בעידן שבו האמת מאבדת ממעמדה — חייבים לחזור למדעי הרוח - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעידן שבו האמת מאבדת ממעמדה — חייבים לחזור למדעי הרוח

בשנים האחרונות, שב ועולה, הן בישראל והן בעולם, דיון בחשיבות מדעי הרוח ■ קיים קו ישיר בין רעיונות הצומחים במסגרת השיח האינטלקטואלי־אקדמי לבין איך ייראו חיינו בעתיד, ויש להפוך את לימודי מדעי הרוח לבסיס של מערכת החינוך

9תגובות
הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית, במאי. במל"ג אמרו כי הם מקדמים תוכנית לחיזוק מדעי הרוח
אמיל סלמן

השקר נהפך לחלק מחיינו. הדבר בולט בפוליטיקה, אך מחלחל במהירות גם למקומות אחרים. צוות Fact Checker של "וושינגטון פוסט", שבודק את אמיתות אמירותיהם של פוליטיקאים בארה"ב, ספר לאחרונה כי מאז היבחרו לנשיא ב–2016, היו לדונלד טראמפ יותר מ–10,000 אמירות שקריות או מטעות.

גם בישראל נהפך השקר לדבר נפוץ. גם תופעת ה"פייק ניוז", בין אם כפרסום חדשות שקריות או בכך שפוליטיקאי פוסל חדשות אמיתיות בטענה כי הן שקריות, יוצרת אף היא בלבול בין אמת לבין שקר.

איך קרה שנהיה קל כל כך לדחוק את האמת ושהשקר הפך לדבר שבשגרה? האמת מאבדת בהדרגה ממעמדה כבר כמה עשורים. בעשר השנים האחרונות, הדבר ניכר כבר בשיח הציבורי, אך התהליך החל במסגרת השיח האינטלקטואלי המתקיים בעיקר בפקולטות למדעי הרוח והחברה באוניברסיטאות שנים רבות קודם לכן.

חווינו שימוש הולך וגובר באמירות מסוג "האמת שלי", "האמת שלה", וכדומה. למעשה, דוברים אלה הביעו את השקפת עולמם, אך בעצם עטיפתם את דבריהם כאמת כלשהי, הלכו הדוברים וסדקו עוד סדק בתפישה כי יש אמת מוחלטת וכי יש לה משמעות.

שורשיה האינטלקטואליים של תפישה זו נעוצים בתפישות פוסט־מודרניסטיות שצברו תאוצה בפקולטות במדעי הרוח והחברה החל משנות ה–60 של המאה ה–20. החשיבה הזאת מתנערת מהאמת המוחלטת. היא מאדירה את הרלטוויזם (היחסיות) — שהאמת היא יחסית לנקודת המבט, ושאין אמת נכונה או טובה יותר מאחרות.

החשיבה הזאת מדגימה כי לרעיונות יש כוח. במקרה שלעיל, ההשפעה היא שלילית. אך, יש דוגמאות רבות להשפעות חיוביות משמעותיות — מושגי הזכות, השוויון, החירות, האוטונומיות, הדמוקרטיה, ועוד שצמחו, ושוכללו, בעולם הפילוסופי־אינטלקטואלי ונכנסו בהמשך לעולם הפוליטי־חברתי.

בשנים האחרונות, שב ועולה, הן בישראל והן בעולם, דיון בחשיבות מדעי הרוח. שיעור הסטודנטים הלומדים מדעי הרוח יורד באופן מתמיד (בישראל, רק כ–8% מכלל הסטודנטים ב–2017, לפי הלמ"ס) והפקולטות נכחדות בהדרגה.

בראייה חברתית־תרבותית, זוהי בעיה חמורה. קיים קו ישיר בין רעיונות הצומחים במסגרת השיח האינטלקטואלי־אקדמי לבין איך ייראו חיינו בעתיד. המדינה צריכה לפעול לחיזוק הלימודים והמחקר הגוועים בתחום מדעי הרוח. יש להפוך את לימודי מדעי הרוח לבסיס של מערכת החינוך. רק לאחר שהתלמיד ירכוש בסיס השכלה רחב — ילמד על ההיסטוריה והתרבות האנושית וירכוש כלי ניסוח וביטוי — יפנה ללימודי מקצוע ברפואה, במדעים, במשפטים, בפסיכולוגיה, בכלכלה, וכו'.

צעד כזה יביא לחיזוק משמעותי של התחום. גם הסטודנטים ייצאו נשכרים. הם יעשירו את עולמם ובדרך ירכשו יכולות גבוהות של חשיבה יצירתית וביקורתית. החברה תהנה מאזרחים משכילים יותר — ומשיח אינטלקטואלי פורה.

הכותב הוא מנהל השקעות ראשי בקלאריטי קפיטל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות