הדרת בוגרי המכללות מנוגדת לאינטרס הלאומי - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדרת בוגרי המכללות מנוגדת לאינטרס הלאומי

הממשלה החליטה להגדיל את מספר הסטודנטים הלומדים מקצועות הנדרשים לתעשיות עתירות הידע, באמצעות הקצאת תקציבים משמעותיים ■ ואולם יישום התוכנית לא יכלול את 22 המכללות האקדמיות הציבוריות בישראל

9תגובות
המכללה האקדמית הדסה
ליאור דסקל

בינואר 2017 קיבלה ממשלת ישראל החלטה בעלת חשיבות כלכלית וחברתית ממעלה ראשונה ביחס לחוסנו העתידי של המשק המקומי. הממשלה החליטה להגדיל את מספר הסטודנטים הלומדים מקצועות הנדרשים לתעשיות עתירות הידע, באמצעות הקצאת תקציבים משמעותיים למטרה זו. אלא שבאופן תמוה נקבע שיישום התוכנית לא יכלול את המכללות האקדמיות הציבוריות. זאת אף שהן מכשירות כמחצית מהמהנדסים בישראל.

22 מכללות אקדמיות ציבוריות פרושות כיום בכל רחבי הארץ. הצלחתן בהנגשת השכלה אקדמית לציבורים רחבים בחברה הישראלית שנמנע מהם להשיגה היא בין המהפכות החינוכיות המשמעותיות ביותר שאירעו ב–71 שנותיה של המדינה. על רקע זה, ההחלטה להתמקד אך ורק באוניברסיטאות, לא רק שאינה הוגנת כלפי עשרות אלפי הסטודנטים והבוגרים של המכללות האקדמיות — היא מבוססת על תפישות מיושנות שאינן עומדות במבחן הנתונים האמפיריים הנוכחיים, ובכך חותרת תחת היעד שהציבה הממשלה לעצמה.

בעבר נהוג היה לחשוב שהאוניברסיטאות מפיקות מתוכן בוגרים איכותיים יותר, שמשתלבים טוב יותר בשוק ההיי־טק המקומי ותורמים להצלחתו; אלא שהנתונים העדכניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנוגע להשתלבותם של בוגרי המכללות האקדמיות ובוגרי האוניברסיטאות בתעשיית ההיי־טק בישראל, מפריכים לחלוטין את המיתוס הזה.

באחרונה פורסם דו"ח מקיף של הלמ"ס, ובו נתוני סקר ההשכלה הגבוהה שנערך בשיתוף הוועדה לתקצוב ותכנון של המועצה להשכלה גבוהה. הדו"ח קובע במלים מפורשות כי "לא נמצא הבדל מובהק בין האוניברסיטאות למכללות האקדמיות במידת הקשר בין לימודים לתעסוקה, בקרב אלה שלמדו מקצועות היי־טק ומועסקים בהיי־טק".

שיעור המועסקים בתעשיות עתירות הידע מקרב בוגרי מקצועות אלה במכללות האקדמיות עומד על 73.3% — נמוך באופן זניח משיעור ההשתלבות של אלה שלמדו מקצועות אלה באוניברסיטאות, שהוא 77.5%. למעשה, בחלק מהמקצועות, כמו במדעי המחשב, שיעור המועסקים בהיי־טק אף גדול יותר בקרב בוגרי המכללות האקדמיות, ועומד על 84% לעומת 82.8% מקרב בוגרי האוניברסיטאות.

ברור אם כן שההחלטה להדיר את המכללות האקדמיות מיישום התוכנית אינה מתיישבת עם המציאות העדכנית, אך זהו רק חלק מהסיפור. הדרת בוגרי המכללות מנוגדת לאינטרס לאומי שעליו הצהירה הממשלה: קידום הנגישות והמוביליות החברתית. במחקר של הכלכלן הראשי של משרד האוצר שפורסם השנה, נמצא כי לימודי הנדסה ומדעי המחשב מהווים אמצעי מרכזי למוביליות חברתית בישראל.

המחקר קובע בהקשר זה כי ההבדלים בסיכוי למוביליות בין בוגרי אוניברסיטאות לבוגרי מכללות אינם משמעותיים כמו ההבדלים בין תחומי הלימוד; כלומר, כמעט אין זה משנה אם סטודנטית או סטודנט למדו במכללה או באוניברסיטה — הנתון שמשפיע באופן דרמטי על סיכויי המוביליות שלהם הוא תחום הלימודים שבחרו. זאת ועוד: בפועל, תרומתן של המכללות למוביליות החברתית משמעותית יותר מזו של האוניברסיטאות, מאחר ששיעור הסטודנטים מהחמישון התחתון גבוה בהן באופן דרמטי.

כל הנתונים מראים כי המהפכה שחוללו המכללות האקדמיות לא רק פתחה את המקצועות עתירי הידע בפני כל האוכלוסיות, אלא השכילה לעשות זאת תוך כדי שילובן המוצלח בשוק ההיי־טק. על רקע הנתונים הללו, אנו מצפים מקובעי המדיניות בממשלה החדשה שתקום בקרוב לשנות לאלתר את ההחלטה בדבר יישום התכנית הלאומית להגדלת מספר הסטודנטים במקצועות הנדרשים לתעשיית ההיי־טק, ולכלול בתוכה גם את המכללות האקדמיות.

בתקופתנו, שבה תהליכי שינוי מהירים ותכופים הם הדבר הקבוע היחיד, ראוי שהמדיניות הממשלתית הנוגעת לחוסנו של המשק הישראלי תתקבל על סמך הנתונים העדכניים ביותר, ולא על סמך סטיגמות או תפישות שתואמות את המציאות כפי שהיתה לפני 20 שנה ויותר. כל דרך פעולה אחרת תעלה למשק הישראלי באלפי מהנדסים, מתכנתים ומדענים שיודרו ממנו, ללא כל הצדקה.

פרופ' בידרמן הוא נשיא המכללה האקדמית של תל אביב־יפו ויו"ר ועד ראשי המכללות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות