לטפל ב"איש השמן": ההזדמנות החד-פעמית של כלכלת ישראל

מענקים לתושבים ולעסקים כבודם במקומם מונח להרגעת החששות, אך אם הם לא ילוו ברפורמות עמוקות שיפשיטו מהכלכלה הישראלית את השלשלאות שעיכבו אותה עד כה - שפיכת הכסף הזאת תהפוך ברבות השנים לנזק שקשה יהיה להתאושש ממנו

ברק הרשקוביץ
ברק הרשקוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נתניהו בבחירות המקומיות בירושלים, באוקטובר
נתניהו בבחירות המקומיות בירושלים. האיש השמן ממשל רה"מ השמין יותרצילום: אמיל סלמן

בשבוע שעבר הוצגה לציבור חבילת סיוע כלכלית שאמורה להעניק טיפול נמרץ והנשמה לעסקים ולבתי האב, כדי למנוע קריסה כללית של המשק. אין ספק שיש חשיבות לסיוע שכזה בעת הזאת, אך אם משבר הקורונה לא ינוצל כדי להנדס מחדש את המבנה של הכלכלה הישראלית, נפספס הזדמנות נדירה לצאת מהמשבר לצמיחה מהירה שתתבטא גם ברווחה חסרת תקדים לאזרחים.

כדי לעשות זאת, כלכלת ישראל צריכה לצאת מהמשבר רזה, יעילה וחדשנית יותר. יש לנו בסיסים נפלאים להישען עליהם: השטח הקטן יחסית של המדינה אוצר בתוכו כישרונות וכוח אדם מעולים, טכנולוגיות ומדע מתקדמים, תשתיות פיזיות שעברו מתיחת פנים בעשור האחרון ומוסדות פיננסיים ומקצועיים איכותיים. אך התאמת המשק לשלב הבא היא קריטית, ובעיקר יש לטפל בשתי משקולות שעד עכשיו עיכבו את המשק ולאחר משבר מהסוג שאותו אנו חווים, עשויים למשוך אותו מטה לשנים רבות של דשדוש.

המשקולת הראשונה היא הפריון הנמוך בחלקים גדולים של הכלכלה שאינם כלכלת ההיי-טק והפיננסים. בעוד ש"כלכלת שדרות רוטשילד והרצליה פיתוח" המריאה בעשור האחרון ומשכה את המשק כולו לשגשוג ורווחה, חלקים עצומים במשק נותרו מאחור עם פריון נמוך שהתבטא במשכורות דלות. הסיבות לפריון הנמוך הן מוקד לוויכוחים בין כלכלנים ומומחי מדיניות, אך יסכימו רוב המומחים שהוא בעיקר תוצר של מערכת חינוך מאובנת, צנטרליסטית ומיושנת, שאינה מכשירה טוב מספיק את רוב ילדי ישראל, ועודף ביורוקרטיה ורגולציה מייאשים.

לכן יש לתמוך בפריון של החמישונים התחתונים באמצעות האצת תוכניות המוציאות את הנתלים ברווחה לעולם העבודה ומכשירות טוב יותר אוכלוסיות רבות יותר עם ידע טכנולוגי ומיומנויות חיים, לצד האצת שיפור מקומה של ישראל במדדי קלות עשיית עסקים.

שדרות רוטשילד בתל אביב. למצולמת אין קשר לכתבהצילום: מוטי מילרוד

המשקולת השנייה היא המגזר הציבורי המנופח בישראל. חשוב שהמדינה תחתוך בתוכניות, משרדים ואגפים שאינם יעילים ונחוצים (וכל ישראלי יודע ששירות המדינה משופע בכאלה), תפשט משמעותית את דרכי ההעסקה והפיטורים, כולל פישוט של חוזי העבודה שכיום צריך מומחיות נדירה כדי להתמצא בשלל סעיפיהם המשונים, ותטמיע נורמות של הגדרת יעדים מדידים של שירות לתושב ותגמול על עמידה בהם.

בחסות ברית "הכסף תמורת שקט" של הממשלות האחרונות עם הוועדים הגדולים, הסתאב חלק מהשירות הציבורי - והוא חזר להיות אותו "איש שמן" שמכביד על כתפיו של האיש הרזה, שאותו תיאר לציבור ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני כשני עשורים.

נכון שיש שירותים לאזרח שדורשים משאבים חדשים, אך חשוב שאלה יגיעו לצד קיצוץ והתייעלות שיהפכו את השירות הציבורי לכזה שכל שקל בו מושקע בצורה קרובה לאופטימלית בהשגת היעדים החברתיים, ולא מתבזבז בצינורות המחלידים. מהפך כזה גם יגביר את אמון התושבים במדינה ובמוסדותיה.

השבועות הקרובים הם רגע מבחן קריטי לכלכלה הישראלית. מענקים לתושבים ולעסקים כבודם במקומם מונח להרגעת החששות, אך אם הם לא ילוו ברפורמות עמוקות שיפשיטו מהכלכלה הישראלית את השלשלאות שעיכבו אותה עד כה, שפיכת הכסף הזאת תהפוך ברבות השנים לנזק שקשה יהיה להתאושש ממנו. דווקא על רקע ממשלת אחדות רחבה ומוכנות של הציבור לצעדים מורכבים, חובה על מקבלי ההחלטות לראות לטווח הארוך ולשים את המשק על המסילות הנכונות לשגשוג.

הכותב הוא מנכ"ל שותף של גרייבר-הרשקוביץ, המייעצת לגופים ציבוריים בנושאי פיתוח כלכלי, רגולציה וסביבה עסקית

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker