דיל המאה האמיתי: לישראל אסור לפספס את המהפכה החדשה

למרות ההישגים בהפחתת פליטות הגז וקידום תוכניות אסטרטגיות של משרד האנרגיה, ישראל עדיין לוקה בחסר ■ יישום ה"גרין ניו דיל" בישראל יביא לתועלת כלכלית של 400 מיליארד שקל בשנה. לממשלה הבאה יש הזדמנות יוצאת דופן

ירון נוידרפר
ירון נוידרפר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה נגד זיהום בחיפה
הפגנה בדרישה להפסקת זיהום האוויר במפרץ חיפהצילום: רמי שלוש

בדצמבר האחרון הוכרזה תוכנית "הגרין ניו דיל". שם התוכנית — שנבחר כמחווה לניו דיל האמריקאי משנות ה–30 של המאה הקודמת — אמור לרמוז על ההצלחה המסתמנת של העברת האיחוד האירופי — אחד מגושי הכלכלה הגדולים בעולם — למסלול ירוק וידידותי לסביבה. WIN־WIN כלכלי, חברתי וסביבתי.

התוכנית המהפכנית שהוצגה על ידי הנציבות האירופית כתוכנית העבודה לעשור הקרוב, שמה לה למטרה לשנות את התפישה הכלכלית והסביבתית הישנה שמעודדת, בין היתר, שימוש במקורות אנרגיה מזהמים, ונועדה בסופו של דבר להפוך את אירופה עד 2050 ליבשת נייטרלית מפליטת פחמן דו־חמצני. התוכנית זוכה לרוח גבית כלכלית מהאיחוד האירופי, שמתכוון להשקיע בה כ–500 מיליארד יורו עד 2030. כרבע מהתקציב הכולל שלו.

לפי דו"ח של פירמת BDO, ישראל היא המדינה הרביעית ב–OECD בהפחתת פליטות גזי חממה ביחס לתוצר. פליטת גזי החממה בישראל היא כיום 9.95 טון לנפש, והתחזית ל–2030 — שהצריכה תרד ל–7.7 טון לנפש, כלומר, ירידה של 35% בעשור. עם זאת, למרות ההישגים בהפחתת פליטות הגז וקידום תוכניות אסטרטגיות כמו התוכנית "להצלת ישראל מאנרגיה מזהמת" של משרד האנרגיה, ישראל עדיין לוקה בחסר בצד השני של המטבע — נושא האנרגיות המתחדשות — במעבר לכלי רכב חשמליים, בנייה ירוקה, צרכנות חומרים מתכלים ועוד.

מתחם מפעלים מפרץ חיפה
מפרץ חיפה. מוקד לזיהוםצילום: רמי שלוש

בעוד שמדינות אירופה פועלות לשינוי התפישה הכלכלית־סביבתית באופן שיעודד השקעות ברות קיימא, ירוקות וידידותיות לסביבה, נראה שישראל נשארת מאחור. ייתכן והסיבה נעוצה במערכות הבחירות התכופות והחוזרות שמשפיעות לא רק על הנבחרים והבוחרים, אלא גם על עצירת פרויקטי ענק והשקעות של מיליארדים במטרות בעלות ערך כלכלי־חברתי.

ניצנים ראשונים לקידום תוכנית "הגרין ניו דיל" בישראל, נראו בשתי מערכות הבחירות האחרונות במצעי שתיים מהמפלגות הגדולות. מטרת תוכניותיהן — המתמקדות בתחבורה ציבורית, באנרגיה, בדיור ובשינוי הרגלי הצריכה — ניצול יעיל יותר של משאבים ומניעת נזקי זיהום אוויר. יישומן, על פי הערכות, צפוי להביא לתועלת כלכלית של כ–400 מיליארד שקל בשנה. סכום נאה לכל הדעות.

בדומה לשינוי שהביאה עמה התוכנית המקורית בארה"ב, "הגרין ניו דיל" מסמנת שחר של יום חדש ועל ישראל לקרוא את השינויים במפה העולמית. התפישה החדשה אומרת כי השקעה במיזמים חברתיים וסביבתיים והיכולת למצוא פתרונות לבעיות חברתיות קיימות — תניב למשקיעים ולשותפים לדרך תשואה כספית שגם תואמת את עולם הערכים שלהם. זאת, במקביל להפיכת העולם למקום טוב יותר. לפיכך, ככל שההשקעות יהיו ממוקדות בבעיה מוגדרת, קל יהיה למצוא לה פתרון ומימון.

ישראל היא מעצמה עולמית בתחומי הטכנולוגיה, הביטחון והחקלאות, וכדי שנוכל לעמוד בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם, עלינו להוביל ולכונן גם השקעות בתחומים חברתיים וסביבתיים אשר ישליכו על תחומים אחרים, לרבות צרכנות, נדל"ן, חינוך ועוד.

על הממשלה הבאה לגבש מודל בדומה לתוכנית "הגרין ניו דיל", ולמקד את השקעותיה באופן ברור ומוגדר בפרויקטים שיניבו תועלת וערך כלכלי־חברתי־סביבתי. לפתחם של מקבלי ההחלטות והממשלה הבאה מונחת הזדמנות יוצאת דופן להצטרף לשינוי העולמי, ואסור לנו להישאר מאחור.

הכותב הוא מנכ"ל חברת האג"ח החברתיות Social Finance Israel

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker