לאחר שנצא מההסגר - נשנה את פני הכלכלה

ממשלות ברחבי העולם מתמודדות עם נטל כספי כבד ולא צפוי על מערכת הבריאות, לצד עומס חסר תקדים על צוותי רפואה, שלא ברור מתי יסתיים. כמו בכל משבר, יש כאן גם הזדמנויות רבות

דפנה אבירם ניצן
דפנה אבירם ניצן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
התגוננות מפני קורונה בתל אביב. למצולמות אין קשר לכתבה
התגוננות מפני קורונה בתל אביב. למצולמות אין קשר למאמרצילום: עופר וקנין

משבר הקורונה פוגע במגוון רחב של עסקים ברחבי העולם. עובדים רבים נעדרים מהעבודה בשל מחלה או בידוד, ייבוא המוצרים מסין הואט. העולם העסקי — שהורגל לבסס חלק גדול משרשרת האספקה שלו על חומרי גלם מהמזרח הרחוק — ניצב בפני אתגר חדש.

הציבור נשאר בבית, אירועים מבוטלים, מרכזי בילוי וקניות מתרוקנים, חוסר הוודאות והפחד מהידבקות מוביל את העולם להסתגרות. מדובר בנזק עצום לכלכלה העולמית, שאת מימדיו נדע רק כשהדרמה תהיה מאחורינו. סביר שנראה חברות רבות נכנסות לקשיים ואף קורסות — בראשן, חברות תעופה, משרדי נסיעות, חברות מייצאות, חברות מתחום התרבות והפקת אירועים, ועוד.

ממשלות ברחבי העולם מתמודדות עם נטל כספי כבד ולא צפוי על מערכת הבריאות, לצד עומס חסר תקדים על צוותי רפואה, שלא ברור מתי יסתיים. כמו בכל משבר, יש כאן גם הזדמנויות רבות.

למערכות הבריאות בעולם זו הזדמנות יוצאת דופן לאמץ טכנולוגיות לרפואה מרחוק, מהלך שיוביל להפחתת העומס בבתי חולים, לצמצום מקרי ההדבקה ולשיפור הטיפול בחולים שבאמת זקוקים לקשר הישיר עם הרופא.

האם המגפה

הטכנולוגיות כבר קיימות ונמצאות בשימוש במספר בתי חולים בעולם, אולם עד כה, בעיקר בשל אילוצים תקציביים, לא עברה המערכת הרפואית את המהפכה הדיגיטלית במלואה ולא הטמיעה באופן נרחב ואופטימלי את המעבר לרפואה מרחוק.

מדובר לא רק במדידת לחץ דם ופרמטרים גופניים אחרים מרחוק — ללא מגע ישיר בין האחות לחולה — אלא גם בטיפול רפואי ואבחוני מרחוק, באמצעות רובוטים שמגיעים למיטות המטופלים ומאפשרים לרופא לשוחח און-ליין עם החולה, לבדוק את מצבו ולשלוח את הרובוט לתת את התרופה.

משבר הקורונה מהווה ללא ספק קריאת השכמה למערכות הבריאות, להקצות את התקציבים לאימוץ הטכנולוגיות ולהטמעת הרפואה מרחוק.

באופן דומה, יש לנצל את המשבר לקידום יוזמות לשינוי דפוסי העבודה כך שיתאימו לעידן המודרני, בדגש על מעבר לעבודה מרחוק ומהבית — לפחות יום בשבוע.

דווקא עכשיו, כשחלק הולך וגדל מהעובדים נאלץ להישאר בבידוד ביתי, זה הזמן להתחיל בשינוי.

על המעסיקים בסקטור הציבורי והעסקי, לאפשר לעובדים שנמצאים בבידוד לעבוד מהבית תוך מדידת התפוקות, כמעין פיילוט לבחינת ההשלכות של עבודה מהבית.

לעבודה מהבית פעם בשבוע יתרונות רבים, בהם הפחתת העומס בכבישים, העלאת פריון העבודה, חיסכון בזמני הנסיעה הלוך וחזור למקומות העבודה, שיפור האיזון בין חיים אישיים לעבודה והפחתת זיהום האוויר. ברור שלא כל ענפי המשק יוכלו לאמץ מודל שכזה. הדבר פחות מתאים לפועלי ייצור.

משבר הקורונה צריך גם להזכיר לכולנו את החשיבות האסטרטגית של העדפת התוצרת הישראלית.

זה הזמן של כולנו לתמוך בחקלאים הישראלים, אשר יספקו לנו תוצרת חקלאית טרייה גם אם כל העולם ייסגר.

זה הזמן לתמוך בתעשייה הישראלית, שתמשיך לייצר לנו מוצרים ומזון, גם בתרחיש של עצירת היבוא מסין וממדינות המערב.

זה הזמן לתמוך במלונות ובצימרים הישראליים, שישמחו לקבל אותנו, במיוחד עכשיו כשתיירים רבים ביטלו הגעתם.

זה הזמן לתמוך בעסקים הקטנים והבינוניים, שחלקם נאלצים לעבוד גם בזמן מחלה. זה הזמן לתמוך במעסיקים הרבים בישראל שמשלמים משכורות לעובדים שנמצאים בבידוד.

צאו לתמוך בכלכלה הישראלית. קנו תוצרת חקלאית ומוצרי תעשייה כחול לבן ולכו לבלות במלונות ובצימרים הישראלים. שמירה על כושר ייצור מקומי הוא חוסן אסטרטגי.

הכותבת היא מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker