מנדטים על הרצפה? המפלגות שנלחמות על 2,000 קולות

מערכת הבחירות השלישית נראית די דומה לקודמותיה, ובהיעדר שינויים דרמטיים, לא נראה שיש משהו שיכול לשנות את דעת הבוחר ■ מה שנותר הוא המאבק על שיעורי ההצבעה - למי זה לא משנה ולמי זה קריטי?

איתמר מושקין
איתמר מושקין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שלט בחירות של העבודה-גשר-מרצ בשדרות
שלט בחירות של העבודה-גשר-מרצ בשדרותצילום: Eliyahu Hershkovitz

בעוד ימים ספורים, לאחר שני סבבי בחירות שבהם חברי הכנסת הנבחרת החליטו לא לעשות את הנדרש כדי להרכיב קואליציה ולהקים ממשלה, נצא שוב אל הקלפיות. אבל מה יכול להיות שונה הפעם? לא היו שינויים דרמטיים במבנה המפלגות (למעט איחוד העבודה-גשר עם מרצ) ולא שינויים משמעותיים בהבטחות הבחירות. אז מה כן, אם בכלל, יכול לשנות את דעת הבוחר?

אחד הכלים שהמפלגות יכולות להפעיל הוא להתמקד בעידוד הצבעה, יותר מאשר שינוי הצבעה. כפי שפורסם באחרונה ב-ynet, הליכוד מנסה להתמקד ב"קלפיות זהב", שבהן שיעור ההצבעה היה נמוך, אך שיעור התמיכה בליכוד היה גבוה. בעוד הליכוד משקיע מאמצים רבים באיסוף מידע על בוחרים פוטנציאליים שיש להניע (גם אם לאו דווקא בהגנה על המידע), עולה השאלה - מה אפשר להפיק ממידע גלוי, ללא איסוף נתונים על מצביעים פרטניים?

ברמה הבסיסית ביותר, אפשר לשאול איך מפת המנדטים היתה משתנה אילו כל הבוחרים הפוטנציאליים היו יוצאים להצביע. כמובן, אנחנו לא יודעים למי אותם בוחרים היו מצביעים; אנחנו יכולים רק לשער. ניתן להניח הנחה סבירה, אם כי בעייתית, ולהעריך שהם היו מצביעים באותו אופן כמו הבוחרים שכן יצאו להצביע באותה קלפי: למשל, אם בקלפי מסוימת היו 20% הצבעה לליכוד, אז מתוך הבוחרים שנשארו בבית והיו רשומים באותה קלפי, נניח ש-20% מהם היו מצביעים לליכוד. בהמשך נראה איך מצמצמים את הבעייתיות של הנחה זו.

ובכן, כפי שנותח במקומות רבים, שינוי כזה לא יהיה דרמטי - עלייה של כמנדט וחצי לרשימה המשותפת, כמנדט לישראל ביתנו, וכחצי מנדט לליכוד, על חשבון גוש השמאל-מרכז והמפלגות הדתיות. זו גם התוצאה שהיינו רואים מניתוח כזה בסבבי בחירות קודמים - עלייה של מנדט עד שניים למפלגות הערביות על חשבון המפלגות הדתיות. לא בדיוק מהפך שלטוני.

פוטנציאל לעוד 18 אלף קולות

אך מה אם שיעור ההצבעה לא יעלה באופן אחיד, אלא כתוצאה ממאמץ ממוקד של מפלגות להוציא את בוחריהן לקלפיות? מה הפוטנציאל של מאמץ כזה, ואיך מפלגה צריכה למקד אותו?

כדי לענות על השאלה זאת, ביצענו ידידי ד"ר גל אלון ואנוכי ניתוח פשוט, המתבסס על חיפוש קלפיות עם שיעור תמיכה גבוה (במפלגה שעבורה מבצעים את הניתוח) ושיעור הצבעה נמוך (בין אם באופן אבסולוטי, או ביחס לממוצע מהשנים האחרונות; אם שיעור ההצבעה ביישוב מסוים לא הסתכם ביותר מ-40% כבר 20 שנה, יצטרך לקרות משהו מיוחד מאוד כדי להעלות אותו). תוצאות הניתוח מוצגות במפה שהוכנה על ידי מושון זר-אביב, בסיוע דן דרך. 

לדוגמה, אם נסתכל על אזור הצפון הישן בתל אביב, נמצא כי שיעור ההצבעה בקלפיות באותו אזור היו כ-62% בבחירות האחרונות, בעוד השיא באזור הזה בשנים האחרונות היה 66% (ב-2015). כלומר, בלי להניח הנחות מפליגות על היכולת להוציא בוחרים מהקלפי, נשמע שאפשר באופן ריאלי להעלות את שיעור ההצבעה ב-4% בצפון הישן בתל אביב, מה שמתורגם לכ-380 קולות.

ומי יכול להרוויח מכך? ובכן, באזור זה היתה תמיכה של כ-25% בעבודה-גשר ובמרצ יחדיו בבחירות האחרונות, ותמיכה של כ-55% בכחול-לבן; ביחד מדובר בתוספת של כ-300 קולות לגוש השמאל-מרכז, באזור זה בלבד. במפה להלן נסתכל בזום-אין על צפון תל-אביב, ונראה את האזור הזה מסומן במפה בירוק כהה.

מפת אחוזי ההצבעה של העבודה-גשר-מרצ
מפת אחוזי ההצבעה של העבודה-גשר-מרצצילום: צילום מסך

אז מצאנו אזור אחד עם כ-75 קולות פוטנציאליים לעבודה-גשר-מרצ. כמה קולות כאלו יש בכל הארץ, ואיפה הם?

באופן כללי, נראה כי המיקוד למפלגה זו הוא בשני סוגים של אזורים: יישובים ערביים, שבהם שיעור ההצבעה נמוך משמעותית ממה שהיה ב-2006-2003, ומעוזי השמאל, שבהם יש ערך גם להעלאה לא-גדולה של שיעור ההצבעה. במפה הבאה ניתן לראות את האזורים האלה בירוק: טירה וכפר קאסם מצד אחד, מול אבן יהודה ותל אביב מצד שני. המפה ממוקדת באזור המרכז לצורך הקריאות, אך ניתן לעיין במפה אינטראקטיבית.

מפת אחוזי ההצבעה של העבודה-גשר-מרצ
מפת אחוזי ההצבעה של העבודה-גשר-מרצצילום: צילום מסך

>>למפה האינטראקטיבית של העבודה-גשר-מרצ לחצו כאן

ובסך הכל, מה יכולה להיות ההשפעה של העלאה ממוקדת כזאת? אם נמשיך את הדוגמה של העבודה-גשר, נמצא כ-22 אלף קולות כאלה, באזורים דומים לאלה שראינו: מצד אחד אזורים עם הרבה מצביעי שמאל, שבהם כל העלאה של אחוז ההצבעה עוזרת (למשל, 3,000 מתוך 22,000 קולות אלה נמצאים בתל אביב-יפו), ומצד שני יישובים ערביים שבהם אחוז ההצבעה היה נמוך בבחירות האחרונות ביחס לשנים הקודמות (למשל, עוד כ-700 קולות נמצאים בבית-ג'ן בלבד וכ-700 נוספים בכפר קאסם בלבד).

כמה קולות אפשר לגייס למפלגה?

מקסום הצבעה עבודה-גשר-מרצ

>>לטבלה המלאה של מקסום נתוני ההצבעה לחצו כאן

באופן דומה, נוכל להסתכל על אותו ניתוח עבור הרשימה המשותפת, ולזהות את היישובים הערביים שבהם יש פוטנציאל גבוה להעלאת שיעור ההצבעה (כלומר, בהם אחוז ההצבעה נמוך ביחס ל-20 השנים האחרונות). בסך הכל, מבצע שכזה יכול להוביל לתוספת של כ-90 אלף קולות לרשימה המשותפת, והיא זו שיכולה להרוויח הכי הרבה ממיקוד בהעלאת שיעורי ההצבעה.

מפת אחוזי ההצבעה של הרשימה המשותפת
מפת אחוזי ההצבעה של הרשימה המשותפתצילום: צילום מסך

>>למפה האינטראקטיבית של הרשימה המשותפת לחצו כאן

ומה לגבי ישראל ביתנו? נראה כי פה יש פוטנציאל של כ-18 אלף קולות, שגם הם מאוד ממוקדים: כ-2,000 נמצאים ב-12 אזורים בלבד (במפה ניתן לראות כמה מהבולטים, בבת ים ובפתח תקוה).

מפת אחוזי ההצבעה של ישראל ביתנו
מפת אחוזי ההצבעה של ישראל ביתנוצילום: צילום מסך

>>למפה האינטראקטיבית של ישראל ביתנו לחצו כאן

ניתן לחזור על הניתוח לכל המפלגות, אך פרויקט הנעת הבוחרים של הליכוד נדון כבר רבות, ולמפלגות הדתיות ולכחול לבן מיוחסים שיעורי הצבעה גבוהים (כך שהנעת בוחרים היא לאו דווקא כלי משמעותי עבורן), ואת המסקנות אפשר לראות כבר מכאן: במגזר היהודי, הנעת בוחרים שלא יצאו להצביע היא לא בהכרח המהלך שיוביל למהפך ולשינוי משמעותי של תמונת המנדטים, למרות הפוקוס הרב שהוא מקבל (בפרט בקמפיין הליכוד, שנראה - לצופה מבחוץ - ממוקד בכך כמעט לגמרי).

כמה קולות אפשר לגייס למפלגה?

מקסום הצבעה כחול לבן

>>למפה האינטראקטיבית של כחול לבן לחצו כאן

לעומת זאת, במגזר הערבי, להנעת בוחרים יש פוטנציאל לשינוי משמעותי, גם אם היעד שהם מציבים לעצמם הוא "רק" הגעה לשיעור ההצבעה המקסימלי מהשנים האחרונות. כך או כך, אם מבצעים מהלך כזה, יש ערך רב למיקוד באזורים הרלוונטיים, עם שיעור תמיכה גבוה במפלגה מצד אחד, ושיעור הצבעה נמוך (ביחס לשנים האחרונות) מצד שני. 

הכותב הוא מדען נתונים בחברת Precognize ובוגר תואר שני בחוג לפיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker