לציבור יש מה להרוויח מגסיסת הקניונים

ניתן להסתכל על המציאות שבה אתרי המסחר המקוון מכניעים את הקניונים כהזדמנות להחזיר עטרה ליושנה - ולשלב בקניונים מרכיבים שאינם מסחריים בלבד

גוני פרנקל
גוני פרנקל
קניון King of Prussia בפילדלפיה, פנסילבניה. הקניונים יהפכו למרכזים קהילתיים
קניון King of Prussia בפילדלפיה, פנסילבניה. הקניונים יהפכו למרכזים קהילתייםצילום: בלומברג
גוני פרנקל
גוני פרנקל

קניונים רבים כיום נמצאים בשלבים שונים של גסיסה. בארה"ב זו תופעה נפוצה: במקרה הטוב, הקניון הופך למגרש למשחקי פיינטבול או אתר צילום (כמו בסדרה Stranger Things); במקרה הרע, הוא נסגר והמבנה נהפך עזובה. התופעה הזאת מתרחשת בעיקר בשל התחרות הקשה עם אתרי המכירות המקוונים. גם בישראל, יותר ויותר חברות אופנה נתקלות בקשיים, והמסחר באינטרנט מכרסם בעקביות בשורת הרווח של רשתות, שנאלצות לסגור סניפים, או להתפרק לחלוטין.

אמנם חנות או שתיים שנסגרות בשנה אינן מאיימות על עתיד הקניון, אך קניונים אינם יכולים להרשות לעצמם להחזיק יותר מדי חנויות ריקות, הן בגלל הפגיעה ברווחים והן משום שזה עלול להרתיע קונים. לכן, בעלי הקניונים נאלצים להתפשר על דמי שכירות, או להפחית בעלויות אחרות כדי לפתות זכיינים לשכור שטח.

נסיגה כזאת לא יכולה להחזיק זמן רב, ולכן כאשר הקיצוץ ברווח השולי מתקרב לשלב שבו קניון נהפך מנכס לנטל — הבעלים מחפשים פתרונות. בשנים הבאות הקניונים ייאלצו להמציא את עצמם מחדש כדי לשרוד, או לכל הפחות להיזכר בייעודם המקורי.

מרכזי קניות היו קיימים ברחבי העולם כבר לפני אלפי שנים בתצורות שונות, כאשר המפורסמים שבהם היו הפורום הרומאי, הבזאר הטורקי או הפרסי ואחרים. מרכז הקניות המודרני המוכר לנו היטב, ומאפיין את פרברי ארה"ב, תוכנן בשנות ה–50 של המאה הקודמת על ידי מהגר יהודי בשם ויקטור גרון, ונועד להיות מרכז קהילתי, לא רק מסחרי. ואולם הקפיטליזם האמריקאי דרס את כוונת המשורר, והפך את מרכזי הקניות לסמל תרבות הצריכה האמריקאית, שאינה יודעת שובע.

ניתן להסתכל על המציאות כיום, שבה אתרי המסחר המקוון מכניעים את הקניונים, כהזדמנות להחזיר עטרה ליושנה ולשלב בקניונים מרכיבים שאינם מסחריים בלבד. מרכיבים אלה מושכים קהל צרכנים משלם כדי לצרוך שירותים חברתיים.

בארה"ב, קניונים כבר התחילו לאתר חלופות יצירתיות לחנויות, ומשכירים את החללים הריקים למשחקיות, מכללות, חללי עבודה משותפים ואף מסבים חנויות לדירות מגורים. קניון חפץ חיים יכול לשלב בין חלליו חנויות יד שנייה, מרפאות, חללי מציאות מדומה או עבור עוסקים במלאכה זעירה, כמו סנדלרים, מתפרות וכו'. קהילה שלמה במקום אחד.

ברוח זו, ייתכן שקניוני העתיד יצטרכו לשנות גם את המרחב הציבורי שבין החנויות, באמצעות תוספת ספסלים, בריכות מים, פינות הנקה שאינן נדחקות בסמוך לשירותים וניקיונן מוטל בספק, או קירות טיפוס כאמצעי למשיכת חובבי ספורט מכל הגילים. באופן אירוני, גם ההתחממות הגלובלית עשויה להוות הזדמנות לקניונים, בהציעם מרחב נקי יחסית מזיהום, בהשוואה לרחוב הסואן.

אוכלוסיות נוספות שיכולות להימשך לקניון בסגנון קהילתי הם אנשים עם צרכים מיוחדים, שלעתים רבות מודרים מהמרחב הציבורי מסיבות שונות. באחרונה פתחו העמותה לילדים בסיכון ומרכזי ביג במיזם, המקצה יום אחד בחודש לטובת לקוחות על הרצף האוטיסטי — שעבורם ביקור בקניון הוא מתקפה כוללת על החושים. ביום זה מרכז הקניות מותאם לצורכיהם מבחינת תאורה וקול. גמישות כזאת אינה רק צעד מבורך, היא מסמנת שינוי כיוון חשוב בתפישת מקומו של הקניון בקהילה.

במצבו העתידי, קניון בר קיימא יכלול את כל המרכיבים שלהם התושבים זקוקים, לא רק לשם סיפוק התאווה הצרכנית — ויהפוך למרכז קהילתי, חיוני פעיל ותוסס.

הכותב הוא יועץ אסטרטגי בכיר בחברת תארא

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ