המרצים באוניברסיטה לא יודעים ללמד? יש לחייב אותם בקורס הוראה

אחד התנאים החשובים להכשרה מוצלחת של הסטודנטים ולשביעות רצונם מהלימודים הוא איכות ההוראה. האם וכיצד ניתן לשפר אותה?

אליעזר יריב
הדס הובר
סטודנטים באוניברסיטת אריאל
סטודנטים. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: מוטי מילרוד
אליעזר יריב
הדס הובר

פתיחת שנת הלימודים האקדמית מפנה לרגע קצר את תשומת הלב הציבורית לנעשה במוסדות המחקר ולהכשרת אנשי המקצוע בישראל. אחד התנאים החשובים להכשרה מוצלחת של הסטודנטים ולשביעות רצונם מהלימודים הוא איכות ההוראה. האם וכיצד ניתן לשפר אותה?

אין זה סוד שהאקדמיה בישראל ובמדינות אחרות עוברת בדור האחרון שינויים דרמטיים באשר להגדרת תפקידיה. רבים מקוננים על ירידת מעמדו של התואר האקדמי, על ההידרדרות באיכותו ועל אובדן הרלוונטיות שלו. בסקרים התקופתיים שעורכת התאחדות הסטודנטים, מחצית המשיבים טוענים כי איכות ההוראה במוסדות הלימוד שלהם היא בינונית ומטה, והמגמה הזו אינה משתפרת בשנים האחרונות.

מרצים באוניברסיטאות ובמכללות נתונים בצבת של שני תפקידיהם — חוקרים ומורים. כך, הם מתמודדים עם דרישה בלתי מתפשרת לחקור ולפרסם מאמרים, ומצד שני לחץ להוראה איכותית שתענה על הצרכים והציפיות של הסטודנטים. מכיוון שהקידום באקדמיה, במיוחד בדרגות הגבוהות, נקבע בהתאם לפעילות המחקרית, מרצים מעדיפים לרוב להתמקד במחקר, ולהקדיש פחות משאבים וזמן למטלות ההוראה שלהם. לא בטוח שניתן לשנות את סדר העדיפויות הזה, אבל בהחלט אפשר לשפר את איכות ההוראה באמצעות הכשרה מתאימה.

סקר שערכנו השנה מצא כי קיימת באקדמיה מודעות רבה לצורך בפיתוח מקצועי, ובכל האוניברסיטאות והמכללות שדגמנו פועלים מרכזים המוקדשים לנושא, שמעבירים לאנשי סגל חדשים תוכניות חובה. מועברות גם תוכניות רשות לסגל הרחב, כמו סדנאות היכרות עם טכנולוגיות למידה, ליווי אישי למרצים ועוד. עם זאת, משום שההשתלמות הזו אינה בגדר חובה, רק מעט מרצים ותיקים משתתפים בה.

כדי לגרום לכך שכל מרצה באקדמיה יתמחה בהוראת התחום שהוא חוקר, הצענו — במאמר שפירסמנו השנה — תוכנית הכשרה בת שנתיים שכל איש סגל חדש יחויב להשתתף בה. כל משתתף יילמד כמה קורסים, יתנסה בשיטות הוראה שונות ויקבל ליווי והדרכה אישית. אנו מציעים שהמוסד המכשיר יעניק למסיימים תעודה ושהמשרד הממשלתי המתאים יעניק להם רישיון מקצועי — ממש כמו הרישיונות שמקבלים נהגים, חשמלאים ועובדות סוציאליות.

אנו מציעים כי קידום אנשי הסגל החדשים לדרגת מרצה והענקת קביעות יתאפשר רק עבור אלה שהשתתפו בתוכנית ההכשרה וקיבלו תעודת סיום. אנו מאמינים שההתניה הזו תפעיל לחץ על אלה שבחרו בקריירה אקדמית להתמקצע יותר בהוראה, ובמקביל תחייב את המוסדות האקדמיים להשקיע יותר בשיפור איכותה.

זוהי הצעה מרחיקת לכת, אך היא אינה מופרכת. לא מזמן המליץ על כך צוות חשיבה אירופי שעסק במודרניזציה של מערכת ההשכלה הגבוהה. הצוות הצביע על כמה מדינות — בהן ספרד, שהקימה סוכנות לאומית להערכת איכות ורישוי (ANECA) — המאפשרות לאוניברסיטאות להצטרף לתוכנית ולהעניק אקרדיטציה לבוגרי תוכניות הוראה כאלה.

ומה באשר למרצים הוותיקים? את '"דור המדבר" של אנשי הסגל, חלקם לקראת סיום הקריירה, לא יהיה הוגן לחייב בהשקעה כה מרובה, אבל אלה שירצו להמשיך ולהשתלם יוכלו לעשות זאת במרכזי ההכשרה המוסדיים.

פרופ' יריב וד"ר הובר הם מרצים לחינוך והכשרת מורים במכללת גורדון לחינוך בחיפה

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ