אל תיתנו לארגונים החברתיים לקרוס

למרות חשיבותן, העמותות נפגעות מהמשבר שנוצר על ידי נגיף קורונה ■ בתקופת המשבר של 2008 כ-80% מהעמותות חוו קשיים כלכליים, וכשליש מהן נאלצו לצמצם כוח אדם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חנות סגורה ברחוב יפו בירושלים. בימי משבר תפקיד העמותות הופך חיוני פי כמהצילום: אוהד צויגנברג

ככל שהתרחבה התפשטותו של נגיף הקורונה ברחבי העולם, היה ברור שלצד ההשלכות הבריאותיות כבדות המשקל, המגפה מביאה עמה גם משבר כלכלי בקנה מידה עולמי. ואולם בשעה שתשומת הלב הציבורית מופנית בעיקר למגזר העסקי ולמסכים האדומים בבורסות העולם, נשכחה מעט השפעתו על תחום חשוב לא פחות - התחום החברתי.

אם בימי שגרה תפקידן של העמותות הוא חיוני, הרי בימי משבר הוא הופך חיוני פי כמה. כשבתי הספר סגורים, כשמערכת הבריאות נאנקת תחת העומס, כאשר המשק כמעט ולא מתפקד - תפקידן של העמותות הוא להיכנס לחלל שנפער ולתת מענה לצרכים הגוברים. אך דווקא בימי משבר מוצאות עצמן העמותות במצב שבו שני מקורות המימון המרכזיים שלהן מצטמצמים בחדות.

מצד אחד, הממשלה מניפה את חרב הקיצוצים על השירותים החברתיים, ובה בעת יש ירידה חדה של נפח התרומות שמאפשרות לעמותות לפעול. כך נוצר פרדוקס שדווקא בימים שבהן העמותות נדרשות להרחיב את פעילותן ותמיכתן באוכלוסייה, דווקא אז העמותות והארגונים החברתיים מוצאים את עצמם ללא יכולת לתפקד באופן מלא ואפקטיבי.

לשם ההמחשה, לפי המרכז לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן־גוריון, בתקופת המשבר של 2008 כ-80% מהעמותות חוו קשיים כלכליים וכשליש מהעמותות נאלצו לצמצם כוח אדם. מספר עמותות כלל לא צלחו את המשבר. ניתן לשער שגם כיום, תחת מציאות פוליטית לא יציבה ומשבר כלכלי שמתעצם והולך, עלולים למצוא את עצמם ארגוני המגזר החברתי במצב דומה.

הסיטואציה הזאת מחייבת מודל שיאפשר יציבות ואיתנות פיננסית עבור המגזר החברתי גם בתקופות משבר; מנגנון שיאפשר תזרים הכנסות קבוע לעמותות שלא יהיה מושפע מתנודות בזרם התרומות המסורתי או בתקציבי הממשלה.

דוגמה למודל שכזה פועל כבר בהצלחה יותר מעשור על ידי עמותת עיגול לטובה. המודל מאפשר לכל מחזיק כרטיס אשראי לעגל באופן קבוע עסקות אשראי, ועודף האגורות מופנה לתרומה לעמותות שאותן בוחר בעל הכרטיס. ממוצע התרומה החודשית הוא כ-4 שקלים לכרטיס, אך בזכות כ-330 אלף כרטיסי אשראי רשומים העבירה עד היום עיגול לטובה כבר יותר מ-62 מיליון שקל לכ-200 עמותות מצוינות בישראל.

המודל של עיגול לטובה, המאפשר תרומה זעירה המגיעה ממאות אלפי אנשים, מייצר לעמותות זרם הכנסות יציב וקבוע, ועבור עמותות רבות מדובר בחלק משמעותי מעוגת התקציב השנתי שלהן. הצמיחה הרצופה בגיוס התרומות של עיגול לטובה מלמדת אותנו כי תרומה פאסיבית בסכום השווה לכל כיס, כאשר היא מגיעה ממספר רב של אנשים, אינה רגישה למשברים פוליטיים, ביטחוניים או כלכליים, ומאפשרת לעמותות המשך פעילות יציבה גם בתקופות המאופיינות בעצבנות וחוסר ודאות.

במגזר החברתי נהוג לומר שבעתות משבר הפילנתרופיה היא הראשונה להיעלם והאחרונה לשוב. ואולם מצב זה אינו מחויב מכורח המציאות. שיתוף של הציבור במעגל הנתינה במסגרת של פילנתרופיה זעירה יכול להעניק שכבת הגנה של הכנסה כספית שאינה רגישה לתנודות ומשברים.

330 אלף כרטיסים כבר שותפים במודל הזה ומייצרים השפעה חברתית אדירה בכל יום. ניתן להיות אופטימיים שעם יותר מ-11.5 מיליון כרטיסי אשראי בישראל - הפוטנציאל של המודל הוא עצום ועדיין רחוק ממימוש.

הכותב הוא מנכ"ל עמותת עיגול לטובה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker