זה הזמן לסייע לעובדים, ולא לעסקים

מכיוון שהמשבר יכול להישאר איתנו עוד חודשים ואף שנים, חשוב לעמוד בפיתוי ולא להיכנע ללחצים - לא לתת סובסידות ולא להגדיל תקציבים

אורי כץ
מיכאל שראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נתניהו במסיבת עיתונאים במשרד ראש הממשלה
אורי כץ
מיכאל שראל

משבר הקורונה מחריף, ואיש לא יודע באיזו עוצמה תכה המגפה בסופו של דבר בישראל, ומתי היא תדעך. הערכות בנוגע להשלכות הכלכליות של המגיפה נעות בין פגיעה נקודתית בענפי התעופה והתיירות, שתתוקן לאחר שהבהלה תחלוף, לבין משבר כלכלי חמור שיקיף את כל ענפי הכלכלה וגם את המערכת הפיננסית. בשלב ראשוני זה של המשבר הלחץ "לעשות משהו" חזק מאין כמוהו, והקריאה להגדיל תקציבים ולהעניק סובסידיות נשמעת מצד גורמים אינטרסנטים שונים. אך מכיוון שהמשבר יכול להישאר איתנו עוד חודשים ואף שנים, חשוב לעמוד בפיתוי ולא להיכנע ללחצים.

יש שלושה עקרונות מרכזיים עבור מדיניות כלכלית נכונה בעת משבר כזה, המערב רמה גבוהה במיוחד של חוסר ודאות. הראשון הוא שמירה על מרחב אפשרויות גדול.

איננו יודעים מה יהיו הצרכים הדחופים ביותר בעתיד: ייתכן שהמדינה תיאלץ להזרים סכומים משמעותיים למערכת הבריאות, למערכות הרווחה לשם תמיכה במובטלים, לגופים האמונים על אכיפת סגרים או להשלמה של מוצרים חיוניים. בגלל חוסר הוודאות, לא ניתן לחזות מראש את הצרכים ואת רמת הדחיפות שלהם. על כן, חשוב לאפשר למקבלי ההחלטות מרחב אפשרויות גדול לקבלת החלטות בזמן אמת ובהתאם להתפתחויות.

בהתאם לעיקרון זה, יש לנקוט מדיניות שמרנית ככל האפשר בנוגע להוצאות הממשלה והגירעון. הגירעון צפוי לגדול באופן אוטומטי כתוצאה מהמשבר, וזו תהיה טעות להגדיל בשלב זה את הגירעון וההוצאות באופן יזום. יתרה מכך, איננו יודעים כמה זמן המשבר יימשך ועד כמה חריפה תהיה פגיעתו. עדיף לשמור את האפשרות להגדיל את הגירעון בהמשך, כאשר המשק באמת יזדקק לכך.

מלבד זאת, יש לדחות על הסף כל דרישה להעלות שכר במגזר הציבורי במסגרת ההסכמים שאמורים להיחתם בחודשים הקרובים. אם המשבר יחמיר, ויתבטא בפיטורי עובדים ובירידת שכר במגזר הפרטי, יידרש גם קיצוץ בתשלומי השכר במגזר הציבורי, על מנת לחלק את הנטל באופן שוויוני יותר.

העיקרון החשוב השני הוא להגן על המלח ולא על האונייה. משברים כלכליים בדרך כלל מלווים בשינויים משמעותיים במפה העסקית. פירמות פחות יעילות, שמלכתחילה ההצדקה הכלכלית לקיומן היתה קלושה, נוטות לקרוס ראשונות ברגע שהביקושים וקווי האשראי נפגעים. בטווח הקצר התוצאה היא אבטלה גבוהה יותר, אך בטווח הארוך משאבי ההון האנושי והפיזי שהושקעו בהן יעברו לפירמות מוצלחות יותר שמסוגלות לשגשג גם בתנאים פחות נוחים, לענפים אחרים תחרותיים יותר, או לאזורים אחרים במדינה שבהם יש יותר הזדמנויות.

מטרתה של הממשלה היא לתמוך באזרחים, בעובדים, על מנת שיוכלו לעבור את תקופת המשבר באופן חלק ככל האפשר, למשל באמצעות דמי אבטלה והבטחת הכנסה, אך לא לעצור את התהליך האבולוציוני הבריא המוביל להכחדתן של פירמות לא יעילות או של ענפים נעדרי הצדקה כלכלית. על כן, בניגוד לדרישת ההסתדרות שפורסמה לאחרונה, יש להימנע ממתן סובסידיות לפירמות או לענפים.

העיקרון השלישי הוא הימנעות מנזק. יש להימנע מצעדים שעשויים לפגוע בצמיחה ולהחריף את המשבר הכלכלי המיידי, או לפגוע בהקצאת המקורות בכלכלה בטווח הארוך יותר. מקבלי ההחלטות עלולים לנקוט בצעדים כאלה על רקע לחץ ציבורי ולחצים מצד בעלי עניין, והרצון שלהם להראות שהם "עושים משהו".

על כן, אם נדרש לקצץ בהוצאות הממשלה, רצוי שלא לעצור פרויקטים קיימים בתחום התשתיות או לחדול מלשלם לספקים ונותני שירות — קיצוצים שעשויים לתרום לקריסתם של עסקים ולהחריף את הפגיעה בכלכלה. אם יידרש להגדיל באופן משמעותי ומיידי את הכנסות המדינה, ראשית יש לבטל פטורים ממס: הטבות לחיסכון ולשוק ההון, הטבות לגורמי ייצור, פטורים ממע"מ, נקודות זיכוי וכדומה. מרבית הפטורים האלה ממילא מעוותים את הקצאת המקורות במשק, חלקם רגרסיביים, וביטולם יתרום ליעילות ולצמיחה, בעוד שהעלאת שיעורי מס עשויה לפגוע בצמיחה. אם ביטול הפטורים לא יספיק ויהיה צורך בהעלאת סעיפי המס העיקריים, מומלץ להעלות ראשית את המע"מ, מכיוון שמס זה פוגע בצמיחה פחות מאשר מס הכנסה.

ניסיון העבר מלמד שכלים ושינויים מוסדיים "זמניים", שנועדו להתמודד עם משבר במשק, הפכו בחלוף המשבר לקבועים ונותרו במקומם במשך עשרות שנים — ביחוד כשמדובר בהגדלת הוצאות או בהקמת מחלקות בירוקרטיות חדשות. על כן, יש להימנע ככל האפשר משינויים בבסיס התקציב ולהגדיר מראש תאריכי תפוגה לכל תכנית ממשלתית שנועדה לטפל במשבר.

אורי כץ הוא חוקר בפורום קהלת ומיכאל שראל הוא ראש הפורום והכלכלן הראשי במשרד האוצר לשעבר

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker