56 מיליון שקל יכולים להציל חיים — ולחסוך מיליארדים

כביש 232 הוא כביש "אדום" — וכמוהו כל שאר הכבישים האדומים — גובים את חייהם של עשרות ישראלים בכל שנה

ארז קיטה
ארז קיטה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תאונה בכביש 232
ארז קיטה
ארז קיטה

באחרונה נהרגו שני גברים בתאונת דרכים בכביש 232. לכאורה, עוד תאונה קטלנית, אחת מיני רבות, אך אין הרבה תאונות שניתן היה לומר באופן כמעט ודאי ונחרץ שאפשר היה למנוע אותן. סיפורו של כביש 232 מקפל בתוכו את היחס של מדינת ישראל למאבק בתאונות הדרכים, ובעיקר מאיר בזרקור את הזלזול בחיי אדם.

כביש 232 שנסלל אי שם בשנות ה–50 של המאה הקודמת, מתחיל באזור כרם שלום ונמתח לאורך 80 ק"מ עד צומת אשכולות בסמוך ליישוב ניצנים. כ–2,000 משאיות וכלי רכב כבדים נוסעים בכל יום לאורך הכביש, שגבה את חייהם של כ–50 בני אדם ביותר מ–600 תאונות ב–15 השנים האחרונות.

גידול מספר כלי הרכב שנוסעים בו בכל יום, ריבוי כלי הרכב הכבדים בשילוב תשתית רעועה — שוליים צרים, היעדר גדר הפרדה ביו הנתיבים למניעת תאונות חזיתיות, שדה ראייה מוגבל וכניסות ויציאות ליישובים שאינן מוסדרות, גורמות לכל נסיעה בכביש להימור על החיים.

השינויים שחלו באזור עוטף עזה בשנים האחרונות הביאו את ממשלת ישראל להבנה כי יש להפנות תקציבים רבים לטובת תושבי האזור, ולכן ב–21 בספטמבר 2014, כחודש לאחר סיום מבצע צוק איתן, התכנסה ממשלת ישראל לישיבה שמטרתה לחזק את היישובים שבעוטף.

בין שלל ההחלטות שהתקבלו, בולטת בעיקר ההחלטה להרחיב את הכביש מצומת סעד ועד מעבר כרם שלום. לצורך שדרוג הכביש — הוקצו 250 מיליון שקל, והנושא הובא לאחריותו של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

הפרויקט מציל החיים יצא לדרך, אך באחרונה הטרקטורים וכלי העבודה פסקו מלעבוד בו. מדוע? נגמר הכסף. 56 מיליון שקל חסרים להמשך העבודות, ומשמעות הדבר כי הפרויקט תקוע.

יש שיאמרו חלמאות, ויש שיטענו על חוסר תכנון נכון — אך השורה התחתונה היא, שעורק כל כך מרכזי שמשרת את כל תושבי האזור, את הצבא ואת התעשייה, נזנח על ידי הממשלה — בעבור עשרות בודדות של מיליוני שקלים. בינתיים, משתמשי הדרך השונים בכביש ממשיכים לשלם את המחיר ולהיפגע.

כביש 232 הוא כביש "אדום" — וכמוהו כל שאר הכבישים האדומים — גובים את חייהם של עשרות ישראלים בכל שנה. לדאבון לבנו, שיפור התשתית באותם כבישים, אינו עומד בראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל. את הכבישים הללו, שאינם סלחניים לטעויות הנהג, היו חייבים למגר כבר לפני שנים.

משרד התחבורה נהנה מאחד התקציבים הגדולים בממשלה, כ–15 מיליארד שקל בשנה. הציפייה והדרישה היא שחלק גדול יותר מהכסף יופנה לטובת הצלת החיים בכבישים. השקעה כספית בשיפור תשתית הוכחה לא פעם כמשתלמת כלכלית ובעיקר מצילה חיים. על פי בנק ישראל, עלותו של כל הרוג למדינה היא כ–7 מיליון שקל, כל פצוע קשה נאמד ב–1.5 מיליון שקל, ולכן פחות תאונות דרכים פירושן חיסכון כספי עצום לקופת המדינה, בנוסף להצלת חיי אדם — וחיסכון בצער וכאב המשפחות השכולות.

לא צריך להיות גאון פיננסי כדי להבין כי המקום הטוב ביותר להשקיע בו את הכסף הוא בצמצום תאונות הדרכים. זו השקעה שתחזיר את עצמה ותאפשר חיסכון כלכלי עצום לקופת המדינה.

לכן, כשמדובר בחיי אדם אין מקום לקיצוץ תקציבי ואין מקום לחיסכון, זה עולה לנו בחיי אדם ובכסף מיותר, כסף שאנחנו יכולים לחסוך.

הכותב הוא מנכ"ל עמותת אור ירוק

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker