מדינה מבודדת: מה קורה באיראן - ומי יעזור לאייתוללות?

אם המגפה תימשך עוד כמה שבועות, איראן תיאלץ להכריז על מצב חירום שפירושו הקפאת הייצור והטלת עוצר ■ מצב כזה יעניק למשמרות המהפכה שליטה מלאה ומוחלטת על התנהלותה של המדינה - שתתקשה לממן את פעילות החוץ הצבאית שלה בסוריה, תימן ולבנון

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בדיקת חום לנוסעים באיראןצילום: AFP

60 שנה חלפו מאז שאיראן ביקשה בפעם האחרונה הלוואה מקרן המטבע הבינלאומית. בשבוע שעבר, אחרי התלבטויות קשות, פנה שר החוץ מוחמד ג'וואד זריף, במכתב לראשת קרן המטבע בבקשה להלוות לאיראן חמישה מיליארד דולר מקרן הסיוע המהיר שהקימה הקרן כדי לסייע למדינות בשל משבר הקורונה.

לא ברור מה יעלה בגורלה של הבקשה האיראנית, שכן גם אם מועצת הקרן תאשר את ההלוואה, ארה"ב יכולה להטיל עליה וטו. לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אין כרגע כל כוונה להקל על הסנקציות שהטיל על איראן או לרכך את מדיניות "הלחץ המרבי" שבמסגרתה הוא מקווה להשיג ויתורים איראניים בנושאי הסכם הגרעין ופיתוח הטילים הבליסטיים. גם אם הבקשה תצלח את כל המכשולים, איראן תידרש אז לעמוד בפני תכתיביה של הקרן, שיכללו לא רק פיקוח על המאבק בקורונה — אלא גם דרישה לרפורמה כלכלית.

בשנות ה–60 היה זה הנשיא קנדי שדרש מהשאה האיראני לבצע שורה ארוכה של רפורמות כלכליות כתנאי למתן הלוואה של 35 מיליון דולר. בין היתר, הכתיבה וושינגטון לטהראן את מי למנות כראש ממשלה כדי לבצע את הרפורמות. השאה — שדחה בתחילה את הדרישות, שכללו קיצוץ עמוק בהוצאות הממשלה, קיטון תקציב הצבא ועריכת בחירות חופשיות — נאלץ לסגת.

תחת הלחץ האמריקאי הסכים השאה למנות את עלי אמיני — מי שהיה שגריר איראן בוושינגטון — לתפקיד ראש הממשלה, אבל הרפורמות נותרו על הנייר. הפגנות סטודנטים שדרשו בחירות חופשיות סיפקו לשאה את התירוץ להסביר לקנדי כי בחירות פירושן כאוס שיביא להפלת המשטר והשתלטות הקומוניסטים על המדינה. כעת קנדי נסוג, ההלוואה אושרה והשאה המשיך לעשות במדינה כבתוך שלו.

בכירי המשטר באיראן עם מסכות, השבועצילום: /אי־פי

הנסיבות כיום שונות לחלוטין, משום שהדרישה האיראנית נשענת על מצוקה הומניטרית קשה ועל הכרח בינלאומי לבלום את המגיפה שאיראן היא אחת ממוקדיה הראשיים. נכון ליום חמישי, יותר מ–18 אלף בני אדם אותרו כחולים ויותר מ–1,280 אזרחים מתו מהנגיף.

איראן נהפכה למדינה מבודדת באופן שאפילו הסנקציות האמריקאיות לא יכלו לחזות. גבולותיה עם מדינות שכנות — כמו מדינת האמירויות שעמה יש לאיראן קשרים מסחריים ענפים — נסגרו. טורקיה חדלה להתיר לאזרחים איראניים להיכנס לשטחה, וכך גם פקיסטן, הודו ואפגניסטן. יבוא תרופות ומכשירים רפואיים נעצר כמעט לחלוטין.

האמצעי המרכזי שנותר בידי השלטונות הוא לבודד את הערים ולהטיל עוצר על התושבים. שני צעדים אלה אמנם עדיין לא ננקטו, על רקע התנגדותם של משמרות המהפכה והמנהיג העליון, אבל הרחובות ממילא נראים ריקים ושוממים.

דיווחים עיתונאיים מערי איראן מספרים על תנועת קונים דלילה ביותר, צניחה של 50%–70% במכירות מוצרי יסוד, ואפס עסקות של מוצרי מותרות. זוהי עונת קניות חשובה שבה מתכוננים אזרחי המדינה לראש השנה האיראני (נורוז), שחל ב–21 במארס. בכל שנה מתמלאות החנויות ומרכזי הקניות בסחורות מכל סוג, והסוחרים בונים על התקופה הזאת כדי לרפד את קופותיהם במשך השנה כולה. אבל המצור שהטילה הקורונה, לצד הסנקציות שגרמו לנסיגה של יותר מ–7.5% בצמיחה, כולאים את אזרחי המדינה שממילא סובלים ממחסור במזומנים קל וחומר דולרים שאותם אין הממשלה מתירה להוציא.

התיירות, שמכניסה בממוצע כ–12 מיליארד דולר בשנה, ויצוא מוצרים שאינם נפט, שהיקפו כ–40 מיליארד דולר — התכווצו ביותר מ–70%, ורזרבות המט"ח עומדות על כ–73 מיליארד דולר, אחרי שנחתכו ביותר מ–40 מיליארד דולר.

נשים איראניות בטהראן, שלשוםצילום: Ebrahim Noroozi/אי־פי

שר החוץ, מוחמד ג'וואד זריף, פירסם בחשבון הטוויטר שלו רשימה ארוכה של מוצרים רפואיים שלהם נזקקת איראן באופן דחוף. בין היתר, נכללים ברשימה: מכונות הנשמה, יותר מ–160 מיליון מסכות, 100 מיליון כפפות רפואיות, מיליוני ערכות לאבחון חולים ו–10 מיליון חליפות הגנה לצוותים הרפואיים.

הרשימה הארוכה הזאת מציגה לא רק את הצרכים המיידיים של איראן, אלא גם את ההזנחה והיעדר המוכנות שלה להתמודד עם מגפות אף בסדר גודל קטן יותר מהקורונה. היא גם מקעקעת את הצהרות המשטר, שלפיהן הוא שולט בניהול ההתפרצות ונוקט בכל האמצעים כדי למגרה.

בתקופות רגילות, היה צפוי שפרסום רשימת דרישות כזאת היה מצית מחאה ציבורית רחבה, אבל למזלו של המשטר, אזרחים נמנעים עכשיו מלצאת לרחובות ולהפגין מחשש להידבקות, מה גם שהם מבינים שמחאה לא תסייע עכשיו להשתלט על הנגיף. השאלה עכשיו היא האם וכיצד תשפיע התמודדותה של איראן עם הקורונה על מדיניות החוץ שלה ועל יחסיה עם ארה"ב ועם מדינות האזור.

מוקדם עדיין להעריך כיצד תשפיע המגפה על קביעת סדר העדיפויות המדיני של המשטר. הנחת העבודה הריאלית כרגע היא שאם המגפה תימשך עוד כמה שבועות, איראן תיאלץ להכריז על מצב חירום שפירושו הקפאת הייצור, הטלת עוצר והשבתת רוב השירותים הציבוריים. מצב כזה יעניק לכוחות הביטחון ולמשמרות המהפכה שליטה מלאה ומוחלטת על התנהלותה של המדינה.

על פי הנחה זאת, איראן תתקשה להתמיד במימון פעילות החוץ הצבאית שלה בסוריה, תימן ולבנון, אבל אין פירוש הדבר התנתקות מן הזירות האלה. הציר המרכזי של היחלצותה מן המשבר הכלכלי טמון בהסכם גרעין חדש ובוויתורים לדרישות האמריקאיות — ובאלה הקורונה עדיין לא מסייעת.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker