השמועות על מותו של הגז הטבעי היו מוקדמות מדי

על אף ההתקדמות בהקמת מתקנים סולאריים, אנרגיית שמש תוכל לספק רק שליש מהחשמל שלו זקוקה ישראל ■ לפיכך הגז הטבעי צפוי ללוות את ישראל עוד שנים רבות ■ ש לפעול למזעור פליטות המתאן בתהליך הפקתו

נורית גל
נורית גל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
צילום: מארק ישראל סלם

במאמרו מ–28 בפברואר במוסף "הארץ", טען ניר חסון כי הגז הטבעי מזיק לסביבה לא פחות מהפחם ויש להימנע מהשימוש בו. אלא שבתנאים היחודיים של משק החשמל בישראל, הגז הטבעי הוא מרכיב חיוני בתמהיל הדלקים, לצד הגדלת ייצור האנרגיה המתחדשת.

שיטת המכרזים שגובשה ברשות החשמל הביאה את האנרגיה המתחדשת ל–5% מהייצור ב–2019 והצפי הוא ל–10% ב–2020. בימים אלה נבדקת האפשרות להגדיל את היעד ל–30% מהייצור ב–2030, ולשם כך מתוכננת הקמת מתקנים סולאריים עם יכולת אגירה, ורשות החשמל פועלת לפתרון חסמים ולפיתוח הרשת. במקביל, השימוש בפחם צומצם מכ–60% בתחילת העשור ל–30% בלבד ב–2019. לפי מדיניות שר האנרגיה, יובל שטייניץ, היחידות הפחמיות הישנות באתר אורות רבין יוחלפו בתחנות חדשות הפועלות בגז טבעי והתחנות הפחמיות החדשות יותר יוסבו בהדרגה לגז טבעי, כך שהשימוש בפחם יפסק כליל עד שנת 2026.

צעדים אלה הביאו לירידה משמעותית בפליטות של תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית בישראל. הפחתה משמעותית נוספת צפויה בשנת 2022 עם השלמת ההקמה של מתקני הייצור בגז במקום התחנות הפחמיות הישנות באתר אורות רבין. פליטות גזי החממה מייצור חשמל פחתו גם הן באופן ניכר, אף שייצור החשמל בישראל ממשיך לגדול.

על אף ההתקדמות הרבה בשילוב האנרגיה המתחדשת, והמגמה המשמחת של ירידת מחירי אגירת האנרגיה, ישראל אינה יכולה לוותר על השימוש בגז טבעי. ראשית, ישראל היא ״אי חשמלי״ ואין לה יכולת לאזן את הייצור באמצעות רכישת חשמל והעברת עודפים למדינות שכנות. שנית, בשונה ממרבית המדינות, בישראל הרוב המוחלט של האנרגיה המתחדשת מיוצר מאנרגיית שמש ולכן הוא רגיש לשינויי מזג אוויר, שינויים אלה מאוזנים באמצעות מתקני ייצור בגז. שלישית, אנרגיית שמש היא עתירת קרקע, ועל אף ההתקדמות הרבה בהקמת מתקנים על גבי גגות, מאגרי מים ושדות חקלאיים, היקף השטחים שמופה עד כה מאפשר לייצר לכל היותר שליש מהחשמל באמצעות אנרגיית שמש. זאת ועוד, מתקנים סולאריים עם יכולת אגירה צפויים להיות זולים בהשוואה למתקני ייצור בגז הפועלים בשעות שיא הביקוש, אולם החלפת מתקני הייצור בגז הפועלים באופן רציף (Baseload) תחייב היקף גדול משמעותית של כושר אגירה בעלות גבוהה משמעותית.

לאור זאת, יש להמשיך לפעול במרץ להסרת החסמים, לפיתוח הרשת ולהקמת מתקני אגירה כדי לאפשר שילוב נרחב של אנרגיה מתחדשת בישראל. לצד זאת, הגז הטבעי צפוי ללוות את ישראל עוד שנים רבות, והמעבר מפחם לגז יביא לשיפור ניכר בזיהום המקומי ויתרום לעמידה של ישראל ביעדי הפחתת גזי החממה. לפיכך, יש לפעול למזעור פליטות המתאן בתהליך הפקת הגז, אולם באופק הנראה לעין לא ניתן לוותר על השימוש בגז ליצור החשמל.

ד"ר נורית גל היא מומחית לאנרגיה, וכיהנה כסמנכ"לית ברשות החשמל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום