פקקים וג'נטריפיקציה: גם את הפריפריה מקריבים לטובת מגדלים

רשויות מקומיות בפריפריה המעוניינות לקדם התחדשות עירונית חייבת להיכנע לדרישות השוק והיזמים ולאשר בניית מגדלים ודירות יוקרה ■ אלה מביאים לדחיקה של אוכלוסיות מוחלשות ולבזבוז שטחים ואנרגיה ■ חייבים לשנות את המדיניות הזו למען התושבים והסביבה

תום לוי
תום לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מגדלים בבאר שבע
מגדלים בבאר שבעצילום: אליהו הרשקוביץ

לפני כחצי שנה הגיע ראש עיריית באר שבע לבית הנשיא בכדי להציג בפניו את החזון שלו לעיר. החזון הזה מתממש בתוכנית המתאר לשנת 2030, התומכת בבניית מגדלים בגובה של 24, 36 ואף 50 קומות. מדיניות זו של העירייה מגיעה מתוך מצוקה וחוסר ברירה, ולא מתוך עוצמה כלכלית או אחרת. המצב הוא פשוט: רשות פריפריאלית חפצת חיים שרוצה לבצע התחדשות עירונית, חייבת להיכנע לדרישות השוק והיזמים עקב שווי הקרקע הנמוך.

נראה כי תחת תוכנית המתאר הנוכחית, דיור בר־השגה יהיה מצרך נדיר, כאשר מגדלי היוקרה שכלולים בה מיועדים לעשירים בלבד. תהליכי הפינוי־בינוי שיבוצעו יסתיימו בג'נטריפיקציה — דחיקתם של התושבים הוותיקים, שפשוט לא יעמדו בעלייה של מאות אחוזים במחירי הארנונה והתחזוקה. מגדלים לא פותרים את משבר הדיור עבור מי שהכי סובלים ממנו: משפחות צעירות, קשישים וזכאי דיור ציבורי. מטעמי רווח בונים היזמים דירות ענק, שבפועל גרים בהן מעט אנשים.

מעבר להשלכות החברתיות, מגדלים של יותר מתשע קומות מהווים מפגע סביבתי אדיר עם בזבוז אנרגיה רב ועומסים על תשתיות העיר. בניגוד לאינטואיציה, מגדלים לא שומרים על שטחים פתוחים, משום שצורת בנייה זו דווקא מבזבזת שטח יותר מאשר חוסכת, בשל הצורך במרווחים גדולים בין בניין לבניין. כבר כיום שמי באר שבע צבועים במגדלים פזורים, מוזנחים, המהווים נזק בטיחותי חמור. המגדלים החדשים שימשיכו להעכיר את קו הרקיע של העיר, ינציחו מדיניות המאפשרת לשוק הקבלני לשלוט בתכנון העירוני של באר שבע.

כיום, הקרן להתחדשות עירונית, שהיתה אמורה לקום על פי חוק במטרה להתמודד עם הבעיה, אינה קיימת. אותה קרן נמצאת בהדממה בחמש השנים האחרונות, והתקציב שלה לא מועבר על ידי משרד האוצר. הקרן היתה אמורה לסבסד התחדשות עירונית בפריפריה, במטרה לייצר את הכדאיות לביצוע פרויקטים גם במקומות כמו הנגב. במציאות שבה אין תמיכה ממשלתית לקידום תהליכי התחדשות עירונית, עיריות הפריפריה, ובאר שבע בפרט, נעות אל עבר גורל ידוע מראש.

אנו, קבוצת הפעילים במגמה ירוקה באר שבע נאבקים כדי לקדם בנגב התחדשות עירונית חברתית ובת־קיימא. כדי שאוכלוסיות מוחלשות לא יידחקו לשוליים וכדי שהשטח ינוצל בצורה מיטבית, המחקר והניסיון בשטח מלמדים שהפתרון הוא בנייה מרקמית ומגוונת עד תשע קומות. אנו קוראים לעיריית באר שבע, יחד עם עיריות נוספות, ללחוץ על הממשלה לשנות כיוון ולהשקיע בהתחדשות עירונית אמיתית ואיכותית, התואמת את צורכי התושבים והסביבה.

התחדשות עירונית היא אתגר לאומי שמטרתו לאכלס כ–15 מיליון אזרחים ב–2048, תוך שמירה על השטחים הפתוחים. התחדשות עירונית בפריפריה היא לב האתגר, והמדינה נקראת לדגל על מנת לצלוח אותו. כניעה והטמנת הראש בחול — או במקרה הזה בבטון — אינה הדרך.

הכותב הוא דובר המאבק בתוכנית המתאר של עיריית באר שבע מטעם ארגון מגמה ירוקה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker