מה יהרוג יותר אנשים — הנגיף או המשבר הכלכלי?

הניסיון להשתלט על הסטטיסטיקה של התפשטות הנגיף עולה במחיר גבוה של סטטיסטיקת המפוטרים והיוצאים לחופשה ללא תשלום, העסקים שיפשטו רגל, והחובות שייצברו במערכת הבנקאות ■ בכל העולם יש משבר בריאותי וכלכלי, ואצלנו זה קורה על רקע משבר פוליטי

סמי פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עובדים בנמל התעופה במוסקבה
עובדים בנמל התעופה במוסקבהצילום: AFP

באחת הישיבות הליליות שהתקיימו השבוע בהשתתפות כל הגורמים הכלכליים, נשמעו הערכות לגבי עלות משבר הקורונה למשק, שנעו בין 30 מיליארד שקל ל-100 מיליארד שקל. זאת, תחת ההנחה שהחלק הקשה של המשבר יהיה באפריל בואכה מאי, ולקראת סוף הרבעון השני נראה דעיכה.

מהיכן ההערכה שזה מה שיקרה? ובכן, אין מישהו שיודע להגיד שזה מה שיקרה, אבל ההנחה משקפת את הצורך האנושי והמקצועי להיאחז בתרחיש כלשהו כדי לתת מענה זמני לצרכים המיידים. הטווח הכי רחוק שאליו ניתן להסתכל כרגע ולתת סעד כלכלי הוא קצת אחרי חג פסח. מה יקרה לאחר מכן? אין לאיש תשובות.

בדיונים יושבים כלכלנים ומומחים שכבר ראו משבר או שניים בחייהם. ואולם טווח ההערכות של הנזקים קשור לעובדה שמשבר כזה איש לא ראה. לא במהירות שבה הוא הגיע והתפשט, לא בחומרת הצעדים הקשים שהופעלו על הציבור ופוגעים בצורה חמורה בביקוש ובהיצע — ולא בחוסר הוודאות המוחלט בנוגע לשאלה מתי אפשר יהיה להשתלט על המשבר וכמה חללים הוא יפיל עד אז במגזר העסקים ובקרב המועסקים.

סטטיסטיקת הנדבקים מהקורונה מעסיקה מאוד את הציבור ומתעדכנת מדי כמה שעות, אך לצדה יש סטטיסטיקה מפחידה לא פחות של עסקים סגורים ועובדים שמפוטרים או שיצאו לחל"ת — בממדים עצומים ובמהירות הדבקה מפחידה בין עסק לעסק.

זעזוע כבד

מי שחשב לפני שבועיים שזו בעיה של בתי מלון וחברות תעופה, גילה מהר מאוד שזה מגיע לכל הענפים כמעט — מסחר, תעשייה, שירותים, תקשורת, תחבורה, אנרגיה ומגזר ציבורי. אין ענף שחסין למשבר, וככל שיימשך, הוא יקיף יותר עובדים ויותר עסקים. ביטוח לאומי מעריך שנגיע ל–400 אלף מובטלים עד סוף החודש.

מכאן, וגם מהשאלה מה יהיה היקף הסגר על הציבור, נובעים פערי ההערכות על הנזק הכלכלי. הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, העריכה השבוע כי הפגיעה בתוצר תסתכם בכ–45 מיליארד שקל. לעומתה, נשמעו הערכות של פגיעה בסך 30 מיליארד שקל מצדו של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, והערכות של עד 100 מיליארד שקל מצדו של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. מי צודק? התשובה קשורה למה שמכונה "תרחיש הייחוס" — כלומר, על איזה תרחיש מדובר ביחס להשפעות הכלכליות של הקורונה על העולם ועלינו?

גרינברג מבססת את הערכתה על תרחיש אמצע של OECD לפגיעה בתוצר העולמי — לא הכי חמור ולא הכי טוב. בשלב הנוכחי, כל תרחיש נראה אפשרי, וכדי להתכנס לתרחיש ייחוס אחד, נדרש עוד זמן והבנה של היכולת להשתלט על התפשטות הנגיף.

החרדה הקיומית נוספה לחרדה מהנגיף

שוק הפשפשים ביפו, השבוע
שוק הפשפשים ביפו, השבועצילום: מוטי מילרוד

הקלישאה "העיקר הבריאות" הנחתה את משרד הבריאות מתחילת המשבר הזה ולמעשה הכתיבה את הקו הממשלתי לטיפול במשבר. אלא שהפגיעה הקשה והמהירה בכלכלה ובשוק העבודה הכניסה לקלישאה הזו עוד אלמנטים — מכיוון שברור שאבטלה גבוהה וקשיים כלכליים חריפים יוצרים חרדה קיומית נוספת לחרדה הבריאותית, וכאן קולם של הכלכלנים המתנגדים לסגירה הרמטית של המשק (למעט אספקת מזון ותרופות) נשמע עד כה במידה חלקית.

שר הכלכלה אלי כהן, שמתנגד לסגירה כללית של המשק, אמר השבוע: "מדברים על התמותה האפשרית מקורונה, אבל צריך לדבר גם על השאלה כמה אנשים ימותו כתוצאה מלחץ, התקפי לב ודיכאון בגלל המשבר הכלכלי והאבטלה?". גם נגיד בנק ישראל מתנגד בנחרצות לסגירה כללית של המשק. השבוע הוא עשה שוב ושוב את הדרך מבנק ישראל למשרד ראש הממשלה שנמצא בבניין שממול כדי להדוף את הלחץ שמפעיל משרד הבריאות לסגירת המשק באופן כמעט מוחלט.

הוא אמר שם כי החרפת הסגר על הציבור והעסקים תגרום לכך שיהיה "מאוד מאוד קשה" לצאת מהמשבר הכלכלי. ירון, וגם בכירי משרד האוצר, מבינים שסגירה כזו עלולה לעלות למשק סכומי עתק, וליצור מצבים בלתי־הפיכים בעסקים רבים, שיגרמו למיתון עמוק וממושך. למעשה, די במשבר הזה כדי להכניס לא מעט עסקים למצבים בלתי־הפיכים. משמע, הם נסגרים כעת וכבר לא ייפתחו מחדש. כל שבוע של סגר בהיקפים האלה מכניס עוד עסקים למצב הזה.

די ברור שזה יכניס בשלב מסוים גם את המערכת הפיננסית לבעיה. היא אמנם נכנסה למשבר הזה במצב טוב, עם הרבה עודפי הון ושנים ארוכות של הפסדי אשראי קטנים מאוד, אך כמה שבועות של סגר כזה פירושם ירידה חדה בפעילות הכלכלית, עשרות אלפי עסקים ומאות אלפי לקוחות שלא יצליחו לפרוע חובות — וזה יחייב התערבות של בנק ישראל ופעולות חילוץ.

הגרנד קניון בבאר שבע, אתמול
הגרנד קניון בבאר שבע, אתמולצילום: אליהו הרשקוביץ

אנחנו עדיין רחוקים משם, אבל הרחבת הסגר, כפי שמשרד הבריאות דורש, פירושה מעבר מתרחישים כלכליים סבירים לתרחישים חמורים יותר. זה יחייב את הממשלה ובנק ישראל להיכנס למערכת ניהול סיכונים — מושג מעט מכובס לניסיון להבין אם נגיף הקורונה או המשבר הכלכלי העמוק יהרגו יותר אנשים. ואם הבריאות היא העיקר, מהי הנקודה שבה משבר כלכלי עלול להביא גם למשבר בריאותי חמור?

צעדים מוגבלים בימי ממשלת מעבר

אחת הבעיות המרכזיות שמבדילה את המשבר הזה ממשברים כלכליים סטנדרטיים היא העובדה שהפעם הממשלה היא זו שמדכאת את הביקושים. הממשלה היא זו שאומרת לציבור לא לנסוע, לא לצרוך, לא לנפוש, לא לבלות. וזה מוביל לפיטורים המוניים. בדרך כלל, במשברים ובזמן מיתון, הממשלה מעודדת ביקושים וכך גם הבנק המרכזי. הפעם זה הפוך, ולכן גם הפתרונות שמוצעים כעת הם חריגים. למשל, מתן מענקים של עד 6,000 שקל לעצמאים קטנים ולפרילנסרים, הוצאה של עשרות אלפי עובדים לחל"ת וגם הבנה שהמגזר הציבורי — שבדרך כלל אינו נפגע במשברים — יצטרך לשאת בנטל של המשבר הזה. התשלומים לכ–50 אלף עצמאים קטנים ופרילנסרים נועדו לאפשר להם לצלוח את המשבר עד פסח. יש להם גם היבט פסיכולוגי שנועד להעביר את המסר שהממשלה החליפה דיסקט, מוכנה להיכנס מתחת לאלונקה ולנקוט צעדים לא שגרתיים שלא הופעלו בעבר.

זה קורה בזמן שדרגות החופש של ממשלת המעבר נמוכות יחסית, שכן היא פועלת על פי תקציב המשכי, ולכן היא מגלגלת לביטוח הלאומי את האחריות לטיפול במאות אלפי מובטלים ועובדים שיצאו לחל"ת. היא גם דורשת מגופים כמו רשות המסים, חברת החשמל, הרשויות המקומיות והתאגידי מים לאפשר דחיית תשלומים כדי להקל על המצוקה התזרימית של צרכנים. בעתיד, אנחנו נראה כמובן את כל אותם גופים דורשים מהמדינה פיצוי על התנהלות החירום הזו.

קניון במעלה אדומים
קניון במעלה אדומיםצילום: מגד גוזני

לצד הצורך לצמצם את חוסר הודאות ולספק פתרונות תקציביים לבעיות התזרימיות של מפוטרים ועצמאים שאיבדו את הכנסתם, תמיד עולה השאלה של ניצול לרעה של המצב. הסכנה היא שחשש כזה יגביר את הסרבול והביורוקרטיה וימנע טיפול מהיר בנפגעים.

כל העולם מתמודד כעת בו זמנית עם משבר של 1+1: משבר בריאותי ומשבר כלכלי. אצלנו, זה משבר של 1+1+1, משום שהוא כולל גם משבר פוליטי כתוצאה משלוש מערכות בחירות שלא הניבו הכרעה ברורה ויכולת להקים ממשלה יציבה. חוסר האמון והחשדנות בזירה הפוליטית הם איום חמור על היכולת להתמודד עם המשבר הכלכלי שבפתח, בכל הרכב ממשלתי שהוא, כי יהיו לו הרבה נפגעים בדרגות חומרה שונות. הוא יביא לירידה ברמת החיים ויעמיד במבחן את הסולידריות, הערבות ההדדית ותחושות האי־צדק החברתי.

יכולים לצאת מזה גם דברים טובים. זה תלוי במידה רבה במנהיגות הפוליטית, הכלכלית והרפואית אצלנו, אך לא פחות מכך, ביכולת של המעצמות הכלכליות הגדולות, ארה"ב וסין, להניע את הכלכלה העולמית מחדש בהקדם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker