסוקה, כשעל פי כל ההערכות לפחות 20% מהמובטלים לא יחזרו למקומות עבודתם גם אחרי תום המשבר. מקבלי ההחלטות צריכים להתכוונן להגדלת המעגלים הישירים והעקיפים של התעסוקה, באמצעות האצת פרויקטי תשתית אשר נמצאים בשלבי תכנון והבשלה.

בענף האנרגיה יש להקים תחנות לייצור חשמל בטכנולוגיות ובאנרגיות חדשות, מערכות להולכת מים וביוב ותשתיות לניצול קולחין, לבנות מערכות דלק חדשות ולהכפיל את קווי ההולכה של הגז. תחום התחבורה, מצדו, בולט בצורך להשקיע בפרויקטי תחבורה ציבורית והסעת המונים.

הדמייה נמל חיפה החדש
הדמיית נמל חיפה החדשצילום: HUE 3D סטודיו

פתיחת הנמלים החדשים בשנה הבאה והאצת הפרויקטים התשתיתיים סביבם, תיתן דחיפה משמעותית ליציאה מהמשבר. המיזם השאפתני והמאתגר ביותר יהיה תכנון והקמת אי בים מול חופי ישראל לשימושים תחבורתיים ואזרחיים שונים.

בנוסף, המשבר הנוכחי עשוי להביא לשינויים גיאו-פוליטיים באזורנו, כשבמסגרת התחממות היחסים של ישראל עם מדינות המפרץ בשנים האחרונות, עלה הרעיון לחבר אותן לים התיכון באמצעות מסילת רכבת מסעודיה דרך ירדן לנמל חיפה, כחלופה לנתיב הסחר הימי הארוך לאירופה כיום. הפרויקט השאפתני והחשוב הזה יוכל להתניע קשרים כלכליים ופוליטיים חשובים בין ישראל למדינות ערב, תוך יצירת תעבורה מהירה במזרח התיכון וחיבור כלל מדינות ערב למערך רכבות יחיד.

מקורות המימון האפשריים לפרויקטים האלה מגוונים - כמו תקציב המדינה, גיוס כספים מהמגזר העסקי באמצעות מימון גורמים פרטיים, מימון משולב, ציבורי ופרטי, ומימון באמצעות תעריף שבו עלויות ההקמה ימומנו מתשלומי מחירי האספקה, ובטווח הקצר יהיה המימון באמצעים שונים, כגון הנפקת אג"ח.

שיטות הביצוע כפי שכבר הוכיחו את עצמן בישראל, יהיו מכרזים קבלניים או מכרזים להקמה ותפעול על ידי גורמים פרטיים, פרויקטים משולבים ואף מכרזים למיזמים פרטיים. כך גם צורת הבעלות של התשתיות - ציבורית, זכיינית או פרטית.

בסינית, המלה "משבר" מורכבת מהמלים "סכנה" ו"הזדמנות". כולנו, כפרטים וכחברה, צריכים לחפש את ההזדמנויות במשבר הנוכחי, ויש לא מעט כאלה. זה הזמן להוציא את תוכניות התשתיות הגדולות מהמגירה - ולנצל את ההזדמנות לצמיחת המשק.

הכותב הוא יו"ר חברת נמלי ישראל

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker