להציל את עצמנו מהקורונה: לשלם שכר מלא לכל המובטלים

המשבר הכלכלי שיגיע אחרי משבר הקורונה יהיה הקשה ביותר בשנות המדינה ■ גם תחת הנחות מחמירות, הכנסת העובדים החלשים ביותר בישראל תקטן בלפחות 10 מיליארד שקל בחודש

יובל אופק שני
יובל אופק שני
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
חנויות סגורות בירושלים, בשבוע שעבר
חנויות סגורות בירושלים, בשבוע שעברצילום: אמיל סלמן

המאבק בנגיף הקורונה הוא אחד האתגרים הלאומיים הגדולים ביותר שעמדו בפני ישראל ב-71 שנות קיומה. היעדר פעולות כלכליות נחושות שישמרו על כוח הקנייה של העובדים, יביאו לכך שלמשבר הבריאות יתלווה גם משבר כלכלי שישראל עדיין לא חוותה. ירידה של יותר מ-5% בתמ"ג היא תחזית ריאלית וקטסטרופה כלכלית.

עשרות אלפי עובדים בענפי האירועים, התיירות והתעופה איבדו או יאבדו את מקום עבודתם בשבועות הקרובים. מאות אלפי עובדים מכלל המשק כבר יושבים בבית ונמצאים בחופשה ללא תשלום תוך פגיעה דרמטית בהכנסתם. המשק בדרך למשבר כלכלי חמור תוך ירידה דרמטית בהיקף הייצור (תמ"ג), וכדי להקטין את הפגיעה הכלכלית על הממשלה לעשות הכל כדי למנוע פגיעה בהכנסות האזרחים.

גרגורי מנקיו, מבכירי הכלכלנים בעולם ומי ששייך באופן מסורתי לצד הימני של המפה הפוליטית בארה"ב, המליץ לפני שבוע לשלוח 1,000 דולר לכל אחד מאזרחי ארה"ב. אחד הלקחים שנלמדו ממשבר 2008 הוא שבתקופות משבר, כל שקל שהממשלה מוציאה ממריץ את הפעילות הכלכלית בהיקף של 2 שקלים. ממשלת ישראל יכולה לסייע לחלשים ביותר ולמשק כולו, בכך שתשלם דמי אבטלה מוגדלים בגובה השכר הקודם למובטלים או הנמצאים בחופשה ללא תשלום (חל"ת). הגירעון אינו שיקול. כפי שכותב מנקיו: "יש תקופות שבהן על הממשלה לחשוש מפני גודל החוב הממשלתי, זו אינה אחת מהן".

חלקים גדולים בציבור העובדים והעצמאים בישראל נמצאים באי־ודאות עצום לאור המשבר המתרגש עלינו. נכון להיום, הצעדים של הממשלה להתמודד עם המשבר הכלכלי הם דלים ורופסים. הפעולה המרכזית עד כה היתה לאפשר גם לעובדים שייצאו לחל"ת זכאות לדמי אבטלה ומשמעותה עדיין ירידה של כ-40% בהכנסת העובדים ביחס לחודש האחרון שבו היו מועסקים. המשמעות המקרו־כלכלית של צעד כזה היא קטסטרופלית.

גם תחת הנחות מחמירות, ההכנסה של ציבור העובדים החלשים ביותר תקטן בלפחות 10 מיליארד שקל בחודש. סכום זה מתוסף לצמצום ההוצאה הממשלתית שמתרחש מינואר בהיעדר תקציב מדינה. היקף הוצאות הממשלה בחודשים הראשונים של 2020 היה נמוך בכ-6 מיליארד שקל מהיקף ההוצאות המקביל בשנה שעברה.

מקבלי דמי אבטלה, באלפים

בעקבות המשבר הכלכלי של 2008 זכתה השפעת ההוצאה הממשלתית על היקף הפעילות במשק (התמ"ג) לתשומת לב ניכרת. אלן אורבך ויורי גורודנישנקו, צמד כלכלנים מאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, חקרו את השפעת ההוצאה הממשלתית על התמ"ג במדינות שונות ובתקופות שונות. ממצאיהם, שפורסמו בכתבי עת כלכליים מובילים וצוטטו בהרחבה, מצאו שבתקופת משבר כלכלי, כל דולר שמוציאה הממשלה יגדיל את התמ"ג בדולר וחצי עד 2 דולרים, ולהפך.

אם נסיק מהממצאים שלהם על מצבה של ישראל, כל חודש של תקציב אוטומטי והשבתה אפילו חלקית של המשק יביא לירידה בתמ"ג של כ-25 מיליארד שקל. בוודאי שהירידה הזאת לא תמשיך במלואה לכל השנה, אבל ירידה של 5%-10% בתמ"ג ב-2020 היא לא תרחיש דמיוני, אלא צפי ריאלי לקטסטרופה בהתהוות. כל זה, בלי להגיד כלום על המשבר הכלכלי שילווה אותנו גם בשווקי היצוא המרכזיים - אירופה וארה"ב.

כצעד מניעה ראשון, על הממשלה להכריז על תשלום שכר מלא לכל המובטלים והנמצאים בחופשה ללא תשלום. לפי חישוביהם של אורבך וגורודנישנקו, 66 אגורות מכל שקל שתשלם הממשלה לעובדים, יחזור אליה במסים שייגבו מהגידול הכולל בפעילות הכלכלית. אבל אפילו אם היקף המסים יהיה נמוך יותר, המחיר של היעדר מעשה יהיה גבוה בהרבה.

במשבר של 2008 ישראל יכלה להרשות לעצמה להימנע מפעולה נחושה, שכן נהנתה מהפעולות הנחרצות שנעשו על ידי ממשלות אירופה וארה"ב. המזל הזה לא יעמוד לצדנו הפעם והיעדר הגנה על כוח הקנייה של העובדים, יעלה לישראל במשבר כלכלי שהיא טרם חוותה בשנות קיומה.

הכותב הוא מרצה בחוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה ועמית מחקר בקרן ברל כצנלסון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker