מידע בסכנה: הפתרון לחיטוט המשטרה במכשירי הסלולר

יש לשקול הקמת גוף חיצוני לרשויות החקירה שיהיה אמון על ביצוע צווי חיפוש שיפוטיים בחומרי מחשב

רבקי דב"ש
רבקי דב"ש
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דיון בנושא הטלפונים של יועצי נתניהו
דיון בנושא הטלפונים של יועצי נתניהוצילום: מוטי מילרוד

אחת לתקופה עולה לדיון השימוש שנעשה במכשירי הסלולר אגב חקירות פליליות. הנושא נדון, לצערי, רק כאשר מדובר באנשים בעלי פרופיל תקשורתי וכוח פוליטי. עובדות המקרה של הפרשה החדשה (החיטוט במכשירים של יועצי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנחקרו בחשד להטרדת עד המדינה שלמה פילבר) טרם נתבררו, ולכן אין בכוונתי להתייחס לגופה.

ועדיין, אין להטות את הצורך בבחינת הבעיה שמתגלה אגב התהודה התקשורתית, רק בשל השתייכותו של הנחקר או מידת האהדה שאנו חשים כלפיו. עלינו למצוא פתרונות יצירתיים כמו מנגנון המאפשר לערוך חיפוש איכותי במכשיר הסלולרי של אדם, בלי שמידע מיותר ייחשף בפני הרשות החוקרת, או יישמר על ידה.

אכן, חיפוש במחשביו של אדם נעשה לא פעם על ידי מילות חיפוש ויש לקוות כי מאז הפרשה הזכורה בכינויה "פרשת מזרחי", הרשויות נוקטות משנה זהירות במידע העודף שמגיע לפתחן, אך עדיין יש לשאול את עצמנו אם ההליך הקיים לביצוע חיפוש בחומרים כה רגישים, הוא הראוי ביותר.

כמות המידע המוחזק בטלפון הנייד הוא עצום ונוגע לדברים האינטימיים ביותר של חיינו — אנשי הקשר, תדירות ואופי הקשר שלנו עמם, התכתבויות, תמונות, מיקום, אפליקציות מועדפות, הרגלי הגלישה שלנו ועוד.

אם בעבר מידע אישי רב היה אגור אצלנו, ויכולת השליטה שלנו על הגורמים אליהם נחשף המידע היה מבוקר, במידה רבה, על ידי התנהלותנו ומידת הדיסקרטיות שלנו, כיום מי שבעל נגישות למידע האגור בטלפון החכם — בין אם באופן מורשה ובין אם לאו — נחשף לזיכרונות שאפילו אנו, לעתים, שכחנו.

יונתן אוריך
יונתן אוריךצילום: תומר אפלבאום

יותר מכך, היכולות לדלות ולהסיק מידע מתוך דפוסי ההתנהלות שלנו — שלעתים אף אנו איננו מודעים להם — הולכות ומשתכללות. בנוסף לאלה, המידע האגור בטלפון האישי, יש בו לחשוף מידע אינטימי גם של אחרים.

לצד החשיבות בהגנה על הפרטיות, נדמה שיש הסכמה לכך שנדרש לצייד את רשויות האכיפה בכלים טכנולוגיים ומשפטיים מתאימים לדלות את המידע המתאים, במקום שנדרש לכך, למנוע ביצוען של עבירות ולחקור מעשי פשע שבוצעו.

איננו רוצים כי היכולות הללו ישמשו רק את מי שמעוניין להפר את הוראות החוק. ואולם ככל גוף המרכז בידו כוח רב, יש למצוא את הדרך האפקטיבית להגביל את הכוח שבידי רשויות האכיפה, או למצוא בקרות מתאימות על התנהלותן. מעבר לצורך בקיומן של הנחיות ברורות וחדות בנושא, עלינו לשקול פתרון מבני שיש בו כדי למצוא מענה הולם.

לפני כ–20 שנה נדרשה מדינת ישראל לפעול על מנת להילחם בהלבנת הון. לצורך כך נתבקשה המדינה להתמודד עם הצורך לאסוף מידע, שרובו משקף פעולות פיננסיות לגיטימיות, אך עשוי להציף גם חשדות להתנהלות פיננסית שמטרתה הלבנת הון.

הרשות שהוקמה היא גורם שיש לו נגישות למידע רב הנשמר ומוגן ברמת אבטחה גבוהה, ורק במקרה של חשד לעבירות מסוג מסוים, יישקל העברת מידע רלוונטי לרשויות החקירה. פתרון זה הוצע על מנת לאזן בין הצורך הדחוף בהתמודדות עם תופעת הלבנת ההון והלחץ האמריקאי בנושא, לבין ההבנה שמידע פרטי כה רב על ציבור שאינו נחשד בפלילים, לא צריך שיהא בידי רשויות המודיעין והחקירה.

ככל שנצליח לבנות מנגנון אשר יהנדס מראש את אופן איסוף המידע, שמירתו והעברתו ככזה המקפיד על הגנה מרבית, נהיה בטוחים יותר לגבי יכולות השימוש לרעה במידע. ניתן לחשוב על גוף שאינו חלק אינהרנטי מרשות האכיפה, באופן הדומה למודל של הרשות לאיסור הלבנת הון, בשינויים המחויבים. אפשר לשקול הקמת גוף חיצוני לרשויות החקירה אשר יהיה אמון על ביצוע צווי חיפוש שיפוטיים בחומר מחשב כדבר שבשגרה, והעברת תוצאות הבדיקה בהתאם להגדרות ומגבלות הצו, ללא מידע עודף.

יצירת הפרדה או תכנון לפרטיות אחר, תאפשר ליצור מנגנון מאוזן והולם יותר ביחס להיקף הפגיעה הפוטנציאלית בפרטיותם של נחקרים, וזאת מבלי לפגוע ביכולת הרשות החוקרת לבצע את תפקידה החשוב.

הכותבת היתה ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, וכיום יועצת ומרצה בתחום המשפט והטכנולוגיה

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker