הכלכלה הכורדית מתנדנדת, אבל העיקר שיש כסף לזיקוקים

עיראק תקועה בעקבות התקיפות האיראניות, והממשל טוען שהוא זקוק למיליארד דולר בשנה לטיפול בהמוני הפליטים בחבל הכורדים,אבל המלונות והמסעדות במדינה מלאים, וחגיגות ראש השנה היו ראוותניות במיוחד

צבי בראל
חגיגות השנה החדשה במוסול
חגיגות השנה החדשה במוסולצילום: AFP

"פליטים" חדשים הגיעו החודש לחבל הכורדי בעיראק. אלה הם עובדי שגרירות ארה"ב בבגדאד, שרבים מהם פונו מבניין השגרירות המוגן ב"אזור הירוק" בעיר אחרי חיסולו של קאסם סולימאני.

בבואם, הם גילו שאינם הדיפלומטים היחידים שמצאו מקלט לרגע אצל הכורדים. עמם הגיעו גם עובדים בשגרירויות בריטניה ומדינות אירופאיות אחרות עד שיעבור זעמה של "הנקמה האיראנית". מי שלא הצליחו להימלט מן האיום הם 120 עובדי החברה הכורדית "דאשת סנאת ללוגיסטיקה ומסחר" שמספקת צרכים לוגיסטיים לבסיס חיל האוויר בראש אל־עין שהותקף בטילים איראניים.

העובדים שנתקעו בבסיס דיווחו שהם חוששים לצאת מהבסיס שנמצא באזור אנבאר, ולחזור לבתיהם בחבל הכורדי מחשש שיותקפו על ידי המיליציות השיעיות שמחפשות לפגוע בכל מי שמסייע לכוחות האמריקאים. עובדים אלה יוצאים בדרך כלל לחופשה בכל שלושה חודשים, ועכשיו הם עושים בבסיס את החודש הרביעי מבלי שמישהו ידאג לביטחון הנסיעה שלהם.

הם אינם הנפגעים הכורדים היחידים מפרשת סולימאני. מגדלי עופות בחבל הכורדי, שמייצרים יותר מ–160 אלף טון בשר עוף ומיצאים חלק מהתוצרת לעיראק, דיווחו על ירידה תלולה במכירותיהם, וכמוהם גם סוחרים כורדים שמיבאים סחורות מטורקיה עבור בתי מסחר בעיראק.

אבל נראה כי הנזק החמור יותר עלול להיגרם לתקציב החבל הכורדי אם לא יאושר בהקדם ההסכם שנחתם בין ממשלת עיראק לממשלת החבל הכורדי. על פי ההסכם, אמור החבל לקבל כ–13% מתקציב המדינה בתמורה ל–250 חביות נפט ליום שמופקות בשדות הנפט של החבל, ושאת תמורתם מחויב החבל להעביר לממשלת עיראק. ההסכם אמנם נחתם, אבל הוא זקוק עדיין לאישור הפרלמנט העיראקי.

חגיגות השנה החדשה בחבל הכורדים בעיראק
חגיגות השנה החדשה בחבל הכורדים בעיראקצילום: AFP

מתנגדי ההסכם בפרלמנט טוענים שממשלת המעבר העיראקית לא הייתה מוסמכת כלל לחתום עליו — ועד שלא תקום ממשלה מוכרת, להסכם אין תוקף. החבל הכורדי ממשיך אמנם להפיק כ–500 אלף חביות ליום, ולייצא אותן לנמל ג'יהאן בטורקיה, אבל ממשלת טורקיה מחויבת, לפחות רשמית, לשמור בנאמנות את הסכומים שמגיעים לממשלת עיראק, כך שהחבל הכורדי אינו יכול להנות מכל הכנסות הנפט ולהחזיר את החוב הציבורי שלו שעומד על כ–17 מיליארד דולר.

לצד החשש לגורל הסכם הנפט, צופה הנהגת החבל בחרדה את האפשרות שהכוחות האמריקאיים יסוגו מעיראק ויותירו את החבל ללא הגנה חיונית. נציגי החבל בפרלמנט העיראקי החליטו כמחאה להיעדר מן ההצבעה על חוק הוצאת הכוחות הזרים שהתקבל החודש בפרלמנט, והם דוחים את הדרישה לפיה על הכוחות לצאת גם מהחבל הכורדי שמוגדר כחלק בלתי נפרד מהמדינה. הנוכחות האמריקאית היא הערבות החשובה ביותר לרגיעה הביטחונית ממנה נהנה החבל מאז 2003, בלעדיה לא יכול היה לפתח משק פורח, לייבא משקיעים, ולממן את הוצאותיה השוטפות של ממשלת החבל.

אמנם הממשל האמריקאי הבהיר לעיראק שאין בכוונתו לצאת מן המדינה, אבל הכורדים למודי הניסיון מכירים כבר בכך שהבטחות אמריקאיות טובות ליום שבו הן ניתנו. אגב, לא רק הכורדים נהנים מן החסות האמריקאיות — בזכות הביטחון והיציבות בחבל, הוא מושך אליו גם חברות סיניות ורוסיות, שאחת מהן, רוסנפט, מפעילה את צינור הנפט הכורדי שחוצה את הגבול לטורקיה.

הבעיה היא שחלק לא מבוטל מהכנסות החבל לא מוצא דרכו לשירות ששה מיליון תושבי החבל. כמו בעיראק, גם בכורדיסטן מצאו פוליטיקאים, ראשי שבטים ואנשי עסקים מקורבים את הדרך לשלשל לכיסיהם נתחים גדולים מן ההכנסות. על פי הערכת הוועדה לענייני יושרה במשרד המשפטים של החבל הכורדי, הפסידה הממשלה בשלוש השנים האחרונות כ–356 מיליון דולר מאבדן הכנסות. לדעת כלכלנים כורדים, זוהי הערכה שמרנית מאד, וכי ההפסד האמיתי גבוה בהרבה ומגיע לשניים או שלושה מיליארדי דולרים.

ראש ממשלת החבל, מסרור ברזאני, הצליח להעביר בפרלמנט הכורדי רפורמה שמטרתה לסייע במאבקו כנגד השחיתות. הרפורמה קבעה תקרה לתשלומי הפנסיה, קיצצה את משכורות חברי הפרלמנט עד כמחצית וקטעה את ההטבות והמשכורות של "חיילי רפאים" שהצהירו שהם משרתים בכוחות הפשמארגה הכורדים מבלי ששרתו אפילו יום אחד. אולם הצעדים הללו לא יוכלו לעקור את נגע השחיתות לבדם. הכסף הגדול שמאבדת המדינה טמון בפרויקטים שבהם זכו קבלנים מבלי להוציאם לפועל. גביית מסים מחברות ועסקים היא נקודת תורפה כרונית, פיקוח על הכנסות ממכסים שמוטלים על סחורות שמיובאות כמעט שאינו קיים וכמוהו גם הפיקוח על ההוצאות הממשלתיות.

חיילי הפשמרגה הכורדית בעיראק
חיילי הפשמרגה הכורדית בעיראקצילום: THAIER AL-SUDANI / רויטרס

בחבל הכורדי מתגוררים גם כ–300 אלף פליטים שהגיעו מסוריה ומעיראק, כשמעת לעת עשוי מספרם להגיע גם למיליון פליטים. הממשל הכורדי טוען שהוא זקוק לכמיליארד דולר בשנה כדי לתחזק את השירותים שניתנים לפליטים. אך כשהנהגת החבל מבשרת בגאווה שהוציאה השנה כ–800 אלף דולר רק על זיקוקין בחגיגות ראש השנה, וכאשר בתי המלון והמסעדות גדושים בתיירים ועסקי הנדל"ן רק גואים, מוקדם בינתיים לדאוג לעתידו הכלכלי של החבל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker